הסדרת השימוש בקנביס רפואי בישראל – פרוטוקול הישיבה בכנסת

  • מאת:

    admin
  • קטגוריה:

    חדשות
  • תאריך:

    01 ינואר, 2010
banner
banner

הכנסת השמונה עשרה                         נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' ‎132
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' כסלו תש"ע (‎24 בנובמבר ‎2009), שעה ‎09:30
סדר היום:
הסדרת השימוש בקנביס רפואי בישראל
נכחו:
חברי הוועדה:
חיים כץ – היו"ר
עפו אגבאריה
רחל אדטו
אריה אלדד
אריה ביבי
אילן גילאון
משה (מוץ) מטלון
מוזמנים:
ד"ר איתי גור אריה – מנהל מרפאת כאב, משרד הבריאות
ד"ר סילביו בריל – מנהל מרפאת כאב, משרד הבריאות
ד"ר יהודה ברוך – בי"ח אברבנאל, משרד הבריאות
עו"ד שרונה עבר הדני – משרד הבריאות
ישראל פיטוסי – יבוא סמים, משרד הבריאות
סנ"צ אורית שפירא היימן – רמ"ד מחקר, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ אודי וולף – ראש מעבדה אנליטית, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק אורית נחמני – מחלקת סמים, המשרד לביטחון פנים
ד"ר אורי גלזר – בית החולים סורוקה
פרופ' משה ענבר – נציג האיגוד האונקולוגי, ההסתדרות הרפואית
עו"ד רביב מייזל – ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית
ד"ר ליאורה שכטר – מנהלת תחום הטיפול בכאב, מכבי שירותי בריאות
ד"ר ברקת שיף קרן – מטפלת בכאב, מכבי שירותי בריאות
אהוד גרובר – מנכ"ל, העמותה הישראלית לקידום קנביס רפואי
ליאת בני – יו"ר, העמותה הישראלית לקידום קנביס רפואי
אמנדה לייטון בלישה – יו"ר, העמותה למאבק בכאב
שי מאיר – דובר, חברת תיקון עולם
אסא זיידמן, חברת תיקון עולם
פ – מגדל, חברת תיקון עולם
עו"ד רונן שיין – מנהל משפטי, חברת תיקון עולם
פרופ' שלמה מלמד – מנהל רפואי, חברת תיקון עולם
אבנר ברק – מגדל, חברת תיקון עולם
יוסי שגב – מגדל, חברת תיקון עולם
ט. – מטופל
נועה קודיש – מטופלת
מנהלת הוועדה: וילמה מאור
רשמה וערכה: נוגה לנגפור – חבר המתרגמים בע"מ
היו"ר חיים כץ:
בוקר טוב. יום שלישי בשבוע, ז' בכסלו התש"ע, ‎24 לנובמבר ‎2009. אני מתכבד לפתוח את ישיבת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום השימוש בקנביס רפואי בישראל. למען גילוי נאות אני חייב להתוודות פה שמעולם לא בצחוק, לא ניסיתי, לא השתמשתי בשום סוג סם שהוא, לא לשכטה, לא לניסיון, לא לכלום. מעולם. פעם ראשונה אני רואה גם איך זה נראה. אני ביקשתי את הדיון הזה לאור כתבות שקראתי בנושא וסרטונים שראיתי ב-‎U TUBE. כמה הסם הזה מריחואנה או קנביס יכול לעזור לאנשים בכל מיני מחלות שונות ומקבל בדרך עקיפה אישור של מערכת הבריאות ואפילו פינות עישון בבתי חולים לפי מה שקראתי היום בעיתון הארץ.
לכן זומן הדיון הזה לראות היכן אנחנו יכולים לעזור למגדלים שעל פניו נראה שהם פילנטרופים ועוזרים לנזקקים במדינת ישראל. אני לא חושב שמעשים ברוכים צריכים פילנטרופיה. מדינת ישראל צריכה לממן את חוליה ותרופותיה. אני מקווה מאוד שאם מימון לא בא בגלל חברות תרופות אני אפתח את הדיון ואני אתן לראשון הדוברים שביקש. הוא בטח בקי ממני בעניינים האלה. הוא עסק בזה בעבר, חבר הכנסת פרופסור אריה אלדד.
אריה אלדד:
בוקר טוב, תודה. בכנסת השש עשרה ואחר כך בכנסת השבע עשרה הגשתי הצעת חוק על שימוש בקנביס רפואי. יכול להיות שהגיע זמנו של החוק. האבסורד היה שלא היו כמעט חילוקי דעות בקהילה הרפואית שיש התוויות מסוימות שבהן הטטרה איתרוקנובינול עוזר במחלות מסוימות לשיכוך כאבים, במחלות אחרות לשיפור איכות החיים של חולים במחלות קשות, לפעמים סופניות. לא היו ויכוחים גדולים. אבל לאחר שרופא הגיע למסקנה שזה עשוי לסייע לחולה שלו הוא נשלח לאיזה כספומט בלוד או ברמלה לנסות להשיג מסוחר סמים את מה שהוא צריך לקבל. אחר כך נאמר לי אין צורך בחוק שלך כי הדברים הוסדרו במסגרת משרד הבריאות, נקבעו חלקות, נקבעו מגדלים. מסתבר שההסדר עדיין אינו מספק. נשמע כאן את תמונת המצב הנוכחית. יכול להיות שמעבר להנחיות משרד הבריאות, מעבר לתקנות, מעבר לחוזר מנכ"ל יש לנו צורך למסד את הדבר באמצעות חקיקה ראשית כאשר החשש של כולם שמכאן תהיה זליגה לליגליזציה של השימוש בקנביס. אני בטוח שאם החוק יהיה ברור דיו ואם הסעיפים שבו לא יאפשרו זליגה כזאת למחוזות אחרים, החוק הזה יכול לסייע לחולים רבים. לכן אני אביא אותו לקריאה טרומית. ואני סמוך ובטוח שהוא יזכה ברוב במליאת הכנסת בקריאה טרומית. יושב ראש הוועדה ידע לקדם אותו.
היו"ר חיים כץ:
אנחנו נראה מצגת שרוצה להציג לנו יהודה ברוך. לפרוטוקול מי אדוני?
יהודה ברוך:
ד"ר יהודה ברוך מנהל בית חולים אברבנאל ואחראי על תחום הקנביס הרפואי בישראל. מבחינת תמונת מצב אנחנו מדברים כיום על אלף מאה חולים עם רישיון פעיל. ‎1800 חולים קיבלו רישיון אבל כיוון שהסיבה הכי שכיחה למתן רישיון זה חולי סרטן, חולי מחלות ממאירות בשלבים שונים, אז חלקם סופניים לצערי ונפטרו במהלך התקופה. החלק השני קיבלו את זה בתקופת הכימותרפיה, הבריאו ולכן לא זקוקים יותר לטיפול התרופתי. רוב אלה שמחזיקים רישיון פעיל, מעל ‎500 חולים אלה הם חולים עם כאב כרוני. מטבע הדברים מי שיש לו בעיית גב קשה, בגיל ‎30, אם מחליטים שהוא מקבל מריחואנה סיכוי סביר שמעכשיו לכל שארית חייו הוא יקבל את המריחואנה. לכן גם ביקשתי מנציגי איגוד הכאב להיות פה. יש פה את ד"ר איתי גור אריה, ד"ר סילביו בריל וד"ר ברקת שיף.
מה שאני אציג היום זו הבעיה המרכזית. כשאנחנו התחלנו את התהליך זה היה פילנטרופי. היו כמאה חולים. עד אז אפשרנו רק גידול עצמי או כפי שהציג את זה פרופסור אלדד, הולכים לכספומט. התחילו מגדלים. הראשון בהם, הגדול בהם עד היום זה תיקון עולם והם עושים את זה עד היום פילנטרופית. כשזה היה עבור מאה חולים אז יכול היה המייסד צחי לגדל את זה פחות או יותר בסלון ביתו באישור. במהלך הזמן לא היה נכון להישען על ספק אחד בלבד. התקבלו עוד כמה אנשים עם רישיון לגידול. נרי אבנר ברק שנמצא כאן הוא אחד מהם שהתחיל לספק בחודש האחרון. יש לו יכולת אספקה למאתיים חולים.
בעצם הבעיה במספרים האלה וכנראה שיגדלו במהלך השנים הקרובות, כמובן שברמה פילנטרופית אי אפשר לגדל ועולה השאלה האם לאשר דבר שאנחנו, משרד הבריאות לא אישר עד היום. בעיקר המצגת עוסקת בנושא של האם נכון לתת אישור מכירה של מריחואנה רפואית.
המודל שאנחנו מציעים זה כיוון שאנחנו רוצים להגיע לכמה הישגים, זה להקים עמותה, עמותה שם קוד, אני לא יודע את החלק המשפטי של עמותה או חברה או מלכ"ר אחר שנקראת "אמץ חולה" שבה המטופלים משלמים דמי חבר לעמותה ובעצם אלה שאינם יכולים לשלם דמי חבר מסובסדים על ידי העמותה. אין קשר ישיר בין המטופלים למגדלים. זה לא נכון שיהיה קשר ישיר מכיוון שכמו שבחברות תרופות אנחנו לא מאשרים שבתרופות מרשם יהיה קשר ישיר בין חברת התרופות לחולה.
היו"ר חיים כץ:
אבל לרופא כן? שימליץ.
יהודה ברוך:
הרופא ודאי. שימליץ. אבל גם כאן יש זנים שונים. זה לא רק ה-‎TAC שדיבר עליו חבר הכנסת אלדד אלא גם ‎CVD ואולי חומרים נוספים.
הסכומים שכתובים כאן הם סכומים ראשוניים בלבד. המינון הממוצע לחולה היום הוא כ-‎50 גרם ולכן עשינו פה הערכה של ‎4 שקלים לגרם. עלות מטופל לחודש תהיה ‎200 שקל. אבל המחירים נעים בהצעות תמחור השונות בין שקל וחצי ל- ‎4 שקלים.
היו"ר חיים כץ:
‎4 שקלים זה ל-‎5000 צרכנים. אם זה הרבה פחות מ-‎5000 אז זה ‎20 שקל לגרם.
יהודה ברוך:
אבל פה יש לי ויכוח עם מגדלים ולכן סוכם איתם שהם עד סוף החודש מציגים הצעות.
היו"ר חיים כץ:
אתה כשאתה מגיע לפה אז תלך לבית שמאי לא לבית הלל.
יהודה ברוך:
אני לא הולך לאף אחד. אנחנו ביקשנו מהם את התמחור המדויק שלהם. סוכם עם מנכ"ל משרד הבריאות שאגף התקצוב והתמחור יעבוד על זה במהלך דצמבר ובסוף דצמבר ימליץ את המלצותיו לגבי העניינים האלה. צריך להיות ברור שיש הבדל בין זנים ויש זנים יותר זולים או יותר יקרים.
אילן גילאון:
איזה טקסטורה זה גרם?
יהודה ברוך:
גרם זה חומר יבש. זה עלה אבל עלה כבר מפורק. תפרחת למען האמת. לכן אני אומר רבותיי תתעלמו כרגע מהסכומים כיוון שהם ראשוניים בלבד ואגף התמחור ידון בזה. אבל המודל שלנו אומר שבעצם ישלמו דמי חבר לאותה עמותה. היא תגדיר למגדלים השונים כמה מותר להם לגדל ומאיזה זנים, אבל היא חייבת לקנות את כל המלאי. מצד שני היא עוסקת מול החולים בחלוקה. כשחולה לא מגיב לזן א' של מגדל אחד אלא דווקא צריך זן ב' של מגדל אחר אפשר לעשות העברה בלי שכמובן למגדל עצמו יש אינטרס ברור לשמור את החולה אצלו. המגדלים כמובן יחויבו לעמוד בדרישות שונות. היתרון הוא שדמי חבר הם יותר מהעלות הממוצעת לחולה. זה גם מקור הכסף לסבסוד החולים שלא יוכלו לשלם.
העמותה אחראית גם על קשרים עם קופת חולים וביטוח רפואי במידה ויאפשרו לקופות החולים לספק את המריחואנה. יש מגעים עם מכבי אבל זה רחוק מסיכום. בשיחה עם יואל ליפשיץ האחראי על קופות החולים, סמנכ"ל במשרד הבריאות הוא טוען שגם יש בעיה חוקית שאני לא הבנתי אותה עד הסוף.
רחל אדטו:
מי זה העמותה?
יהודה ברוך:
זה בין הגוף שכבר קם, העמותה לקנביס רפואי או משהו אחר של משרד הבריאות.
רחל אדטו:
זה לא אותו דבר. כי הגוף שכרגע ישנו הוא פילנטרופי אבל הוא יהפוך להיות משהו מסחרי.
יהודה ברוך:
הוא חייב להיות מלכ"ר. אני לא יכול להגיד לכם כרגע שיש המלצה חד משמעית אם הוא יהיה ‎NGO או ממשלתי. יש על זה דיון, יש על זה ויכוח.
היו"ר חיים כץ:
זה החלק הפחות חשוב. להקים עמותה זה לא כל כך מסובך. ובטח רחל אדטו כעורכת דין יודעת את זה.
יהודה ברוך:
העמותה הזאת גם תשנע את החומר לחולים, לאלה שלא יכולים להגיע למקומות חלוקה, היא תשלח מדריכים ותבצע פעילות הסברה. הרבה מהחולים שלנו לא יודעים לעשן. הופתעתי מזה כיוון שהדבר כל כך שכיח וכולם עישנו אי פעם. מסתבר שכולם דומים לך. הרבה מהם. לא מכירים את הדרך וצריך להדריך אותם בנושא של העישון ושימוש בחומר. כמובן שיהיה מנגנון אישור פיקוח על החולים בראשות רופא ומשרד הבריאות מפקח על כל הדברים.
אריה אלדד:
מישהו ניסה לפתח את זה כגלולה ולא כעישון?
יהודה ברוך:
התשובה היא כן. ברמת ה-‎THC הטהור יש כמה חברות שכבר ייצרו מרינול נבינול, שמות של תרופות שכבר מוכרות הרבה שנים., נמצאות בפרמקולוגיה הישראלית אבל הן הרבה פחות יעילות ממריחואנה.
הטענה היא שבדרך כלל גם במריחואנה דרך העישון יותר יעילה מדרך האידוי או דרך מה שפרופסור משולם עושה, הוא מכין טיפות שמן תמצית של הצמח, מטפטפים תחת הלשון. התרופות האלה עדיין פחות יעילות ממריחואנה. הרעיון הוא להקים חברה, לא מוגדר אם זה ממשלתי או לא, שהיא לפחות תעסוק למשך החמש הראשונות בכל התהליך.
היו"ר חיים כץ:
אני מציע לך שזו לא תהיה חברה ממשלתית. חברה ממשלתית חוק יסודות התקציב, כל פקיד אוצר יודיע לך שממחר אתה לא רופא. אתה הפכת להיות אחות או חובשת. הוא יודע יותר טוב ממך מה צריך.
יהודה ברוך:
הוא עובד מול המגדלים. הוא גם אחראי על הסטנדריזציה הנדרשת הן של האריזה והן של תכולת החומר הפעיל. כן אולי קצת כסף למחקר. כל המחקר הוא פילנטרופי. חברות התרופות לא מתעניינות בזה מסיבות שונות שאני לא אפרט כאן. הוא יהיה גם אחראי על הפצה. החברה הזאת היא זמנית. אנחנו מדברים על כחמש שנים למרות שאני מודע לסיכון שברגע שהקמת איזשהו ארגון, כפסיכיאטר אני אומר, הוא לא מתאבד מרצונו. הוא ירצה להמשיך לחיות. החברה הזאת צריכה להכיל את כל האינטרסים הכלכליים של כל מי שעוסק במלאכה, של המגדלים אבל גם של המשקיעים הפיננסיים, גם של החולים. זה הדבר העיקרי מבחינתי כי אני עד כה בעיקר הלכתי לכיוון החולים. לכן דרשתי שזה יסופק. האם אחרי התקופה הזו העמותה תחזיק את השליטה על החברה זאת שאלה. העמותה אינה דווקא העמותה כשם קוד הקיימת כיום אבל היא בהחלט אחת האפשרויות. העמותה תהיה חוצץ בין המגדלים ובין החולים ולדעתי הרעיון של חוצץ בין המגדלים ובין החולים הוא הכרחי כדי שלא יווצר לחץ על החולים מצד המגדלים לצרוך או יותר או את הזנים של אותו מגדל.
מבחינת סדר הפעולות הנדרש כיום זה לא סדר הפעולות הכולל. זה רק מה שאנחנו מתעסקים בו בשלושה החודשים הקרובים. דבר ראשון זה תמחור מוסכם של מריחואנה. כפי שהבנתם המחירים נעים בין ‎3 שקלים, אתמול קיבלתי מישהו שמייצר ב-‎83 אגורות לגרם לאלף חולים, עד ‎15 שקל. המחיר באירופה הוא ‎15 שקל. חברת מדיפארם שאפשר לייבא את החומר שלה ארצה מוכרת את זה ב-‎3 יורו. היא מוכנה לתת לנו את זה בקצת פחות. זה סדר גודל של ‎15 שקל לפני עלויות יבוא.
הקמת חברת הארגון והתפעול מה שהיא לא תהיה, אישור המגדלים על פי סטנדרט שנגדיר אותו וקביעת סטנדרטים לאיכות המוצר לפחות כרגע. כרגע הסטנדרט היחיד זה שהוא מכיל מעל ‎16% THC, רק כדי לשבר את האוזן החומר הרשום בשוק השחור מכיל ‎4%-8%. יש שני סוגים בסיסיים: הקנביס אינדקה והקנביס סטיבה. אבל גם בתוכם יש הרבה תת סוגים. למחלות שונות סוגים שונים מועדפים.
עפו אגבאריה:
יש הבדל בין מקומי ומיובא? נניח מהודו או מאירופה?
יהודה ברוך:
יש כל הזמן הבדל. כמו שאמרתי יש הבדלים בין הזנים. אצל נריה, אני ביקרתי לאחרונה, יש זן חדש שנקרא פרי ליאונרד שהוא הרבה יותר פוטנטי בעיקר בתחומים מסוימים.
היו"ר חיים כץ:
מי מפקח על הזנים?
יהודה ברוך:
אם נקים את החברה נרצה שיהיה לנו אגרונום משלנו. דיברתי עם עומר זיידן, אחד הסמנכ"לים במשרד החקלאות שבתחום הפיקוח הם מוכנים להיכנס, לא בתחום הגידול. ההצעה הראשונית שלנו היתה שכל הגידול ייעשה על ידי המכון הוולקני. זה לצערי לא התקבל במשרד החקלאות מסיבות שלהם. לכן הלכנו בעצם למגדלים הפרטיים.
הקמת מערך ההסברה וההפצה הם ביחד כאשר כל הפיקוח מבוצע על ידי משרד הבריאות.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. נתחיל עם ד"ר רחל אדטו.
רחל אדטו:
אני מסתכנת כי יש לי תחושה שאני נכנסת לאיזה קונצנזוס שכולם כאן בעד. זה פופוליסטי לא להיות נגד הדבר הזה. ההערות שלי הן כאלו. לא שיש לי התנגדות להקל על חולים אונקולוגיים. בוודאי שזה נכון. עם זאת יש לי מספר חששות ממדרון חלקלק. מה שפרופסור אריה אלדד אמר כרגע, שאלתו לגבי הכדורים. אנחנו נותנים לאנשים לעשן. לקחת כמקרה את כאבי הגב. אתה אומר מי שהתחיל עם כאבי גב בגיל ‎30 הוא יהיה כבר חבר במועדון ‎20 או ‎30 או ‎40 שנה. אתה נותן לו לעשן את זה ובמקביל יש נזקי עישון. מאידך יש תרופה, יש דבר שהוא בפיקוח ולכן שאלתי אם פרופסור משולם נמצא כאן. אנחנו יודעים שיש כדורים בפיקוח. על הסף הורדה של הנושא של טיפול בכדורים לאנשים שצריכים טיפול כרוני בכאב היא אפשרות שבהחלט צריך לשקול אותה בכובד ראש מול זה שאתה נותן למישהו לכאבים כרוניים לשנים ארוכות לעשן, עם נזקי העישון. אז זו שאלה אחת.
יהודה ברוך:
את מתפרצת לדלת פתוחה בנושא. אנחנו מחפשים חברת תרופות שתהיה מוכנה להכין את הכדורים האלה כיוון שהיום משולם עושה את זה במעבדות שלו.
רחל אדטו:
הייתי רוצה לדעת איפה נמצא כל הפיתוח שנעשה עכשיו באוניברסיטה העברית בהתייחסות של הטיפול בקנביס הרפואי. אם אפשר היה לבחור את זה באלטרנטיבה של כדורים זה היה הרבה יותר פשוט מבחינת תפיסת עולמי.
דבר שני, המדרון החלקלק שמטריד אותי באינדיקציות. אין שאלה לגבי החולים האונקולוגיים. אין ספק. כאב כרוני הוא בעייתי. אתמול ראיתי בעיתון שיש קבוצה של חולים במחלות קרדיולוגיות שהם כבר אמרו שצריך לתת. ברגע שאתה פותח את זה מה האינדיקציות? מי קובע? כי הרי פה מתחילים ניגודי העניינים בין החברה, בין העמותה, בין ההגדרה המאוד לא ברורה של מלכ"ר וחברה מסחרית. בהתחלה כולם עושים את זה לטובת הכלל אבל בסופו של יום זו חברה מסחרית. אפילו משרד הבריאות יצא ויפקח, אנחנו יודעים שאחר כך יגידו אין מספיק צוותים במשרד הבריאות לפקח, ולכן זו תהיה חברה מסחרית גרידא שתמצא דרכים להרחיב אינדיקציות. זה ילך מעבר לחולים האונקולוגיים.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה.
אריה אלדד:
הערה אחת, אנחנו משתמשים במורפיום. במורפיום. כל מאות חולים מקבלים מורפיום לדברים גרועים יותר.
היו"ר חיים כץ:
חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון.
משה (מוץ) מטלון:
את עמדתי העברתי בכתב ליושב ראש הוועדה. רציתי רק שתאירו את עיני הוועדה מעבר למחלות האונקולוגיות, יש גם פציעות קשות, פנטומים, תופעות מהסוג הזה. תגידו לי אם גם לנכים שסובלים מפוסט טראומה זה גם יכול לעבוד?
יהודה ברוך:
כן.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. הייתי רוצה לשמוע דווקא את נציג המשטרה. מה אומרת המשטרה על העניין? אמרה רחל אדטו שיש פה קונצנזוס סביב לשולחן. אולי המשטרה תגיד אנחנו בעד.
אורית שפירא היימן:
אני ראש מדור מחקר. המשטרה לא נכנסת לשיקולי משרד הבריאות באשר מריחואנה יש לה התוויה רפואית לטיפול כזה או אחר. זו סמכות משרד הבריאות על פי פקודת הסמים. אנחנו מודאגים מהיבט אחר שעלה פה ולפי המצגת שד"ר יהודה ברוך הציג, יש לנו איתו שיתוף פעולה לאורך כל הדרך, אנחנו מודאגים מההיבט של הגידול ומההיבט של זליגה של חומר לידיים עברייניות. זה היבט שמדאיג אותנו ואנחנו חושבים שצריך לתקן את המצב הנוכחי. אנחנו עובדים עליו, אנחנו בשיתוף פעולה אבל אנחנו עדיין בתחילת הדרך וזה עדיין לא הגיע לטיפול.
היו"ר חיים כץ:
תודה. נציג משרד הבריאות. ד"ר פיטוסי. בבקשה אדוני. תציג את עצמך לפרוטוקול.
ישראל פיטוסי:
אני הרשות המוסמכת לסמים באגף הרוקחות, משרד הבריאות. העמדה של משרד הבריאות היא שכן צריך לתת את המריחואנה לשיפור איכות החיים של החולים ובוודאי עם כל ההסתייגויות של בטיחות, ולמנוע זליגה של החומר הזה לידיים עברייניות.
אריה אלדד:
אתם מרגישים שצריך חוק בשביל זה או שאתם מסתדרים עם התקנות הקיימות?
היו"ר חיים כץ:
אני ארמוז לך חבר הכנסת אלדד, צריך חוק. כן אדוני.
משה ענבר:
שמי פרופסור משה ענבר. אני מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב. אני מייצג את האיגוד האונקולוגי. אני מייצג קודם כל את החולים שלי. קיבלתי רשות לייצג את האגודה למלחמה בסרטן. אני מבין שהדיון הוא על כסף והתעוררו שאלות אם זה נחוץ או לא נחוץ. ד"ר אדטו אמרה שמלמדים אנשים לעשן וזה עושה נזק. העישון כשלעצמו לא מזיק. מזיק מה שיש בתוך הסיגריה. בתוך הסיגריה הזאת יש קנביס. זה לא עושה סרטן ריאות לאף אחד. שימוש בכדורים? אני מתקרב לפנסיה שלי. אני ניסיתי כדורים של מריחואנה על החולים שלי מזה ‎15 שנה. כששינו את השם ממרינול לרונבין. למרינול היתה קונטציה של מריחואנה והיה אסור להזכיר את זה. זה לא עזר כלום. חולים לקחו את ‎6 כדורים ליום במחיר של ‎50 שקל לכדור. לא עזר שום דבר. אז או שימציאו כדור אחר שישפיע. פרופ' אלדד, מניסיון אישי, זה לא עוזר בכדורים לצערי. הסיגריות למי שלא חווה את התמורה. חלק מהחולים, לא כולם עוברים את זה, שיהיה ברור. זה כמו תרופה אחרת. עכשיו מימון לזה, אני אתן פתרון קל. תחתכו קצת בהוצאות על אנטי המטיקה ששפכתם כסף כמו אני לא יודע מה לחולים שלא צריכים אותה, בתרופות שונות ‎1000 שקל.
אריה אלדד:
תרופות נגד בחילה והקאה.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. חבר הכנסת אילן גילאון.
אילן גילאון:
כל אימת שהנושא הזה עולה על הפרק עושים צחוקים עם סטלנות ‎And why to drink and drive, you can smoke and fly. למה לשתות ולנהוג אם אתה יכול לעשן ולטוס? אני אפתח בפתיחה קצרה כי אחרי זה אני רוצה להיות רציני עד מוות כי אני חושב שהדיון הזה הוא אחד הדיונים החשובים שיש כאן ולא דווקא בתחום של הארגון של הדברים.
מסופר על איזה נרקומן אחד שמת והגיע לשערי שמיים אצל המלאך גבריאל. המלאך גבריאל מתשאל כל אחד, שואל אותו, מה אתה עשית בחיים? הוא אומר, את האמת אני הייתי נרקומן. אז הוא אומר, נרקומן, זה חמור מאוד, אתה הולך לגיהנום. את האמת ציפיתי לכך. נרקומן, בטח ילך לגיהנום. לוקחים אותו לפני דלת ההזזה, פותחים לו, אומרים לו, אדוני, תיכנס לגיהנום. פתאום הוא מסתכל, הוא רואה שדה מלא קנביס, מלא ‎grass. הוא אומר, יא אללה, זה גיהנום? זה גן עדן. אני אמור להיות בגיהנום, זה אש. אז אמרו לו, פה אין אש. (‎ash )
עכשיו למה אני חושב שזה אחד הדיונים היותר רציניים? אני רוצה להתמקד ביחס הנכון שעושים לקנביס, פעם אחת ולתמיד. אני קורא בנושא הזה הרבה מאוד זמן ואני תיכף גם אומר גילוי נאות שלי. מסתבר שפעם הדבר הזה נחשב כתרופה. משום שנער הייתי וגם זקנתי התחלתי לקבל את הרעיון של ‎follow the money. תמיד תסתכל של מי האינטרסים ותבין מה קורה כאן. איך פתאום מטאטאים את הדבר הזה מתחת לאותו שטיח עם כל הדברים הנוראים והאיומים האחרים? קראתי בעניין. גם ראיתי את הסרט של מר גלזר. זה סרט חשוב מאין כמותו. ואני אומר צריך פעם אחת לנתק את הצביעות הזאת שישנה. אני אמרתי שגילוי נאות. אני נגעתי בדברים האלה במצבי צבירה כאלה ואחרים אבל משום שאני בן אדם שומר חוק, אין לי ברירה, אני גם חי בבית המחוקקים, אז אני למשל לכאבי גב משתמש באופסיקופין באופן קבוע והרופאים שבינינו…
היו"ר חיים כץ:
הרופאים שבינינו זה גם אתה.
אילן גילאון:
לא. אני תמיד מסתובב או עם רחל או עם עפו, חולה ורופאה, חולה ורופא, זה תמיד טוב. יש כאן קשר של צביעות לפי מה שאני למד. יכול להיות שבכלל המריחואנה הרפואית יכולה להשלים ולהיות תחליף לאחוז מאוד גבוה מן התרופות הנרקוטיות ומשככי הכאבים. אבל אנחנו מפחדים לגעת בזה משום שקוראים לזה מריחואנה, משום שקוראים לזה קנביס, משום שאנחנו עדיין ממשיכים במדיניות של בת יענה. אז אם הדבר הזה יכול להועיל וזה הדבר המוכח, יש לי השלכות, הדיון הוא רק על הנושא הרפואי אבל יש לי גם מחשבות לגבי הלאה מהנושא הזה. אני לא רוצה להרחיב כדי שרחל לא תחשוב שאנחנו מתדרדרים למדרון תלול וחלקלק. צריך לראות מה מיטב התועלת ומה מירב הנזק באופן חד ונחוש וישר ולהתמודד מול הדברים.
עכשיו היות ואני לכל דבר בא מצד הנגישות, אני מאוד מאמין ב-‎reaching out. אחת הבעיות במדינת ישראל שאזרחיה לא יודעים להתמצא במפה הנכונה של לקבל את מה שמגיע להם ולקבל את הטוב ביותר. זו אחת הבעיות המרכזיות. אנשים לא יודעים. מה עוד שעדיין מדובר בסטיגמה שאנשים יפחדו ותהיינה עליהם דעות קדומות. זה אחד הדברים החשובים של תיקון עולם והעמותות האחרות.
אני תומך בדבר הזה. אני חושב שהרשימה של הטיפולים בתוך הרשימה הזאת צריכה להיות מורחבת. בארצות הברית אני יודע שמטופלים פי ‎10 יותר נושאים במחלות ובמוגבלויות ובכאבים מאשר במדינה הזאת. הדבר הזה צריך להיות מסודר ומבוזר יותר. אני מברך את כל החלוצים שעשו את הדבר הזה. אני לא יודע לגבי ממשלתי או לא ממשלתי. אני חושב שהמדינה צריכה להיות אחראית לדבר הזה ואני נורא שמח שאנשים כל כך רציניים מדברים פה על מריחואנה בצורה מסודרת. זה יפה מאוד. זה קצת לפגוע בצביעות שהיתה עד עכשיו והמדיניות של בת יענה.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לד"ר סילביו בריל.
סילביו בריל:
שלום. ד"ר סילביו בריל, מנהל היחידה לטיפול בכאב באיכילוב. אני מדבר בשם האגודה הישראלית לכאב שאנחנו בין השותפים של ד"ר יהודה ברוך בגיבוש עמדה ואינדיקציות ברורות לטיפול במריחואנה. הדעה שלנו היא כן להכניס את הטיפול במריחואנה רפואית והדגש הוא על רפואית. זה יכול לבוא במקום הרבה תרופות אחרות. אנחנו יודעים שלכל תרופה כמו שאומר קונטינו יש גם דברים שליליים, לאו דווקא חיוביים. מישהו שמתחיל טיפול בגיל ‎40 או ‎50 בגלל כאב גב יש סיכוי שימשיך בזה הרבה מאוד שנים. אם זה בא במקום, זה אפילו פחות נזק מאשר טיפול ממושך באופיואידים. אנחנו תומכים בהקמת ועדה שתמצא לנכון לראות את האינדיקציות הנכונות. אנחנו לא צריכים להמציא אינדיקציות לתרופה. התרופה הזו קיימת בשוק משהו כמו ‎3000 שנה. צריכים לבדוק לא על סמך ניסיון אישי של חולה זה או אחר. צריך גם כסף למחקר כדי להוכיח שזה טוב לאינדיקציה זו או אחרת. צריכה להיות הפרדה בין ייצור לחלוקה. הפתרון של יהודה ברוך הוא נכון אם זה ייקרא עמותה, אגודה או מה שלא יהיה. חולה עם מרשם לא יכול לבוא למפעל של חברת תרופות. אותו דבר עם מריחואנה. כנראה שהכדורים בשוק ומה שפרופסור משולם מייצר זה לא בדיוק מספק את החולים. יש ‎CBT ו-‎THC. יש עשרות זנים וסוגים שונים.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה אדוני. הייתי רוצה לשמוע את אחד המטופלים. נועה קודיש.
נועה קודיש:
אני נועה קודיש. אני בת ‎18 ואני כבר שנה עם כאבים. אני רואה את הפן של זה כעזרה רפואית בשבילי שאני אוכל ללכת יותר מהר, אוכל לרדת מדרגות בלי להישען על מישהו. תפקוד יומיומי שלפני זה היה לקוי וזה שינה לי הרבה. עכשיו אני יכולה ללכת הרבה יותר ולעשות יותר דברים שלא יכולתי לעשות לפני שהתחלתי להשתמש בחומר.
היו"ר חיים כץ:
מאה אחוז. תודה רבה. חבר הכנסת אריה ביבי.
אריה ביבי:
אדוני היושב ראש, אני בעברי הייתי יושב ראש הרשות למלחמה בסמים. הייתי גם איש חוק תקופה לא מבוטלת. בצבא משתמשים במורפיום וזה לגיטימי. אני זוכר שנפצעו חבריי, אני נפצעתי, ודחפו לנו את הזריקה הזאת. כולם פה רוצים את המריחואנה. הבעיה היחידה זו אבטחה וזליגה של העניין. הרי משתמשים במריחואנה בכמה מדינות בעולם וזה תחת פיקוח של הממשלות שם. אנחנו יכולים לעשות את זה גם במדינת ישראל. אני בעד זה. רק צריך לשים דגש על האבטחה ועל אי זליגה של החומר הזה.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. אמנדה לייטון, יו"ר העמותה למאבק בכאב.
אמנדה לייטון:
למען גילוי נאות גם אני מקבלת מריחואנה רפואית כבר הרבה זמן. הייתי קודם בתת משקל ובזכות זה אני במצב הרבה יותר טוב. מה שמדאיג אותי זה העמותה הזאת. אם אנחנו אומרים שמריחואנה רפואית זו תרופה לכל דבר אז אני שואלת למה צריך עמותה ולמה אי אפשר שיהיו תחנות חלוקה או דרך בתי מרקחת? אני תומכת מאוד בעמדה של ד"ר בריל שצריך להקים ועדה רפואית שיהיו שם אנשי מקצוע ונציגי חולים. אני מסכימה מאוד שלא צריך להיות קשר ישיר בין המגדלים לחולים. מדאיג אותי גם שחולים שלא מתחת לקו העוני צריכים לשלם על החולים שאין להם. אני מאוד רוצה לעזור לכולם אבל כל בן אדם שמקבל מריחואנה רפואית זה בן אדם שנאבק לשרוד גם בעולם כלכלי. בעיני זה לא פתרון אידיאלי.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. חבר הכנסת דוקטור עפו אגבאריה.
עפו אגבאריה:
כולנו יודעים שיש כאבים לחולים סופניים או לחולים כרוניים. והתרופות האלה גם כן גורמות להם להתמכרות. זה כמו קודאין וכל הקבוצה הזו. אז מה הבעיה עם המריחואנה? האם עצם העובדה שזה רק משפיע יותר לטובה בדרך הזו לעישון? או שזה מוגדר כאילו זה סמים? אני לא רוצה לדבר על עניין הלוגיסטיקה איך אחר כך לאחסן את זה שזה לא יזלוג לידיים אחרות. אנחנו יודעים שמי שרוצה להשתמש בסמים במדינת ישראל יכול לגשת לכך בקלות מהכי קל שזה קנביס עד קוק ודברים כאלה. אפילו במקומות השמורים ביותר, בבתי הסוהר משתמשים בסמים. אז מדוע את הדבר הזה שהוא אחד הסמים הכי קלים פחות מכל הסמים האחרים שמשתמשים ברפואה עושים את כל המהומה הזאת מסביב שחושבים שזה יזלוג וכולי. צריך לתת את הסם לאנשים שבאמת זקוקים לו שצריכים את המריחואנה בתור טיפול ולא בתור כיף. זה מעשה מבורך שאנחנו צריכים לתמוך בו. העניין הלוגיסטי יבוא על פתרונו דרך חוקים והגבלות.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. הייתי רוצה לשמוע את אחד המגדלים.
פ:
שלום. שמי פ. אני מנכ"ל תיקון עולם. מנכ"ל ומגדל ויש לנו בחברה קרוב ל-‎20 עובדים שעמלים כבר ‎3 שנים לספק לחלק הגדול ביותר ב-‎pool של המטופלים בארץ שהוא קרוב היום ל-‎700 שאנחנו מטפלים בהם. העובדים עובדים בהתנדבות ויושבים לפניך ‎4 חבר'ה, אחד מהם פרופסור מלמד. הרבה מהעובדים שלנו הם בעצם מטופלים. לשאלתו של חבר כנסת מטלון יש לנו ‎40 הלומי קרב שגם כן מטופלים אצלנו בהצלחה כבירה. להחזיק ‎700 מטופלים, לגדל בשבילם תרופה באיכות רפואית זו עלות אדירה. באנו מהכיוון הפילנטרופי מלכתחילה. עשינו את כל המאמצים האפשריים כדי להטיל מינימום נטל פיננסי על המטופלים. אבל הגענו לשלב שהעלויות החודשיות שלנו מגיעות למאות אלפי שקלים שמגולמות גם בשכר שלא משולם למירב העובדים שלנו. עכשיו עד סוף השנה נערכנו באמת לסרט שמי שצפה בו בשבוע שעבר, הולך להגיע גל גדול של מטופלים. בכלל עקומת הגדילה היא חדה ביותר. לקראת סוף שנה הבאה החממות שלנו ואני מפציר בעיתונאים כאן לא לצטט אותי תהיה לנו סחורה בשווי של מיליונים עד עשרות מיליוני שקלים. אנחנו ארגון פילנטרופי. אני צריך לעשות את השיקול אם אני אוציא כסף על אבטחה או להוציא כסף על עוד גידול כדי להגיע לעוד חולים. אז המצב פה הוא חריף ואני מביא את זה כנגד השאננות של כולם.
היו"ר חיים כץ:
המשטרה צריכה לשמוע את זה.
פ:
המשטרה צריכה לשמוע את זה בהחלט. איזה סדרי גודל אבטחה אנחנו צריכים. אני צריך לשים מתנדבים, מטופלים שלי שמסכנים את חייהם כדי לשמור על המריחואנה. המצב הוא חריף. יש את השאננות של האנשים. אולי זה באשמתנו שלא דיברנו עד כה להסביר את זה כי היינו כל כך עסוקים בגידול. הדבר הזה צריך להיות מוסדר במהרה כדי שנוכל לתת לאנשים את מה שמגיע להם. אנחנו רואים את המטופלים האלה יום יום ואני נתקלתי במאות שזה עזר להם ושינה את החיים שלהם. צריך לתת את מקסימום תמיכה ומנדט לד"ר ברוך להסדיר את העניין הזה בהקדם האפשרי, שיהיה מודל פיננסי ושהמטופלים בארץ יקבלו מה שמגיע להם. תודה רבה.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה.
ארי קחטן:
אנחנו המגדל השני שקיים היום בארץ. כל הכבוד לחברת תיקון עולם על הסרט. זה היה משהו מדהים. כל העובדים שלנו ישבו ובכו.
היו"ר חיים כץ:
אם הייתם בוכים לעציצים זה היה חוסך במים.
ארי קחטן:
אני אתייחס בעיקר למה שאמרה חברת הכנסת אדטו. החולים שלא מעשנים או שהם נגד סיגריות למרות שהסיגריות, הניקוטין זה כלום בשבילם, הם כל כך חולים. אבל אפשר לקבל את זה בהרבה צורות אחרות. אם זה דרך מכשיר רפורייזר, או באינהלציה, אם זה טיפות, אז זה דרך חמאה, אם זה דרך עוגיות. שמים טיפות לילדים מתחת ללשון, שתי טיפות וזה עושה להם טוב. יש הרבה שיטות לקבל את התרופה. יש כאלה שהם ממש נגד הסיגריות והם יכולים לקבל את זה בצורה אחרת. זה עושה ממש טוב לחולים. אנחנו רואים את זה כל יום.
היו"ר חיים כץ:
תודה. הייתי רוצה לשמוע את ד"ר ליאורה שכטר, מנהלת תחום כאב, מכבי שירותי בריאות.
ליאורה שכטר:
הגישה למריחואנה צריכה להיות כמו הגישה לכל תרופה אחרת שאנחנו מנפקים תוך שימת דגש באמת בגלל הרגישות של הנושא והרגישות של החומר, תוך שימת דגש על הסדרה ופיקוח. צריכים להיקבע פה קריטריונים מובנים גם לנותן וגם למקבל. צריכים להיות קריטריונים לגבי זכאות במתן החומר וקריטריונים לגבי איכות החומר.
היו"ר חיים כץ:
יש פה הצעה לתת את זה חופשי בכל הארץ לכל מי שרוצה. כן אדוני בבקשה.
איתי גור אריה:
אני יושב ראש האגודה הישראלית לכאב ומנהל יחידת הכאב בתל השומר בשיבא. אני רוצה לעשות כמה הפרדות בדיון שנעשה עד עכשיו. יש את השלב הרפואי. זאת אומרת לגבי האינדיקציות. אלה האחרונות הן בוועדה שכוללת את יהודה ברוך ואת נציגי האגודה הישראלית לכאב מאחר ורוב החולים מקבלים דרך האגודה ורופאי האגודה מאינדיקציות של כאב או אונקולוגי או כאב כרוני. אנחנו מנסים להסדיר את כל האינדיקציות כדי להסיר דאגה מליבם של אנשים שחושבים שתהיה זליגה. אנחנו משתדלים שהאינדיקציות יהיו מבוססות על חומר מדעי ובמידה וזה לא על חומר מדעי אנחנו מנסים לפתח עכשיו מודלים מחקריים על מנת לקדם את הנושא ולמצוא את האינדיקציות. זה לגבי הזליגה מבחינת האינדיקציות.
לגבי הזליגה מבחינת החולים שיעבירו, המגדלים שיעבירו, חס וחלילה, או כל דבר אחר, אנחנו חושבים שהחוקים צריכים להיות מאוד מוסדרים ואנחנו כרגע מנסים לארגן את זה דרך ועדה שתהיה ועדה מייעצת לועדת הכנסת כדי לכתוב פרוטוקולים מאוד מדויקים של איך זה צריך להיות כאשר אנחנו מציעים, זו ההצעה של האגודה הישראלית לכאב, להקים ועדה שתהיה בראשותו של פרופסור יהודה ברוך שהוא כרגע אחראי על הנושא של הקנביס. בתוך האגודה הזאת יהיו שותפים הגורמים המקצועיים. זאת אומרת הרופאים שצריכים לתת את האינדיקציות, אגף הרוקחות של משרד הבריאות על מנת לפקח ולהפוך את זה לחוקי כדי להסדיר את זה. כי למען האמת אנחנו מטפלים היום בתרופות אופיואידיות שהן תרופות הרבה יותר חזקות, הרבה יותר בעלות פוטנציאל להתמכרות והרבה יותר בעלות פוטנציאל זליגה. אנחנו עושים עבודה טובה מאוד. תשאלו פה את נציגי המשטרה. הזליגה למשל של התרופות האופיואידיות לשוק הפרטי היא קטנה. באופן עקרוני הקריטריונים שצריכים להיות מוטלים על נושא המריחואנה הרפואית הם למעשה אותם קריטריונים שאנחנו מטילים על כל תרופה אחרת. וכך אנחנו נוכל לפתור את הבעיה.
בהמשך למה שאמרתי נציגי אגף הרוקחות של משרד הבריאות, נציגי המגדלים, נציגי העמותות. אותה קבוצה שתשב תחת פרופסור ברוך תשב ביחד. אנחנו נגיע למסקנות. נוציא מסמך מפורט שמארגן את זה לא רק מהבחינה החוקית, לא רק מהבחינה של איזה קריטריונים יינתנו, למי, איזה חולים ובאיזה דרכים, גם ננסה להעלות מודל כלכלי שבו נפתור את בעייתם של המגדלים כי ברור לנו שעל מודל של התנדבות בסופו של דבר זה יפול. אבל מצד שני אנחנו רוצים לשמור שתהיה לנו היכולת למנוע את הזליגה מצד אחד ומצד שני שיהיה לנו פיקוח כי יש פה שאלה מאוד גדולה לגבי הפיקוח, לגבי סוג החומר, איכותו, האם הוא חומר נקי, אם אין בו למשל פטריות. יש קריטריונים. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. בעולם כבר עושים את זה, בקנדה, בהולנד, בגרמניה. יש קריטריונים בצורת הגידול, בצורת הפיקוח ואנחנו צריכים לאמץ אותם במקום לנסות פה בוועדה של שעה שעתיים, ואני לא מזלזל בוועדה, להמציא חוקים חדשים כדי לעשות את זה, ואני מבקש שפשוט תנחו אותנו, תתנו לנו את המנדט או לפרופסור ברוך כדי להקים את הוועדה וכדי לחזור אליכם עם תשובות.
היו"ר חיים כץ:
הוועדה בדיון של שעה שעתיים זה כרטיס הכניסה למשחק. אנחנו רוצים לעשות לכם חיים קלים ולעזור לחולים. זו המטרה שלנו לעזור לחולים.
צחי קציר:
שמי ד"ר צחי קציר, עוזר ראש חטיבת הבריאות במכבי. אני רוצה להצטרף לכל מה שנאמר פה בעניין ההסדרה אבל צריך להסדיר את זה גם בקטע של סל הבריאות. אם רוצים לתת את זה לחולים בצורה מסודרת צריך שיהיה המימון לזה והמימון זה דרך טכנולוגיה בסל הבריאות.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. יש פה כאלה מגופים שלא דיברו? כן גברתי.
ליאת בני:
שלום. אני יושבת ראש העמותה הישראלית לקידום הקנביס הרפואי. זו העמותה היחידה שמתקיימת היום. אנחנו עוסקים בהסברה, הדרכה ועוד. יש שני דברים חשובים לומר. אחד, לעומת תרופות אחרות אנטי בחילות והקאות קנביס שינה. הרופא לא רושם מרשם ונותן לחולה ואומר לו בהצלחה. צריך להדריך את החולים איך להשתמש נכון בתרופה. שימוש נכון בתרופה זה מאה אחוז הצלחה. דבר שני, החולים שלנו הם חולים קשים. יש להם קושי בניידות, יש להם קושי בכלכלה. הם חולים כרוניים שלאורך זמן מוציאים כספים. השאיפה שלנו כרגע היא שהחלוקה תתבצע באמצעות בתי מרקחת או של קופות החולים או של משרד הבריאות, מסובסד דרך סל הבריאות או דרך קופות החולים ועדיין ההדרכה והליווי והתמיכה יתבצעו על ידי גוף וולונטרי שלא קשור למגדלים.
היו"ר חיים כץ:
תודה. הייתי רוצה לשמוע את ט., משתמש נוסף.
ט.:
שלום לכולם. אני ט., בן ‎36. אני מטופל במריחואנה רפואית קרוב לשנה. מספר ימים אחרי שהתחלתי לקבל את הצמח הפסקתי עם כל התרופות, ממש במכה. ‎SSRI וקבוצת הבנזו.
קריאה:
תרופות נוגדות דיכאון ותרופות ארגעה.
ט.:
אני מקיים אורח חיים ספורטיבי. תופעות לוואי שהיו לפני השימוש נעלמו או הסתדרו. המחלה שלי היא ‎PTSD, תסמונת הלם קרב. הפרעות שינה, הפרעות אכילה, יש לי הרבה יותר שליטה על זה. לא הכול נפתר אבל יש התקדמות רצינית מאוד. עוד נקודה אם יש חשש פה למישהו מפני התמכרות, אני בשבת לא מעשן. יום אחד כבר מוריד את הסטטיסטיקה.
שלמה מלמד:
אני פרופסור מלמד. אני רוצה להגיד קודם כל מילה טובה לוועדה. זה אות כבוד באמת לכל הדיון הזה. אני אזרח שבדרך כלל מדיר רגליו מהרשויות. מוכרח להגיד לכם כל הכבוד. כי עצם הדיון הזה שם אותנו ברמה אחרת שמתקרבת למדינות הנאורות יותר. וכל הנושא של התדמית הגרועה שיש לקנביס זה צריך להשתנות. עוד כבוד אני רוצה לתת לקבוצה שהפעם אני מייצג אמנם כרופא אבל האנשים האלה שמגדלים את המריחואנה ומניידים את התרופות האלה ודואגים בכך לחולים הם אנשי חסד. זו הסיבה שנתתי לא רק את השם שלי, אלא גם את הזמן שלי לסייע להם שהדבר הזה יוכר. הפילנטרופיה היא טובה מאוד לכל אורך הדרך אבל אי אפשר כי יש עלייה בביקוש ובשימוש. דיברו כאן על כאב. כאב כדבר נותן הטון אבל ספסטיות, נוקשות של חולים מסוימים, לא להאמין מה שהתרופה הזו מסוגלת לעשות. גם גלקומה.
עפו אגבאריה:
אז לא סתם משתמשים בה כל כך הרבה שנים.
שלמה מלמד:
הסינים התחילו איתה לפני ‎4000 שנה. אחרי זה האמריקאים הכניסו אותה במאה ה-‎19 עד אמצע המאה ‎20, ולמעשה מה שקרה פה זה שכל חברות הפארם הגדולות התחילו להיכנס בשנות ה-‎30 ואז הקנביס הלך הצידה וחברות הפארם הן השולטות. אספירין פתאום וכל התרופות האחרות כמובן נתנו את הטון. יש מקום להחזיר את הקנביס במיוחד לחולים הקשים תוך פיקוח. עבודה נפלאה שיהודה ברוך עושה במשך כל השנים הללו.
היו"ר חיים כץ:
תודה. הייתי רוצה לשאול את יהודה ברוך. כמה זמן אתה צריך בשביל להחליט על הדרך והסדרת הנושא מול משרד הבריאות?
יהודה ברוך:
אנחנו מדברים על תקופה של ‎3 עד ‎6 חודשים כדי להציע את המודל הנבחר וגם כדי לבדוק אם בכלל יש אפשרות לאיזשהו סבסוד של המדינה לנושא הזה.
היו"ר חיים כץ:
אוקיי. הייתי רוצה לשמוע את היועצת המשפטית של משרד הבריאות.
שרונה עבר הדני:
הבעיה היא לא בעיה חוקית. המסגרת החוקית הקיימת נותנת מענה לכל אלטרנטיבה. הבעיה היא למצוא את המודל, את הלוגיסטיקה ואת המשאבים. זה לא תלוי בחוק.
היו"ר חיים כץ:
אוקיי. תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה.
אריה אלדד:
אדוני היושב ראש אם עמדת המשרד תהיה שאין צורך בחוק אני לא אעלה הצעת חוק כזאת מול התנגדות ממשלה. אנחנו רוצים חוק.
היו"ר חיים כץ:
חבר הכנסת אלדד, נעביר את זה בטרומית.
אריה אלדד:
הממשלה התנגדה בכנסת ה-‎16 והתנגדה בכנסת ה-‎17.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. הוועדה רשמה לפניה כי השימוש בקנביס רפואי בהיתר הולך וגובר ונותן מענה לחולים רבים. בהתאם גדלות ההוצאות של המגדלים והמפיצים הפועלים היום ללא מימון או תגמול כספי. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לנקוט בדחיפות בצעדים שיסדירו את הגידול, ההפצה והשימוש בקנביס רפואי. כמו כן יש להבטיח את סדירות האספקה לחולים ואת הרווח הנחוץ למגדלים. הוועדה קובעת כי במסגרת ההסדרה של גידול קנביס רפואי ואספקתו יש לקבוע קריטריונים לפיקוח על הליך היצור, על איכות החומר, השיווק, ובעיקר לקבוע קריטריונים שימנעו זליגה של החומר לידיים עברייניות. הוועדה קובעת כי על משרד הבריאות להבטיח שהסדרת הנושא לא תהפוך את המוצר שניתן עד כה בחינם ליקר מדי עבור הצרכנים. הוועדה דורשת ממשרד הבריאות דיווח בתוך ‎4 חודשים להשלמת הליך הסדרת הגידול, השימוש, ההפצה והפיקוח על הקנביס הרפואי. הוועדה תקיים דיון נוסף תוך ‎4 חודשים בנושא. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה ‎10:30
נלקח מאתר הכנסת:
ניתן להוריד מסמך הסוקר את הנושא בכתובת:

אהבתם את הפוסט? שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!

תגובות

7 תגובות למאמר “הסדרת השימוש בקנביס רפואי בישראל – פרוטוקול הישיבה בכנסת”

  1. אלעד
    מרץ 15, 2010

    מי זאת האדטו הזאת היא רופאה ??? יש לה רקע רפואי???
    מה היא יודעת עובדתית על צורת עישון של קנביס ועל האופן שבו הוא יעיל,לידיעתך בעישון האפקט התרפויתי הוא מספק וגם המינון הנכון נשלט כך

    רק בריאות לכל עם ישראל

  2. דניאל
    אפריל 6, 2010

    נוגעת ללב הדאגה של אדטו לריאות הציבור.
    ומה עם עוגיות?

  3. מני
    אפריל 21, 2010

    דניאל ישנה דרך לצרוך קנביס לא רק דרך עוגיות או בראוניז אלא גם בהוספה לסלט או כטיפות מתחת ללשון.

  4. לירון
    נובמבר 28, 2010

    ד״ר {צונזר} הוא אדם שחצן ויהיר שלא מעוניין לעזור לחולים אלה לקדם ניסויים כאלה ואחרים על מנת לזכות בשבחים על גבם של חולים הוא גובה סכומי עתק לפגישת יעוץ במרפאת הכאב שלו אך לצערי מדובר באנטיפט שאינו יודע מה זה כאב באמת ולכן הוא אינו ראוי לקבל סמכות עצומה כמו מתן אישור רפואי לקנביס כי בזמן שאנשים סובלים יום ולילה מכאבים הוא יעדיף שלא להאמין להם במחלתם ואף לא להאמין לרשימה של רופאים שממליצים מתן טיפול בקנביס . הוא יעדיף להמליץ על חברות התרופות שכניראה ממנות את שכרו יותר מהחולים. 

  5. admin
    נובמבר 28, 2010

    שלום לירון , למרות הכאב נבקש להמנע מאיזכור שמות של אנשים \ רופאים בהקשרים שליליים, איננו עוסקים פה בשיפוט מקצועי של אף אחד...

    בברכה ורפואה שלמה
    צוות קנביסה

  6. SABAMOMO
    מרץ 23, 2011

    קראתי ממש כל הכבוד לך על ההפצה של הכתבה המאלפת !!! ברצוני לציין שכתוב שלא יפלו נטל על החולים אבל יש חולים שזקוקים והנטל הכספי שהוא 360 שח בחודש ועוד 150 ש"ח הדרכה לשנה! זה כמו ביקור רופא מומחה בית חולים ויש חולים שהם במצב כלכלי ג ר ו ע על אלה בכלל לא מדברים כי מי שסובל ועד שמאשרים לו אזי החברה עומדת כמו סלע היא אפילו לא מוכנה לשמוע על המצב הכלכלי שרק מוסיף וגורע ומכפילים את כאבי התופת שאני החולים חיים איתם ביום יום

  7. מני
    ספטמבר 14, 2011

    אלעד רחל אדטו היא רופאה במקצועה ויושבת גם בועדת סל התרופות.

הוספת תגובה:


evetopics