האם מריחואנה היא תרופה או סם ?

  • מאת:

    admin
  • קטגוריה:

    סליידר
  • תאריך:

    21 נובמבר, 2011
banner
banner

הכתבה הבאה מהווה סקירה תמציתית של השימוש במריחואנה הרפואית במדינות ארצות הברית.

שרלין גדיהו לא עישנה מריחואנה במהלך גיל ההתבגרות או לאחריו, אך לפני כשנה לאחר שמשככי כאבים מסוגים שונים
נכשלו בשיכוך הכאב ממנו היא סובלת בשתי רגליה, הציע לה הרופא המטפל לנסות ולהשתמש בסוג שונה של
תרופה – "המריחואנה הרפואית".

בהצעתו של הרופא, בחרה שרלין בת ה-69 לנסות את המריחואנה הרפואית וגילתה להפתעתה כי הכאבים העצביים מהם
סבלה מזה שנים פחתו בצורה דרסטית. כיום היא היא צורכת את ה "תרופה הקבועה" שלה באמצעות בליעה, ומדווחת על
שיפור משמעותי באיכות חייה. לאחר שהתנסתה בסוגים שונים של תרופות כגון: "Neurontin" ו- "Lidocaine"
- ללא כל שיפור משמעותי, טענה שרלין בפני "זה לא שאני משתמשת במריחואנה בכדי להתמסטל ולהנות – זו התרופה שלי".

בזכות המדיניות שהופכת לליברלית יותר במספק הולך וגדל של מדינות בארצות הברית, נהיה זה קל יותר לקבל היתר לצריכת מריחואנה רפואית במסגרת הטיפולית. בדומה למקרה של שרלין לחולים מתאפשרת גישה לסוג תרופה שעשוי לשפר את איכות חייהם ואף להצילם ממוות .

כחלק ממגמת קבלת המריחואנה כאמצעי טיפולי, הודיע משרד המשפטים האמריקאי כי לא ירשיע אנשים חולים שנמצאו צורכים מריחואנה כל עוד הם עושים זאת תחת השגחתו של רופא ובמסגרת חוקי המדינה. מדינת ניו ג'רסי הופכת להיות בקרוב המדינה ה-14 במספר בקבוצת המדינות שמכירות בצריכת המריחואנה כאמצעי טיפולי . גם מדינות נוספות כגון אילינוי ונוי יורק שוקלות ללכת בעקבותיה של מדינת נוי ג'רסי ולאפשר לחולים שבתושביה להתנסות בשימוש במריחואנה רפואית כאמצעי טיפול במחלתם.

למרות מגמת ההתבהרות של חקיקה בנושא מתן ההיתרים לצריכת המריחואנה הרפואית, יחסה של הרפואה נותר מעורפל לגבי סוג טיפול זה. הסיבה המרכזית לכך היא מספרם המועט של המחקרים הקליניים הבוחנים את השפעותיה ונזקיה של המריחואנה.

בסקירה של הספרות הרפואית בארצות הברית , נמצאו לא יותר מ- 20 מחקרים קליניים הבוחנים את השפעותיה של המריחואנה על התסמינים השונים של מחלות.
אחד המחקרים המובילים ומפורסמים שנערכו בעת האחרונה עוסק בשיכוך כאב שמקורו במחלת האיידס בעזרת צריכת מריחואנה. המחקר כלל 50 נבדקים חולי איידס, ממצאיו עולה כי בקרב קבוצת הניסוי שנבדקיו צרכו מריחואנה דווח על הקלה משמעותית ברמת הכאב בקרב % 30 מהנבדקים, וזאת לעומת אחוז נמוך משמעותית בדיווח על ירידה בסף הכאב בקרב נבדקי קבוצת הביקורת שצרכה פלצבו.

מחקר נוסף מן השנים האחרונות , בדק את השפעת צריכת המריחואנה על תסמיני הבחילה הנובעים מטיפול כימותרפי לסרטן . המחקר כלל 43 נבדקים הסובלים מבחילה שמקורה בטיפול כימותרפי. גם במחקר זה נמצאו ראיות מובהקות ליעילותה של צריכת המריחואנה כנגד תחושת הבחילה, מרבית הנבדקים שצרכו מריחואנה דיווחו על שיכוך תחושת הבחילה וחלקם אף דיווחו על העלמות הבחילה לגמרי.

גם בקרב ממצאיו של מחקר נוסף נמצאו ממצאים דומים בדבר יעילותה של המריחואנה בהעלאת התיאבון בקרב חולי איידס , קבוצות הניסוי שעישנו מריחואנה דיווחו על תחושת תיאבון רבה יותר מבעבר וכן נמצאה עלייה משמעותית במשקלם של חולים אלו לאחר צריכתה. זאת לעומת חולי האיידס שבקבוצת הביקורת שלא עישנו מריחואנה ודיווחו על רמת תיאבון ירודה האופיינית למחלה .

למרות שהמחקרים הספורים שנעשו בתחום מצביעים על מגמה דומה שלפיה למריחואנה יש השפעה חיובית על תסמינים ומחלות שונות, לטענת חוקרים רבים, ישנו קושי רב בקבלת סבסוד פרטי וממשלתי וקבלת אישורים לצורך עריכת מחקרים בתחום זה. לטענתם, מחסור זה בממצאים גורם לכך שרופאים אינם ששים לטפל במטופליהם במריחואנה רפואית. מחסור במידע על דבר יעילותה של המריחואנה על פני תרופות המרשם מקשה על חייהם של חולים שעבורם תרופות המרשם הקיימות אינן נמצאו יעילות. לפיכך, רבים מן החוקרים טוענים כי צורך נואש לביצוע מחקרים נוספים לאישור יעילותה של המריחואנה כתרופה.

על פי טענתם של רופאים התומכים בטיפול במריחואנה, צריכתה עשויה להועיל מאוד לאנשים הסובלים מכאב עצבי שמקורו לא ידוע או ממקור פגיעה עצבית. בנוסף על כך רופאים אונקולוגיים רבים מכירים ביעילותה של המריחואנה בשיכוך תופעות הלוואי הלא נעימות הנגרמות לחולי סרטן בעקבות הטיפולים הכימותרפיים.

"הממצאים המעידים על שיפור בתסמינים אלו הם חד-משמעיים" – טוען איגור גרנט מנהל המרכז לחקר המריחואנה שבסן דייגו קליפורניה. ד"ר גרנט הינו חסיד גדול של הטיפול במריחואנה בקרב חולי סרטן. אך בד בבד הוא טוען גם כי עבור מחלות אנטי-אימיוניות כגון זאבת להם לא נמצאו די ממצאים חד משמעותיים לאפקטיביות של המריחואנה. לטענתו הגורם לכך שעבור מחלות אלו יעילותה של המריחואנה נותרה בספק היא כתוצאה ממספר המחקרים המצומצם מכדי לטעון טענה חד משמעית בדבר יעילות המריחואנה.

התומכים בשימוש במריחואנה כתרופה, רופאים וחוקרים כאחד, גורסים כי עבור אנשים החולים במחלות הפוגעות באיכות חייהם וברווחתם , הגישה החופשית לתרופה שיעילה עבורם – הינה חיונית ביותר. לטענת התומכים, ישנם מספר רב של חולים שיכולים להנות משיפור ניכר במצבם , כתוצאה מטיפול במריחואנה, וזאת לעומת טיפול בתרופות מרשם קונבנציונאליות שלא אחת הן נמצאות כלא יעילות.

לעומת טענת התומכים בטיפול באמצעות מריחואנה, המתנגדים לטיפול זה טוענים כי מריחואנה עשויה לגרום להתמכרות וסבילות גופנית. כנגד טענה זו יוצאת פרופסור מרגרט האני ואומרת: "למרות תופעת הסבילות שאכן קיימת עבור כל תרופות המרשם הקיימות היום בשוק , המריחואנה אינה ממכרת בהשוואה לסמים חוקיים אחרים כגון סיגריות ואלכוהול , אחת על פי וכמה לא נצפה מקרה מוות אחד שנגרם משימוש במריחואנה, וזאת בהשוואה לתמותה ותחלואה הנגרמת משימוש ממושך בסמים החוקיים".

לדבריה סימוכין לכך ניתן למצוא באין ספור ממצאי מחקרים המלמדים על כך שהתמכרות גופנית למריחואנה אינ קיימת. "אני יכולה להסכים עם הפוטנציאל להתמכרות נפשית – אך פוטנציאל זה קיים גם בניקיון, מין וקניות כפי שאנו למדים ממספר רב של התמכרויות, אך אין שולל את ביצוע התנהגויות אלו כאשר קיים צורך לכך".

טענה נוספת שמעלים המתנגדים לטיפול סובבת סביב ההשערה כי עישון מריחואנה לגרום לסרטן ריאות, אך גם השערה זו נמצאה לא מבוססת דיה. במחקר שנערך לאחרונה במרכז האמריקאי לסרטן הריאה לא נמצא כל קשר סיבתי בין צריכת המריחואנה בעישון לבין הסבירות להתפתחות סרטן ריאות . גם מחקרים נוספים שנעשו למציאת קשר זה אלו ממצאים דומים.

פרופסור דונלד אברהם מרצה לאונקולוגיה באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו הגדיש את חייו לתחקר השפעתה של המריחואנה על תסמיני המחלות השונות . לדבריו , הוא ממליץ לחולים מסוימים שתחת טיפולו לצרוך מריחואנה כחלק מהטיפול במחלתם. פרופסור אברהם מספר, כי מטופלים שמתנסים לראשונה בחייהם במריחואנה נדהמים לגלות את השיפור ברווחת חייהם כתוצאה מהקלה במצבם , השיפור הרב ביותר ניכר בעיקר אצל החולים הסובלים מבחילות עזות ואובדן משקל.

גם פרופסור גרגורי קרטר מאוניברסיטת וושינגטון , הוא תומך נלהב בטיפול באמצעות מריחואנה . פרופסור קרטר מספר לנו על שיטה ייחודית שהמציא לצריכת המריחואנה המיועדת לחולים שמקבלים אותה על פי היתר רפואי , על פיה על החולה לשאוף שאיפות בודדות וקצרות ממריחואנה שחוממה במאייד ולחכות כ- 10 דקות ובמידת הצורך לשוב על התהליך
*המאייד הוא מנגנון חימום שמחמם את השמן המצוי בפרחי הצמח ומכיל את החומר הפעיל , תהליך החימום הופך את השמן לאדים שמאפשרים את שאיפת החומר הפעיל ה- THC.
לטענתו, שיטה זו מיועדת בעיקר לאנשים שמתנסים במריחואנה בפעם הראשונה ואנשים המעוניינים להימנע משאיפת עשן מזיק.

למרות שהמריחואנה מוגדרת כסוג של טאבו בחברה המערבית של היום, קשה להתעלם מתרומתה הפוטנציאלית לעולם הרפואה ולעולמם הפרטי של החולים במחלות השונות . קשה להבין את ההתנגדות של הממשל והרפואה השמרנית לאור התנגדותם במתן טיפול נאות לחולים , אך התנגדות זו נוטה להתרכך ויחד עם מגמה הולכת וגוברת של מתן היתרים לחולים צפוי למצוא מספר הולך וגדל של חולים המוצאים מזור ומרפא בצמח המריחואנה.

מקור:

http://online.wsj.com/article/SB10001424052748703626604575011223512854284.html


אהבתם את הפוסט? שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!

אין תגובות.

הוספת תגובה:


evetopics