השפעת הלגליזציה של קנאביס מריחואנה וחשיש על הכלכלה

  • מאת:

    admin
  • קטגוריה:

    כללי
  • תאריך:

    09 אוקטובר, 2012
banner
banner

עבודת סמינריון בנושא השפעת הלגליזציה של סמי הקנאביס – מריחואנה וחשיש על הכלכלה

מבוא

לגליזציה של המריחואנה והשפעתה על הכלכלה

צמח הקנאביס סאטיבה (Cannabis Sativa) ממנו מפיקים את סם הקנאביס המוגדר בספרות כסם פסיכו אקטיבי פסיכודאלי ושייך למשפחת הסמים ההזיונים, קיים בצורות שונות ובדרכי עיבוד שונות. הסם המופק מהפרח שגור בפי העם בכינויים שונים כגון מריחואנה וחשיש ועל פי פקודת הסמים המסוכנים התשל"ג 1973, אסור לצריכה, לגידול ולסחר בישראל וכמו כן במדינות רבות ברחבי העולם, כאשר מנגד במדינות אחרות הוא חוקי או חוקי באופן חלקי.

יחס העולם לסם זה שנוי במחלוקת ואינו יציב לאורך השנים הן מבחינה חוקית והן חברתית ונראה כי בעשור האחרון הצטרפו להולנד, הידועה במדיניותה הליברלית ביחס לשימוש בסמים בכלל ולקנאביס בפרט, מדינות נוספות ובניהן שוויץ, פורטוגל, ספרד, בלגיה וגרמניה. על אף שסם הקנאביס אינו חוקי במדינות רבות, הוא הסם הנפוץ ביותר בישראל ובעולם כולו (שופמן, 2002).

סם הקנאביס בעל השפעות בריאותיות שליליות והשפעות פסיכו אקטיביות המשנות את התודעה הנגרמות ע"י ה-THC שגולה ע"י פרופסור משולם במכון וייצמן בשנת 1973. ה-THC הינו אחד מבין 400 החומרים הכימיים הנמצאים בצמח, והוא ידוע כמשפיע ביותר (מהל שמאי גולן, 2003).

לחומר הפעיל, THC, ישנן גם השפעות פיסיולוגיות חיוביות והוא התגלה כמשכך כאבים, מסייע כטיפול מקדים בהרדמות, מונע בחילות והקאות בקרב חולי סרטן, מעורר תיאבון, מווסת לחץ דם ומרחיב כלי נשימה בקרב חולי אסטמה. בנוסף נמצא בחשיש החומר קנבידיול-CBD, הקנבידיול בעל השפעות אנטי דלקתיות שמתרחשות ללא השפעות ממסטלות כלל.

במקביל לשינוי המדיניות כלפיי שימוש פנאי במריחואנה עולה תופעה של התייחסות לשימוש רפואי בסם הקנאביס (מריפואנה) ונראה כי המובילה בשינוי זה הינה קנדה, גם בארה"ב ובישראל הנוקטות מדיניות קשה ביחס לשימוש בסם חלו תמורות, עוד בימים אלו ממשיכים לדון ולחולל שינויים (נטע ארנון, 2006).

שלושה מודלים חקיקתיים הם הנפוצים ביותר בנוגע להגבלת השימוש בסמים, מודל האיסור בשימוש, מודל הדה-קרמנליזציה ומודל הלגליזציה, המודלים מתייחסים לאכיפה, ענישה מגדירים את סוג הבעיה (בעיה בריאותית/ התנהגותית) וממיינים את הסמים לסמים קלים לעומת קשים כאשר סמים קלים מוגדרים כסמים שממכרים נפשית בצורה מועטה, אינם יוצרים תלות פיזית או שיוצרים תלות פיזית זניחה ושההשלכות הרפואיות לצריכתם מתונות או זניחות. בחוק הישראלי אין הבחנה בין סמים קלים לקשים, וצריכת כולם אסורה בכל התייחסות לסמים בהפרדה ל"קשים" ו"קלים" מריחואנה ונגזריה מוגדרים כסמים קלים.

מודל איסור השימוש- זהו המודל הנהוג בין היתר גם בישראל, מגדיר מדיניות חקיקה האוסרת את הסחר ואת השימוש ומגדירה ענישה מחמירה ודרכי אכיפה רחבות. הנחת הבסיס של המודל היא שהענישה משמשת לצרכי הרתעה ומובילה להקטנת היקף השימוש בסמים, כלומר, הענישה, משיגה את המטרה המרכזית, יחס המודל לכל הסמים הינו זהה, ומתייחס לבעיה כבעיה התנהגותית (קציר, 2001).

מודל ה"דה-קרמנליזציה" – המודל מגדיר רמות חומרה שונות בהתאם לסוג הסם, מתייחס בצורה שונה לשימוש בסמים "קלים" ולשימוש בסמים "קשים" ומקל בענישה של עבירת שימוש עצמי בסם. בניגוד למדיניות האיסור המתייחסת לעבירת השימוש כעברה פלילית, יחס ה"דה-קרמנליזציה" לשימוש בקנאביס הוא כעבירה מנהלית הגוררת קנס. הנחות הבסיס במודל זה הינן שהמשתמשים אינם עבריינים אלא סובלים מבעיה בריאותית וזקוקים לטיפול. בנוסף המודל מניח קשר חיובי בין שימוש בסמים "קלים" ומעבר לסמים "קשים" ומנסה לצמצמו (קציר, 2001).

מודל הלגליזציה –מדיניות המגדירה רמות חומרה שונות בהתאם לסוג הסם ומתירה את השימוש בסמים למרות שאינה רואה בכך התנהגות חיובית (רוב תומכיי הלגליזציה תומכים בלגליזציה של סמים "קלים" בלבד). כאשר הנחות הבסיס למודל הן שהשימוש בסמים הינו בבחינת חופש הפרט, הבעיה הינה בעיה בריאותית הדורשת טיפול ושהתועלת החברתית מאיסור נמוכה מהתועלת מהתרת השימוש. (קציר, 2001).

האומדנים הקיימים במדינת ישראל (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) מראים כי ממדי הייצור והסחר של סמים קלים (מריחואנה וחשיש) ובסמים קשים (כגון הרואין וקוקאין) הולכים וגדלים מעת לעת, וכך גם מספר המשתמשים בהם בישראל ובעולם כולו הולך וגדל, במקביל קיים גידול בהקצאת משאבים לטיפול בנושא, עלייה בפעולות הסברה, חינוך, גמילה, טיפול ושיקום ואף ניקרת החמרה בענישה של פעולות המרחיבות את ההיצע (כספי, 1996).

בשנים האחרונות גוברים הקולות במדינת ישראל הקוראים לשינוי במדיניות ומעבר ל"דה קרמנליזציה" או "לגליזציה". וזאת לאור העובדה כי אחוז המשתמשים באופן קבוע או ארעי, הולך וגודל מעשור לעשור במדינת ישראל( רחל הר המבורגר, 2005).

מאמצים רבים נעשים מידיי שנה ע"י ארגונים שונים שנוסדו לצורך מלחמה בנגע הסמים, תקציבים רבים מוקצים לאכיפה ולגמילה ברחביי העולם ואף בישראל ועדיין נראה כי שיעור המשתמשים ברחביי העולם הולך וגודל(נתן, 2007).

הויכוח הציבורי חוזר ועולה על סדר היום בבחינת מדיניות ההתמודדות עם התופעה, ומהי הדרך הנכונה לצמצום התופעה או לחלופין לצמצום ההשפעות השליליות של התופעה. ומשני צידיי המתרס עומדים כלכלנים, פסיכולוגים, משפטנים, רופאים ואנשי חוק שהקדישו חלק נכבד מעבודתם לנושא. לאחרונה קיימת מגמה עולמית לשוב ולבחון את החלטת החוקיות, או החוקיות החלקית של השימוש בסם על רקע התפתחות שוק שחור, עלייה הולכת וגוברת בשימוש לצורך הנאה ובחינת סגולותיו הרפואיות של הצמח.

נראה כי דיון ציבורי זה התחזק ועלה על סדר היום הציבורי במהלך ההיסטוריה העולמית מספר פעמים רב, כך בשנת 1919 בארה"ב הונהג חוק איסור, מכירה, שימוש, ייצור וצריכה של אלכוהול ברחבי ארה"ב, שבלשון המעטה לא הביא לתוצאות הרצויות, רשתות פשע מאורגן (לדוגמה אל קאפונה) בנו אימפריות מרווחי מכירת האלכוהול בצורה לא חוקית, רופאים שוחדו על מנת לחלק מרשמים לצריכת אלכוהול ובתיי משפט קרסו תחת עומס המשפטים כאשר בסופו של דבר באמצעות תיקון לחוקה הותר האלכוהול לשימוש חופשי miron, 2010)).

כך חזר ועלה כולו של דיון זה בשנות ה-60 ובשנות ה-70 בעקבות עלייה בשימוש במריחואנה ושוב חזר הדיון לכותרות בעשור האחרון, וזאת בשל עלייה בשיעור המשתמשים, ירידה בגיל המשתמשים התרחבות ההיצע והביקוש יחדיו והתחזקות הקולות הקוראים לנקיטת גישה אחרת לטיפול בבעיה (צוברי, 1996).

תהליכי שינוי מדיניות ברוב העולם המערבי דורשים בחינת ההיבטים המוסריים, הכלכליים, המשפטיים והחברתיים והערכת התוצאות שאליהן יוביל שינוי זה. ההבנה כיצד מתגבשת הדעה לגביי הגישה הנכונה חשובה בהתייחסות לדעות המושמעות.

בעבודה זו אדון בהיבט הכלכלי של שינוי מדיניות בנוגע לסם המריחואנה ונגזריו, אין מן הנמנע שהשפעות דומות יהיו למדיניות לגבי סמים אחרים דומים. כאשר ההנחה המרכזית היא שקיים קשר ישר בין הלגליזציה לכלכלה. כיוון ששוק זה אינו קיים באופן פורמאלי, ולא נמדד באופן פורמאלי מבחינת היקף השימוש, השפעות בריאותיות, הוצאה כלכלית, גמישות הביקוש וכיוצב', בחלק מהדיון אשתמש בניתוח שווקים של מוצרים תחליפים או משלימים כגון אלכוהול וטבק, בהתבסס על תוצאות של מחקרים קיימים לצורך הסקת מסקנות.

פרק 1

1.רקע ועובדות-

1.1. היסטוריה של צמח הקנאביס ושימושיו במסחר ובתעשייה –

מראשית ההיסטוריה ידוע צמח הקנאביס כחשוב במסחר והתעשייה, שימושיו הרבים הפכו אותו לסחיר ובעל ערך מוסף. מקורו של הצמח הינו בהריי ההימלאיה כאשר קיימות ראיות לעישון הצמח ולשימוש בו לצורך טקסים דתיים כבר בתקופות הנאולתיות. כחלק משימושיו הנרחבים שימשו סיבי הצמח להפקת טקסטיל, נייר, חבלים, מפרשים, בגדי עבודה, שקים, רשתות דיג, תרופות וסמים פסיכואקטיבים למטרות חברתיות ודתיות.השימוש המוקדם ביותר בקנאביס נרשם בטייוון לפני כ10,000 שנה, במאה השנייה לפניי הספירה נרשם שימוש בסין לייצור בגדים, נעלים, מייתרים וסמי הרדמה, כמו כן נרשם שימוש לצרכים אלו גם ביפן בהודו ובמדינות נוספות במזרח כאשר לגביי הודו השימוש המרכזי היה ניצול ההשפעות הפסיכו אקטיביות לטקסי דת. (marijuana business news.com, 1994).

נמצאו אזכורים מימיי הביניים לשימוש בקנאביס הן לתועלות הפסיכו אקטיביות של הצמח והן לשימושיו המסחריים. כ-1000 שנה לפניי הספירה החלו הטורקים היוונים והרומאים להשתמש בקנאביס כאשר השימוש העיקרי הידוע הינו לצרכיי רפואה בדגש על בעיות אוזניים. במאה ה-13 חדר החשיש לאירופה ושימש כתרופה בעיקר לכאבי שיניים, כאביי לידה ושיגרון. כאשר שימושו המסחרי המרכזי באירופה היה לייצר חבלים. הסיבה לכך הייתה נעוצה בטיבם הגבוה של הסיבים ועלות ייצורם הנמוכה של החבלים מן הצמח. בהמשך חדר הקנאביס לארה"ב ממדינות אמריקה הדרומית (marijuana business news.com, 1994).

אחת העדויות על החשיבות הכלכלית של הקנאביס הינו חוק אנגלי שחוקק ע"י הנרי השמיני בשנת 1533, ע"פ החוק כל חקלאי במדינה חייב להקצות כרבע מכל דונם גידולים לגידול הקנאביס ואלו שלא עשו זאת הוטלו עליהם קנסות, הסיבה לחקיקה זו נבעה מחשיבותו הכלכלית לתעשייה כחומר גלם לייצור חבלים ומפרשיות ששימשו לצי הימי. במאה ה-17 קנאביס הודי היווה בסיס מסחרי של הקולוניאליסטים האמריקאים במסחר מול בריטניה, כאשר הצורך של הבריטים בקנאביס נבע מדאגה לציודו של חיל הים הבריטי. נעשו ניסיונות רבים וחקיקות מגוונות מצד הבריטים להגדלת היקף הייצור העצמי והקטנת הייבוא, אך ניסיונות אלו באו לכישלונם. (marijuana business news.com, 1994).

בשנת 1537 מקבל הקנאביס את שמו המדעי קנאביס סאטיבה המוכר כיום. ב1968 נרשם שימוש בקנאביס כתרופה לשיעול מחלת הצהבת, זו הייתה פריצת דרך בהיבט של החשיבות הרפואית של הצמח. כמה שימושים נוספים של הצמח התגלו כך במאה ה-6. בצרפת נבנה גשר מסיבי הקנאביס אשר קיים עד היום, בתחילת המאה ה-8 היו ידועים באירופה סיבי הקנאביס ליצור נעליים לאצולה. בתחילת המאה ה-11 הפיקו משמן הקנאביס חמאה ובירה. ב-1150 לספירה הוקמה טחנת נייר ראשונה בספרד. במאה ה-14 אמני הרנסנס ייצרו את יצירותיהם על בדי קנאביס בשל העמידות שלו, וכן חבלי ומפרשי הקנאביס אפשרו את מסעו של קולומבוס לאמריקה (2011De Montereau, ).

תחילת תהליך האיסור על השימוש בקנאביס החל בתחילת המאה ה-20, כאשר נקשר קשר בלתי מוכח בין השימוש בקנאביס לבין אלימות ונוצר בקרב הציבור הרחב קונוטציה שלילית לגביי השימוש בצמח תוך התעלמות מהתופעות החיוביות. ב1937 נאסר הצמח בארה"ב בחקיקה פדראלית, למרות שהסם כבר היה אסור בחלק ממדינות העולם (למשל, בריטניה מאז שנת 1928), החקיקה האמריקאית נחשבת לאירוע מרכזי בתולדות האיסור והתרחבותו הבינלאומית. כאשר גישת המחוקק הייתה להגן על הפרט מהשפעותיו השליליות של הצמח. מאז הוצא הסם מחוץ לחוק במרבית המדינות העולם ואיסור זה גובה באמנות בין לאומיות (האמנה בדבר סמים נרקוטיים-1961, האמנה בדבר חומרים פסיכו אקטיביים-1971, אמנת האו"ם נגד סחר בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכו טרופיים 1988),(2011De Montereau,).

במחצית השנייה של המאה 20 החל דיון על נחיצותו והצדקתו של איסור הקנאביס. ישנם הטוענים כבין המתנגדים לשימוש בקנאביס קיימים כאלו שפעלו מתוך אינטרסים אישיים כמו יצרני ניילון שהתנגדו לשימוש בסיבי הקנאביס למטרות תעשייתיות, אינטרסים של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט, שחשש מייצור המוני של נייר מקנאביס, שיפגע בעסקיו שהתבססו על ייצור נייר מעץ, ב-1972 הוגש לנשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון דו"ח של ועדת שפר (Shafer) הבוחן את הקשר בין שימוש בקנאביס לאלימות, ועדה שמינה הנשיא כדי לבחון את סוגיית השימוש בקנאביס על כל היבטיה. ועדת שפר המליצה על התרה מחדש של השימוש בקנאביס, אך ניקסון דחה את המלצתה. כתוצאה מגילויים אלה ומהלחץ הפוליטי, נבחנה מחדש מדיניות האיסור במדינות שונות, וחלקן הקלו את העונשים על שימוש בקנאביס בצורה ניכרת( 2011De Montereau,).

ב-1976 שינתה הולנד את החקיקה כך שבאופן מעשי שימוש בקנאביס מותר (פורמאלית הסם עדיין אסור). ב-2001 שינו בלגיה וחלק ממדינות אירופה את סיווג העבירה של ההחזקה בסם ושל שימוש בו לחמור פחות. בתחילת המאה ה-21 הופחתה האכיפה נגד השימוש בקנאביס באנגליה, באיטליה, בשווייץ ובקנדה. בחלק ממדינות דרום אמריקה כגון ארגנטינה, קולומביה, פרו, אורוגוואי וונצואלה, אין ענישה על שימוש בקנאביס והחזקתו בכמויות קטנות ובמדינות אחרות, פורטוגל לדוגמה, חל תהליך של תמורות במדיניות ממדיניות "איסור" למדיניות "דה קרמנליזציה". יחד עם זאת אציין כי רוב המדינות ממשיכות להחזיק במדיניות נוקשה כלפי סחר בקנאביס.

1.2. נתונים על היקף השימוש בסמים-

לצורך קבלת רושם כלפיי סוגי המדיניות הקימות והאם הן משיגות את המטרה נבחן תמונת מצב עולמית בחלוקה לארה"ב , הידועה במדיניות הקשה בה היא נוהגת, אירופה, הידועה במדיניות היותר ליברלית בה היא נוהגת וישראל שהיא הרלוונטית למחקר זה.

1.2.1 . תמונת מצב בארה"ב.-

לפי הסקר הלאומי בארה"ב של משקי הבית על שימוש בסמים (National Household Survey on Drug Absue, 2009) בשנת 2009 כ18.1% מכלל אמריקאים בגילאי 18-24 דיווחו כי השתמשו במריחואנה לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון, כאשר מדובר בגידול של 1.6% אחוז לעומת 2008. כ-30.6% מכלל האמריקאים בגילאי 18-24 דיווחו בשנת 2009 כי התנסו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בעישון מריחואנה זאת לעומת 27.6% מדווחים בשנת 2008. כ52.2% מכלל האמריקאים בגילאי 18-24 דיווחו על שימוש לפחות פעם 1 במהלך חייהם. לעומת הנתון המקביל משנת 2008 שהיה 50.4%. כאשר בארה"ב, מרבית המריחואנה הזמינה לשימוש מוברחת ממקסיקו או מאזורים לטינים-אמריקאים אחרים .

1.2.2. תמונת מצב באירופה-

לפי המרכז האירופי לפיקוח על סמים והתמכרות לסמים (European Monitoring For Drugs and Drugs Addiction, 2010) האומדנים האומדים את אוכלוסיית הגילאים 15-34 מצביעים על שימוש בסמים לפחות פעם אחת במהלך החיים בקרב 19.5 מליון אירופאים המהווים 30.9% מכלל האוכלוסייה הנבדקת, כאשר המדינות בהן נמדד אחוז השימוש הגבוה ביותר הן צ'כיה, צרפת, גרמניה ודנמרק. האומדנים לגבי אותה טווח גילאים לגבי השנה האחרונה מצביעים על 10 מליון משתמשים המהווים 16% מכלל האוכלוסייה הנבדקת. האומדנים לגבי אותו טווח גילאים המודדים את היקף המשתמשים בחודש האחרון מצביעים על 5.5 מליון משתמשים המהווים 8.4% מכלל הנבדקים. כאשר בכל האומדנים חלה עלייה ביחס לשנה הקודמת.

אותו סקר עורך השוואה בינ"ל, מהשוואה זו עולה שביחס לכלל האוכלוסייה שיעור השימוש באירופה הוא נמוך יותר. כך לדוגמה בקנדה שכיחות השימוש בקרב צעירים היא53.8%, בארה"ב 49% באוסטרליה מדובר על כ-47% וזאת לעומת כלל אירופה שבה שיעור המשתמשים הינו 38% הנמוך מבין כולן. כמו כן נראה כי הולנד שהינה המדינה הליברלית ביותר מבחינת מדיניות לא זאת שאינה מובילה בהיקף המשתמשים בסם אלא אף היציבה ביותר מבין 15 מדינות אירופה לגביהן קיימים נתונים, שיעור הצמיחה בה הינו הנמוך ביותר ובהשוואה כמותית הינה בן 5 המדינות בהן שיעור השימוש הנמוך ביותר.

1.2.3. תמונת מצב בישראל-

במחקר שהתבצע בשנת 2005 (בר-המבורגר) נבדקה המגמה לגביי שימוש בסמים בעשור האחרון, נבחן היקף השימוש בקנאביס במהלך השנה האחרונה והמגמה. נמצא כי חלה עליה בולטת בהיקף השימוש בקנאביס ובתדירות השימוש כך בשנת 2005 שיעור השימוש בקרב גילאי 24-18 עמד על 10.3% לעומת שנת 1989 שהנתון המקביל הינו 7%. ממצאים דומים המעידים על עלייה בהיקף השימוש נמדדו באותו הסקר גם לגביי אוכלוסיית החיילים, בני הנוער הצעירים, והתלמידים.

  • 7.08% ממשיבי המדגם דיווחו כי התנסו אי פעם בעבר בסמים מסוג חשיש ומריחואנה.
  • כ- 26% דיווחו כי הם "מכירים אישית" אנשים המשתמשים בחשיש ובמריחואנה.
  • כ- 6% הסכימו לומר כי אם יוצע להם שימוש חד פעמי בחשיש או מריחואנה באירוע כלשהו, הם בטוחים או חושבים שיסכימו לנסותם.
  • 80% מהאוכלוסייה מתנגדים להתרת שימוש בחשיש ומריחואנה בישראל.
  • הנכונות להתנסות בסמים גבוהה יותר בקרב נוער מנותק בהשוואה לנוער לומד.
  • 78% מהציבור מאמינים כי לא קיים קשר בין שימוש בקנאביס לבין אלימות.
  • על אף כי רוב הנדגמים מאמינים כי יש לאסור את השימוש בסמים כ-74% מאמינים שיש להתיר את השימוש לצרכים רפואיים.

עולה מבחינת הנתונים על היקף השימוש בארץ ובעולם :

  • ארה"ב המחזיקה במדיניות הנוקשה ביותר היא גם בעלת שיעור השימוש הגבוה ביותר.
  • בניגוד לקו המחשבה בו מחזיקים מתנגדי הלגליזציה, הולנד בה מדיניות האיסור היא הליברלית ביותר היא המדינה בה שיעור השימוש הוא היציב ביותר ונמוך ביחס ליתר מדינות אירופה.
  • במדינת ישראל, על אף האיסור, המאמצים הרבים והתקציבים הרבים המוקצים לצורך הקטנת היקף השימוש בסמים, שיעור השימוש הולך וגודל משנה לשנה ובאמצעות האיסור אין אנו מצליחים למגר את התופעה בפועל והמודל אינו מצליח להשיג את מטרתו.

1.3.טיעונים בעד ונגד הלגליזציה –

בבחינת שאלת מדיניות הסמים האופטימאלית לאורך ההיסטוריה, עלו טיעונים רבים, מחקרים שונים מצאו קשר בין שימוש בסמים לאלימות ומחקרים רבים אחרים סתרו קשר זה, כך גם לגביי הקשר בין המדיניות הנהוגה להיקף השימוש בסמים לאורך ההיסטוריה הושמעו קולות רבים בעד ונגד כאשר כל טיעון נסתר ע"י הוגה דעות או מדען כזה או אחר, על מנת להבין את מורכבות הנושא אפרוש את הטיעונים המרכזיים ואת הקולות העיקריים שהושמעו, אין בסקירה זו כדיי להביא לכלל החלטה או לבחון את נכונות הטענה אלא לתת רקע לקורא, כל אחד מהטיעונים עשוי להוות בסיס למחקר בפניי עצמו אך כדיי להבין את המוטיבים הנוספים הראויים להיבחן על מנת לקבל החלטה העלה בפניי הקורא את הטיעונים המרכזיים בעד ונגד שינוי מדיניות החקיקה.

1.3.1.יעילות החקיקה בהשגתה את הקטנת היקף השימוש-

מצד המתנגדים ללגאליזציה נטענת הטענה כי במאה השנים האחרונות צריכת אלכוהול בקרב בני גיל שעבורם הוא אינו חוקי נמוכה ב-10%-20% לעומת אוכלוסיה עבורה הוא מותר וצריכת הטבק נמוכה בכ-40% בהתאמה. כביסוס לטענתם הם מוסיפים את העובדה שצריכת הסמים במדינות המשתייכותל-OECB נמוכה בכ-1% במדינות שאינן משתייכות ל-OECB. בנוסף לכך מתבססים טיעוני המתנגדים על המדיניות הנהוגה בשוודיה, נראה כי אחוז המשתמשים בסמים בשוודיה הינו כשליש מהממוצע האירופאי, ובהתאם הוצאתם ביחס לאכיפה וענישה גבוה פי שלוש מהממוצע האירופאי וזאת לאורך שלושה עשורים מכבר (Nation Office On Drug And Crime, 2009).

נראה כי מצד תומכי הלגליזציה עולים טיעונים סותרים חלק מהטיעונים עולים ב דו"ח של איגוד עורכי הדין בניו יורק כי על אף המשאבים העצומים המוקצים בנושא האכיפה והעונשין מדיניות האיסור שהונהגה בארה"ב נכשלה בכך שאינה הפחיתה את צריכת החומרים האסורים, אינה הפחיתה את ייבוא החומרים האסורים, את הפשיעה, אינה הרתיעה את המשתמשים מלהיות מעורבים באקט, ופספסה הזדמנות כלכלית (New York County Lawyers Association, 1996).

1.3.2.תיאוריית שער המעבר-

אחת התיאוריות המוכרות הינה תיאוריית "שער המעבר" תיאוריה זו מניחה כי המריחואנה הינה צעד אחד בלבד בדרך למעבר לשימוש בסמים "קשים" כגון קוקאין, הרואין, LSD וכד', מתנגדי הלגליזציה מעלים טענה זו ומסבירים זאת ע"י החשיפה של המשתמשים במריחואנה לסביבה בה הסמים ה"קשים" נפוצים יותר או עקב חיפוש של סמים בעלי השפעות חזקות יותר(Office of National Drug Control Policy, 2008) מחקר שנערך בנושא דגם 311 תאומים בני אותו מין, כאשר רק אחד מהם עישן חשיש, מצא שבקרב מעשני החשיש פי חמש עברו להשתמש בסמים קשים ((American Medical Association, 2003.

מנגד מחקרים אחרים לא מצאו קשר בין שימוש במריחואנה למעבר לשימוש בסמים "קשים"

. (Golub & Johnson, 2001)

1.3.3 בריאות-

עישון המריחואנה מחדיר לגוף כ-400 כימיקלים, למריחואנה מספר השפעות קצרות טווח שליליות הכוללות אובדן זיכרון, תפיסת מציאות מעוותת, אי יכולת לפתרון בעיות, אובדן כישורים מוטוריים, ירידה בכוח השרירים, קצב לב מוגבר וחרדה, עוד נראה כי העישון של המריחואנה משפיע על ההתפתחות הנפשית של אנשים צעירים, היכולת שלהם להתרכז בלימודים ופוגעת במוטיבציה והיוזמה להשגת מטרות. נראה כי הסיכון ללקות בהתקף לב גבוה פי חמישה בשעה שלאחר העישון.( U.S. Department of Justice's, 2003)

בשנים האחרונות ריכוז החומר הפעיל גבוה יותר ומתנגדי הלגליזציה מניחים כי זו הסיבה לכך שמספר המטופלים במיון בעקבות השימוש במריחואנה גדל פי שישה יותר מהגידול במספר המשתמשים במריחואנה (יש לשים לב שנתון זה עשוי להיות מוטה כיוון שלא בהכרח שהשימוש הינו סיבת הביקור). משרד הפיקוח של המדיניות הלאומית בארה"ב לתרופות (ONDCP)טוען כי עלות ההוצאות כתוצאה מעישון הינה 180,000,000,000$ בשנה לתחום הבריאות, הוצאות אלו מתייחסות לאובדן פרודוקטיביות, פשע ואחרות (Goldacer, 2007).

במקביל קיימות ראיות לכך כי מריחואנה פחות מסוכנת לבריאות מהרבה תרופות או חומרים חוקיים אחרים בעיקר אלכוהול וטבק, וכי הרבה הצהרות על הסיכונים היו מוגזמות

(Goldacer, 2007).

מנתוני מינהל אכיפת הסמים בארה"ב (DEA) עולה כי שיעור השימוש באלכוהול גבוה פי 7 מהשימוש בסמים ואילו מספר מקריי המוות עקב שימוש בסמים בשיעור מכלל משתמשי הסמים קטן ב15% ממספר מקרי המוות עקב שימוש באלכוהול בשיעור מכלל הצורכים אלכוהול. כמו כן עולה שאלת בקרת האיכות, הממשלה איננה מסוגלת להפעיל את מנגנוני בקרת האיכות על מוצרים שאינם חוקיים ולכן חומרים אלו הופכים עקב היותם לא חוקיים ליותר מסוכנים ובעלי השפעות שליליות גבוהות יותר לו היו חוקיים.

1.3.4 זכויות האזרח-

מצד מתנגדי הלגליזציה, עולה הטיעון כי כל פעולה הגורמת נזק לפרט יש לקיים חקיקה המרסנת את חופש הפרט.

ואילו ע"פ המרכז לקוגניטיביות החירות(CCLE) לאדם יש זכות לחופש המחשבה, סמים פסיכודאליים הם סמים מרחיבי תודעה אשר גורמים לאדם להגיע למידע שהרבה פעמים סגור ומוחבא במח שבמצב תודעה רגיל לא ניתן להגיע אליו, הם מפתחים את היצירתיות וההתפתחות טלאולוגית והאומנותית ואין לאסור על האדם את השימוש במוחו בכל דרך שבה ייבחר גם ע"י שימוש בסמים. כמו כן מציינים במרכז לקוגניטיביות החירות כי אין להגביל כל פעולה שאדם עושה שמזיקה לו עצמו בלבד ואינה מזיקה לאחרים כך לדוגמה אין לרסן אכילת יתר ((www.cognitiveliberty.org.

1.3.5 הטיעון הכלכלי-

מצד המתנגדים עולים טיעונים המתבססים על שוק האלכוהול והטבק, כך לדוגמא ע"פ מסמך שפורסם בארה"ב ע"י משרד הנשיא ב2010 (ONDCP) העלויות ממיסים שנגבו בגין אלכוהול בשנת 2007 עמדו על 9,000,000,000$ כאשר ההוצאות בגין טיפול רפואי הובע מהשימוש עמדו על 185,000,000,000$ כלומר ההכנסות היוו פחות מ-10% מההוצאות.כמו האלכוהול גם הטבק, ההכנסות ממיסים בגין טבק עמדו בשנת 2007 עמדו על 25 מיליארד דולרים לעומת ההוצאות שעמדו על 200 מיליארד דולרים.

תומכי הלגליזציה מעלים את הטיעון הכלכלי ומבססים אותו על מספר היבטים כלכליים הנובעים מהאיסור. הוצאות האכיפה הגבוהות במיוחד, המשולמות ע"י מיסיי הציבור על סך 7.7 בליון דולר שייחסכו. הכנסות המס הצפויות מלגליזציה לו המס יהיה בשיעור המותאם ליתר המוצרים במשק יעמדו על 2,400,000,000, דולר ואילו ייגזר על מריחואנה מס בשיעור דומה לאלכוהול וטבק ההכנסות מיסים הצפויות יהיו 6,200,000,000 דולר (miron,2005). עוד נטען ע"י הכלכלן הידוע מילטון פרידמן כי האיסור מגן על קרטל הסמים ומעצים את הפשע המאורגן וקרטל הסמים כך ששוק הסמים מבחינה כלכלית מתנהג כמו שוק בו פועל מונופול. ((Friedman,198.

 

פרק 2

2.שוק הסמים בעין כלכלית

בשוק הסמים, המצב הקיים כיום הינו שברוב מדינות העולם קיימת התערבות ממשלתית הבאה לידיי ביטוי כאיסור על סחר ושימוש בסמים, נגזרת של כך הינה ששוק הסמים אינו שוק משוכלל,כלומר:

1. האינפורמציה אינה נגישה לחלוטין לכל הפרטים באופן סימטרי, ואינה מלאה כלל. ה"פרטים" במקרה זה הם הממשלה, ספקי הסמים, צרכני הסמים, והחברה כולה המתחבטת בשאלה האם לגליזציה תגדיל את הרווחה החברתית. 2. תיאורטית, אלו שלוקחים חלק בפעילות שוק הסמים מקבלים את מחירי הסמים בשוק כנתונים ולא יכולים להשפיע עליהם, אך בפועל, ניתן להשפיע על השוק ע"י פשיעה מאורגנת ושליטה במעברי הברחות. בנוסף, בשוק הסמים יש לגורמים המשפיעים על ההיצע שליטה יוצאת דופן על הצרכנים. גמישות הביקוש של הצרכנים לסמים הינה לכאורה קשיחה מאוד, כיוון שההתמכרות "משעבדת" את הצרכן למוצר שהוא צורך – הסם. היות והימנעות מצריכת הסם גורמת לסימפטומים קשים של גמילה ואי נוחות גופנית, צרכני הסמים המכורים ישלמו כל מחיר שבידיהם להשיג, על מנת לספק את ההתמכרות, שהינה בתחילתה נפשית ולאחר מכן פיזיולוגית בעיקרה. אם כך, גם התנאי השני לתחרות משוכללת אינו מתקיים – היות והשוק אינו מוסדר באמצעות השלטון, הוא מוסדר באופן מקומי ע"י השולטים במשאבים, והם יכולים לשנות את תנאי השוק כרצונם.

Block (1993, 1996) בוחן את השפעת הלגליזציה על הרווחה החברתית, ומחזק את הטענות בזכותה, ונגד מדיניות הסמים הנוכחית (Prohibition ):

2.1 רווחה חברתית-

שוק חופשי של סמים כגון מריחואנה, קוקאין והרואין יגדיל את הרווחה החברתית הכלכלית – טענה זו נובעת מהאקסיומה כלכלית שסחר תמיד יגדיל את רווחת המשתתפים אחרת לא יתקיים הסחר. לפי אקסיומה כלכלית זו שני שחקנים בשוק הסמים המבצעים עסקה ביניהם תמיד מרוויחים ממנה, שאם לא כן – לא הייתה מתבצעת עסקה. דוגמא לכך, צרכן אשר משלם 100$ עבור 2 גר' קוקאין, בהחלט מעדיף את שני הגרמים על פני מאה הדולרים וגם על פני כל מוצר אלטרנטיבי שיוכל לקנות במחיר זה. גם סוחר הסמים מעדיף את מאה הדולרים על פני שני הגרמים של הקוקאין. לפני ביצוע העסקה, שני הפרטים מעריכים כי רווחתם תגדל ממנה – וכך העסקה יוצאת אל הפועל. הרווחה החברתית, במובן זה, היא הרווחה כפי שהיא נתפסת ex ante, כלומר, מנקודת הזמן שלפני ביצוע העסקה. כאשר צרכני הסמים וספקי הסמים צופים כי תועלתם תגדל באם יבצעו עסקאות של קניית סמים, אזי ביצוע העסקה יגדיל את רווחתם, באופן בלתי תלוי בתחושתם לאחר ביצוע העסקה. רווחה חברתית ex post (בדיעבד), לעומת זאת, היא כזו שבה המשתתפים בעסקה תופסים את תועלתם כרבה יותר לאחר ביצוע העסקה. בהקשר זה, קיים לעיתים קרובות צד שלישי, אשר מרגיש עצמו נפגע מהעסקה.

לפי Block, היות והצד השלישי לא משתתף בעסקה עצמה, תועלתו אינה נכללת בחישובי הרווחה והשוק עצמו מגדיל את רווחת כל המשתתפים בו. מכך עולה שאלת ההשפעות החיצוניות של הפיכת שוק הסמים לחופשי, ובכך ידון הפרק הבא.

לפי Block, סחר חוקי בסמים מעולם לא התיימר לפתור את כל הבעיות החברתיות הקשורות לסמים, ולכן, אם מצבם של הפרטים במשק לא יורע בעקבות הלגליזציה – אזי ישנה הצדקה להגדיר את שוק הסמים במסגרת החוק. מתואר כאן מצב של אופטימום פארטו – אם לגליזציה תשפר את מצבם של חלק מהפרטים במשק מבלי להרע את מצבם של הפרטים האחרים – אזי הקצאת המקורות במשק תהיה יעילה יותר. קביעה זו תלויה בשתי הנחות – האחת, שמצבם של צרכני הסמים אכן ישתפר ( זוהי הנחה סבירה לחלוטין, שכן פרט רציונאלי יעדיף לפעול במסגרת החוק

מאשר מחוץ לחוק, בו הוא עלול להיחשף לסנקציות משפטיות וחברתיות). ההנחה השנייה, והשנויה יותר במחלוקת, היא שמצבם של הפרטים האחרים במשק לא יורע. גם כאן עולה שאלת רלבנטיות רווחת הצד השלישי בעסקה, אולם יש לבחון את השאלה האם ברמה המצרפית – הרווחה החברתית תעלה/תרד/לא תשתנה כתוצאה מלגליזציה. זוהי למעשה תמצית הדילמה – האם לגליזציה תזיק לחברה כולה, תשפר את הרווחה החברתית או שזו לא תשתנה? ההכרעה בשאלת הלגליזציה תלויה בשיקולי עלות-תועלת נטו. בשיקולים אלו אין להתעלם מן ההשפעות החיצוניות על החברה.

2.2 השפעות חיצוניות-

השפעה חיצונית ((Externality היא עלות או תועלת שנגרמת מעסקה כלכלית כלשהיא או מפעילות ייצור כלשהיא ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורפים ישירות בעסקה או בתהליך. השפעות חיצוניות יכולות להיות ישירות (במקרה זה הן נובעות ישירות מפעילות השוק, ואין להן תג מחיר) או עקיפות (כאשר פעילות השוק הספציפי משפיעה על שווקים אחרים, ובמקרה זה יש להשפעות הללו מחיר שאותו קובע מנגנון השוק). כאשר קיימות השפעות חיצוניות ישירות, נוצר שוק חסר (Missing Market) להשפעות הללו – אין יכולת לקיים משא ומתן ולהגיע לעסקה בין הכמות המיוצרת ובין מידת הפגיעה ברווחת הפרטים, כאשר לא קיים שוק להשפעות החיצוניות השליליות. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו מוצרים הפוגעים ברווחת פרטים אחרים בחברה מיוצרים בכמות רבה מידי, המביאה בסופו של דבר לפגיעה חברתית.

פגיעה בצד שלישי שאינו משתתף בעסקת סמים, הינה בבחינת השפעה חיצונית שלילית. הצד השלישי יכול להיות עוברי אורח, בני משפחה, אזרחים שמהם גנב הצרכן כסף כדי לממן את העסקה, החברה כולה ואף השלטון עצמו. לפגיעה זו ברווחה יש מחיר כלשהו, אולם זה אינו בא לידי ביטוי בעסקת הסמים כיוון שלא קיים שוק להשפעה החיצונית של עסקת הסמים על החברה.
באופן תיאורטי, במצב זה חייבת המדינה להתערב ולגרום למשתתפים בעסקת הסמים להפנים את ההשפעות החיצוניות של שוק הסמים על החברה, כך שכמות עסקאות הסמים תהיה נמוכה יותר, וכמות הסמים הנסחרים תהיה קטנה יותר. בפועל, קשה לממשלה להתערב בשוק הסמים כיוון שבעיני החוק הוא אינו קיים – ישנו איסור על סחר וצריכת סמים ועל כן לא ניתן לבצע רגולציה על שוק שבעיני החוק אינו קיים.

(1996,1993 Block,) מציג מספר סיבות להתעלמות מהתנגדותו של צד שלישי לביצוע עסקת סמים:
סיבה ראשונה היא שצד שלישי אמנם חופשי להביע את התנגדותו לביצוע העסקה, או לפעילות השוק כולו, אך התנגדות זו מוגבלת אך ורק להתנגדות מילולית; לא קיימת פעולה שבה הם יכולים להשפיע על האופן שבו כל אחד מהצדדים בעסקה עצמה מעריך את הסחורה שהוא מקבל לעומת זו שהוא נותן. כלומר, למרות ההתנגדות רווחתם של שני הצדדים בעסקה תגדל כתוצאה מביצועה ולכן העסקה תתבצע.

סיבה שנייה היא שתמיד יהיה לפחות אדם אחד שיתנגד לכל עסקה. באופן תיאורטי, ניתן לחלוק על הגינותה של כל עסקה (אפילו על זו של 0.5$ תמורת עיתון), ולכן אין זה הוגן לצפות שעסקאות סמים יספקו את רצונותיהם של צדדים חיצוניים לעסקה. סיבה שלישית ומרכזית להתעלמות מההשפעה של שוק הסמים על צד שלישי, היא שלפי ההגדרה, פעילות השוק משפרת את רווחתם הכלכלית של המשתתפים בשוק, ואינה מתיימרת למקסם את הרווחה הכללית. כל צד שלישי רשאי להיכנס אל השוק ולקיים עסקאות כרצונו על מנת להגדיל את רווחתו, אולם כאשר הוא אינו משתתף בפעילות השוק – רווחתו אינה נלקחת בחשבון.

עם זאת, אין ספק כי שוק הסמים אכן מייצר השפעות חיצוניות חברתיות, החל בירידת ערך הדירות באזורים מוכי סמים, וכלה בעליית רמת האבטלה והשקעת תקציבים ממשלתיים רבים לשם תמיכה במכורים לסמים אשר אינם מסוגלים לקיים עצמם בכבוד. נניח כי לפנינו שוק סמים בעל צרכן אחד ויצרן אחד (היצרן יכול להיות סוחר – עלויותיו הן עלויות הברחת הסמים, או יצרן – בעל משתלה של שיחי מריחואנה אשר לו עלויות ייצור).

משולש ההפסד החברתי

MB – Marginal Benefit – התועלת השולית של היצרן מכל קילוגרם סם שהוא מוכר. ה- MB שווה לביקוש לסמים, שהינו יורד אך קשיח. כאשר מחיר הסם עולה, אמנם הביקוש לסם הוא קשיח, אולם יהיו יותר ויותר מכורים לסמים שלא יוכלו להרשות לעצמם לקנות את הסם ולכן יצרכו כמות קטנה יותר (או יפנו לפשע).

MPC – Marginal Private Cost – אלו העלויות הפרטיות של יצרן הסמים העומדות בפניו. עקומת ה- MPC עולה במקרה זה, כיוון שככל שכמות הסם גדלה, כן עלויות הייצור או ההברחה גדלות.

כלל ההחלטה של היצרן/הסוחר הוא כדלקמן – המסחר בשוק יימשך כל עוד MB>MPC, כלומר, כל עוד התועלת השולית שלו מכל קילוגרם סם שנסחר – גבוהה מעלויות הייצור. ניתן לראות כי נקודת שיווי המשקל של היצרן היא נקודת A – בנקודה זו הוא ייבחר לייצר כמות סם של d*, במחיר Pd*.

MSC – Marginal Social Cost – העלות השולית החברתית מכל קילוגרם סם הנסחר במשק. העלות השולית החברתית הנובעת משוק הסמים, הינה גבוהה יותר מהעלות השולית הפרטית של היצרן או של סוחר הסמים. העלות השולית החברתית מפנימה בתוכה את כל ההשפעות החיצוניות השליליות של סחר בסמים – פשיעה, אבטלה, תמיכה בנזקקים, הקצאת אמצעי אכיפה, הוצאות על בתי משפט וכליאה, פיתוח אזורים מוכי עוני, השקעות בחינוך למניעת שימוש בסמים, מכוני גמילה ממשלתיים, שירותי רפואה למכורים, אי תשלום מס הכנסה לממשלה עסקאות סמים, וכו'. עקומת ה- MSC נותנת תג מחיר לכל השפעה אשר עסקת הסמים מייצרת, ולכן היא עולה – כיוון שככל שכמות הסם הנסחרת גבוהה יותר, כן ההשפעה על החברה הרסנית יותר.

ניתן לראות, שאילו היה סוחר הסמים מפנים את ההשפעות החיצוניות של עסקת הסמים, הוא היה מייצר בנקודה B כמות של dsק"ג סם, במחיר של Pds לכל ק"ג. בהנחה שהתנהגות העקומות היא כמתואר, הכמות ds היא כמות סם היעילה חברתית, מבחינת ההשפעות החיצוניות שהיא מייצרת.

2.3. ניתוח הרווחה החברתית-

אם השוק המתואר ייצר את הכמות היעילה חברתית, יצרן הסמים יספוג הפסד בשטח המשולש ABC. לעומת זאת, אם ימשיך היצרן למכור את הכמות d*, ההפסד לחברה הוא שטח המקבילית ADBC. אם כך, מבחינה מצרפית, ההפסד לחברה הוא למעשה: ההפסד החברתי (ADBC) מינוס הרווח ליצרן (ABC), ולכן המשק בסופו של דבר מפסיד ונפגע. במצב כזה, בו ההשפעות החיצוניות מביאות להקצאת משאבים לא יעילה, נדרשת התערבות של הממשלה, המתכנן החברתי. הממשלה, או המחוקק, צריכים להשתמש באמצעי המדיניות העומדים לרשותם כדי להביא את שוק הסמים לנקודה היעילה מבחינה חברתית (יש לציין כי בדוגמא מתקבלת כמות חיובית שהינה יעילה חברתית, רק בגלל ההנחה ש MSC עולה. אם היינו מניחים כי MSC קשיחה לחלוטין ב- d=0, אזי הכמות היעילה חברתית הייתה 0 ק"ג סם). זאת אומרת, שכדי להביא את המשק להקצאת משאבים יעילה, וכדי להטיל מגבלות על השוק ולהביא אותו למסחר יעיל חברתית, יש צורך להכניס את השוק אל החוק. הממשלה הרי לא יכולה לבצע רגולציה על שוק שאינו קיים.

כדי להביא את יצרן הסמים למכור את כמות הסם היעילה חברתית, ניתן להטיל עליו מס בגובה ההפרש בין MPC לבין MCS בנקודה B (כאשר הכמות היא ds)

תרשים 2

המס האופטימאלי t, אם כן, משקף את הנזק השולי החברתי בנקודה היעילה B. הכנסות הממשלה ממיסים תהיינה שוות לשטח המלבן המנוקד – Tax=t*ds.

לסיכום, העלות החברתית השולית מכל עסקת סמים הינה גבוהה הרבה יותר מהעלות השולית שאותה רואה לפניו "יצרן" הסמים, או הסוחר. למרות שטיעון זה הינו משמעותי ביותר עבור אלו המתנגדים ללגליזציה (אם שוק הסמים יהיה חוקי – תגדל כמות הסמים הנסחרת בשוק, ואיתה יגדל ההפסד החברתי וההשפעות החיצוניות המזיקות לחברה), זהו כלי בידי המצדדים ברגולציה, שכן ניתן יהיה לשלוט בשוק הסמים ולבצע בו רגולציה רק אם יוגדר בחוק כלגיטימי. במצב הנוכחי, שוק הסמים אסור ולכן אינו קיים מבחינת החוק – משאבים רבים מנוצלים לטובת אכיפת האיסור על סחר בסמים ושימוש בו אך למרות כל אלו עדיין הסחר נמשך בצורת "שוק שחור". לגליזציה של שוק הסמים תהיה מלווה ברגולציה של שוק זה, כך שלמדינה תהיה יכולת לשלוט בכמויות הנסחרות ולהגדיל את הכנסותיה ממיסים. אולם, גם בטיעון זה מתעוררים ספקות באשר למספר הנחות – האחד, האם באמת ניתן יהיה לשלוט בכמות הסמים הנסחרת, לאחר כל כך הרבה שנים בהן הסחר בסמים נעשה בערוצים מחתרתיים? השני, כיצד ניתן יהיה לאכוף את הרגולציה, אם כבר כעת האכיפה של איסור הסחר בסמים הינה בעייתית? השלישי, ממי ייגבה המס? הכרחי יהיה להגדיר למי מותר יהיה לסחור בסמים, ועל פי אילו קריטריונים. אם יוחלט כי המדינה תהיה הספקית היחידה של הסם (וכך תשלוט על הכמות הנסחרת באופן מוחלט) – ייווצר פעם נוספת המצב של "שוק שחור", שכן אם הביקוש לא יסופק במלואו על ידי הממשלה, צרכני סמים יפנו לסוחרי סמים פרטיים (שווקים שחורים), אשר יימנעו מתשלום המס לממשלה.

כל פתרון, אם כן, מתבסס על מערך של הנחות מוטלות בספק, כיוון שלא קיימים נתונים מספיקים לגבי מאפייני שוק הסמים בארצות מערביות. היות וברוב המדינות הללו, שוק הסמים הינו אסור לפי החוק, לא ניתן להתחקות אחר מאפייני הביקוש וההיצע, ולכן קשה מאוד להעריך איך יגיבו כל אלו לשינוי בתנאי השוק.

2.4 מיסוי

אחת הדרכים לטפל בבעיית ההשפעות חיצוניות, היא מיסוי של המוצר אשר ההשפעות הללו נלוות אליו. (Grinspoon & Bakalar, 1990) גורסים כי יש למסות את הסמים שהינם חוקיים, ואת הסמים שאינם חוקיים כעת, באופן פרופורציונאלי לעלות החברתית שהם מייצרים. לפי גישתם, הממשל והחברה כולה, צריכים לדחות את הרעיון של חברה נקייה מסמים, אולם כרגע הממשלות המערביות לא מוכנות לוותר על מחויבותם להתייחס לסמים כאל בעיית פשע. (Grinspoon & Bakalar, 1990) מציעים גישה להתמודדות עם בעיית הסמים לא כאל בעיית פשיעה, אלא כאל בעיה חברתית. בשלב הראשון, תוחל התוכנית על אלכוהול, טבק ומריחואנה (קנביס) – אלכוהול ומריחואנה מכיוון שהם כבר חוקיים, ומריחואנה מפני שהיא הסם הפחות מסוכן מכולם המשמש להנאה. כמו כן, תוקם ועדה מיוחדת מטעם השלטון, שתרכז את הטיפול בסמים – תעניק רישיונות למכירת סמים, תקבע את מחירי הסמים, ותאסור על פרסום. בתחילה, המחירים ייקבעו לפי ערכם הנוכחי, אולם עם הזמן תהיה אפשרות לאסוף מידע ולשנות את המחירים כך שישקפו את העלות החברתית. באופן זה, החברה תשלם את ההוצאות שגורם השימוש בסמים, באמצעות חיוב צרכני הסמים, בהתאם לצריכתם (ותרומתם לעלות החברתית).

בשנת 1991, סך כל המס הפוטנציאלי המוערך הסתכם ב- 2.55-9.09 מיליארד דולרים (Caputo & Ostrom, 1994). קבוצות בעלי עניין בשני צידי המתרס ממהרות להציג מספרים התומכים בטיעוניהם, אולם הצעד הראשון ההכרחי הוא להעריך את סך כל תקבולי המס לממשלה כתוצאה מלגליזציה. כמו כן, הערכה כזו היא בסיס לבדיקת יעילותן של אסטרטגיות מדיניות שונות. תעשיית המריחואנה, בדומה לתעשיות של מוצרים דומים, מורכב משלושה שלבים – ייצור, הפצה וצריכה. כתוצאה מאינפורמציה מוגבלת מאוד, קשה להעריך את סדר גודלו של כל שלב ולכמת את תוצריו, אולם רבות מההערכות מתבססות על שווקי הסיגריות והאלכוהול, הדומים במאפייניהם לשוק המריחואנה.

ייצור – מריחואנה הוא צמח שניתן לגדל אותו כמעט בכל מקום בעולם. ב- 1988 הוערך כי 25% מכלל היצע המריחואנה היה תוצאה של גידול ביתי. בשנת 1982, הוערך היקף היצע המריחואנה השנתי בארה"ב בכ- 13,567 טון.

צריכה – NNICC (Narcotics Intelligence Consumers Committee) מעריכה את היקף הצריכה של מריחואנה בכ- 12,130-16,710 טון, ע"י סקרים שנערכו בשנת 1996. לעומת זאת, The National Institute of Drug Abuse, העריך בשנת 1988 את צריכת המריחואנה בכ- 1,476 טון. מכאן, שקיימות הערכות שונות מאוד זו מזו לגבי היקף הביקוש לסמים וצריכתו. מרבית הסקרים שנערכים, אינם כוללים קבוצות אוכלוסיה מסוימות בהן צריכת הסמים הינה גבוהה יותר (למשל סטודנטים, בתי חולים לחולי נפש ומוסדות כליאה, ובסיסים צבאיים) ועל כן יש להתייחס לעובדה שכל הערכה לגבי צריכת מריחואנה תהיה שמרנית במקצת (Caputo & Ostrom, 1994).

הערכת המס הפוטנציאלי כתוצאה מלגליזציה תלויה כמו כן במחיר המריחואנה. כאמור, המחיר צריך להיות נמוך מספיק כדי למנוע היווצרותם של שווקים שחורים, אך עם זאת גבוה דיו כדי שיהיו רווחי מס וכדי שצריכת הסמים לא תעלה באופן משמעותי. בעשור הקודם, נוצרו שתי מערכות מחירים שונות – האחת, הכוללת את הפרחים של צמח הקנאביס (sinsemilla) בגידול ביתי ואחת המריחואנה מהוואי, הנמכרים ב- 700$-120$ לאונקיה (28.35 גרם). האחרת, כוללת את המריחואנה הקולומביאנית הרגילה ואת המקסיקנית, הנמכרות בכ- 250$-30$ לאונקיה. המינהל לאכיפת מדיניות הסמים בארה"ב מפרסם מידי שנה הערכות לגבי מחירי הרחוב של סמים. לשם השוואה, מחיר שקית של 25 גרם מריחואנה עומד על בין 100-200 ₪ בצפון הארץ, 50 ₪ במרכז הארץ וכ- 50-100 ₪ בירושלים (ראה נספח מחירון הסמים, הרשות למלחמה בסמים). מחירה של "אצבע" חשיש (3-5 גר') עומד על 100-250 ₪ במרכז הארץ, ומחירה של "סוליה" (כ- 300 גר') עומד על כ 1000-4000 ₪ בת"א, וכ- 2,500 ₪ בירושלים. ניכר כי מחירי הסמים בירושלים נמוכים יותר ממחירי הסמים בשאר חלקי הארץ.

כדי להעריך את ההכנסות ממיסים בעת לגליזציה, משתמשים החוקרים לרוב בנתוני שוק הטבק, כיוון שאלו נגישים לכל, וכיוון ששני המוצרים דומים בתכונותיהם זה לזה באופן ייצורם – טבק וקנאביס שניהם עלים של צמחים הצריכים לעבור ייבוש ועיבוד לפני שמגיעים אל הצרכן. שלא כמו טבק, מריחואנה דורשת מעט יותר תשומת לב, ועלויות הגידול שלה נמוכות יותר. לפיכך, משתמשים בעלויות הייצור וההפצה של טבק כאומדן הגיוני לעלויות הייצור וההפצה של מריחואנה. העלות הממוצעת לייצור ומכירת פאונד אחד של מריחואנה (כ- 400 גר') הייתה 1$ ב- 1988 ו- 1.07$ ב-1991. נתונים אלו נוגדים באופן מובהק את ממוצע המחיר המשולם על ידי הצרכן הסופי, שהינו 3,000$ בקירוב. נתונים אלו מראים כי מחירי השוק השחור הנוכחיים גבוהים פי כמה אלפים מהעלות השולית אשר הייתה נקבעת בשוק חוקי (Caputo & Ostrom, 1994). אומדן המס הממשלתי כתוצאה מלגליזציה עומד על ב- 5.09-9.09 מיליארדי דולרים בארצות-הברית (Caputo & Ostrom 1994), כך שסך כל ההכנסות ממכירה יהיה שווה בקירוב להכנסות ממס (כיוון שעלויות הייצור נמוכות ביותר). נתונים אלו מתבססים על הביקוש למריחואנה לצרכי הרגעה ושימוש בחומרים, ואינם כוללים בתוכם שימוש בקנאביס לצורכי גז, ביגוד, נייר, מזון לחיות מחמד ושמן.

אם יתבצע שקלול יחסי של אומדן המס הממשלתי בארה"ב (מינימום 5 מיליארדי דולרים) עבור 12,130 טון, לעומת 100 טון של סמים הנכנסים לישראל בכל שנה, מתקבל אומדן גס של כ- 41,220,115 דולר. הווה אומר, אומדן ההכנסות האפשריות ממיסים על סמים בישראל, עומד על 181 מליון ש"ח בשנה בקירוב. כמובן שאומדן זה מתייחס לנתונים אשר סטייתם מהמציאות עלולה להיות גדולה למדי, אולם בכל זאת ניתן להשתמש באומדנים הללו לצורך חישובי עלות-תועלת.

אם לאמוד את ההכנסות הפוטנציאליות ממריחואנה בהתבסס על השוק הישראלי (ראה נספח א' – טבלת מחירים) – 100 גרם מריחואנה נמכרים במחיר ממוצע של 300 ש"ח ועל כן כמות של 100 טון מריחואנה המוברחת לישראל מידי שנה היא שוות ערך ל- 300 מליון ש"ח, זהו שווי שוק המריחואנה בישראל עבור שנה אחת. אם נניח הנחה גסה, כי הביקוש למריחואנה הוא למעשה ה- 100 טון הללו, וכי עלויות הייצור של צמח הקנאביס הן אפסיות, כאמור, הרינו מקבלים רווחי מס בסדר גודל של 150-250 מליון ש"ח (תלוי בגודל המס), אומדן שאינו רחוק מאמידת המס כאשר היא מתבססת על הנתונים בארה"ב.

למרות אומדני הרווח, ההכנסות ממיסים תלויות בביקוש לסמים, התלוי במספר גורמים:

2.4.1 גמישות הביקוש-

(Grinspoon & Bakalar, 1990) מציינים מחקרים רבים בהם נמצא כי כל מדיניות שיושמה במטרה לצמצם לחלוטין את צריכת האלכוהול והטבק, בהחלט הקטינה את צריכתם ואת העלויות החברתיות והרפואיות שסמים אלו גרמו. מכאן, שהביקוש לחומרים אלו הוא גמיש מספיק כדי להיות מושפע משינויים במחירים וממיסוי. כמו כן, ישנן עדויות אודות ביקוש להרואין שהינו גמיש דיו, כך שצרכני הרואין מתאימים את הכמות הנצרכת על ידם למחיר ההרואין.לגבי טבק, הביקוש הוא הקשיח ביותר, כיוון שניקוטין הוא אחד מהסמים הממכרים ביותר. אולם, צריכת הטבק מושפעת באופן סביר ביותר מהעלאת מחירי הסיגריות – מחקרים הראו כי עבור כל עלייה של 10% במחירי הסיגריות, הצריכה יורדת בכ- 4%.

ללא האכיפה והעונשים שחלים כיום על אחזקת מריחואנה ושימוש בה, מחיר השוק של מריחואנה יצנח ללא ספק. בנוסף לכך, לגליזציה, ככל הנראה, תלווה בחיסכון בהוצאות אכיפה ושיפוט. המידה שבה ירד המחיר תלויה במאפייני השוק, ובעיקר בגמישות הביקוש למריחואנה. בעשורים האחרונים נעשו ניסיונות מספר לאמוד את גמישות הביקוש למריחואנה, תוך התבססות על גמישות הביקוש לטבק ולאלכוהול, שווקים אשר דומים במאפייניהם לשוק המריחואנה. המחקרים הראשונים שנעשו העריכו את גמישות הביקוש כגבוהה במקצת מ- 1 ( Caputo & Ostrom, 1994 (.

Becker (Caputo & Ostrom, 1994) הבדיל בין גמישות הביקוש בטווח הקצר (סביב -0.3 – -0.4) ובין גמישות הביקוש בטווח הארוך (בסביבות -0.8 – -0.7). אם אכן גמישות הביקוש למריחואנה הינה קשיחה יחסית, הדבר עלול לגרום לכך שירידת המחירים בעקבות לגליזציה תקטין את הרווחים הצפויים מן המס שיוטל, שכן השינוי בכמות המריחואנה הנצרכת יהיה מזערי. היבט נוסף – קשיחות הביקוש מצביע על כך שאין בכוחה של הלגליזציה לפתור את בעיית הסמים, אלא רק להשאיר את כמות המריחואנה הנצרכת ללא שינוי, או להגדילה. גורמים נוספים עלולים להשפיע על רווחי המס לממשלה, כגון ייצור עצמי של מריחואנה (גידול ביתי הוא זול ופשוט) והמשך פעילותו של השוק השחור.

מודל ההתמכרות הרציונאלית של Becker, Grossman & Murphy (1991) בוחן את השאלה עד כמה צריכת חומרים ממכרים היא רגישה למחיר. לפני שנות ה- 90, הדעה הרווחת הייתה כי צריכתם של חומרים ממכרים בלתי-חוקיים כגון מריחואנה, הרואין וקוקאין אינה רגישה למחיר. אך עם זאת, בקר ומרפי סתרו את ההנחה הזו בהציעם מודל, והוכחות, לכך שהורדת מחירי הסמים לצמיתות, על ידי הלגליזציה, צפויה להשפיע באופן חיובי על צריכת הסמים הללו, בייחוד בקרב צעירים ועניים.

התנהגות כתוצאה מהתמכרות לרוב מורכבת מ"התעצמות" (="התחזקות") או מ"סבילות" (tolerance). התעצמות משמעותה – צריכה גבוהה יותר בעבר של חומרים ממכרים, כגון סיגריות או סמים מגבירה את הדחף לצריכה בהווה. סבילות, לעומת זאת, גורמת לכך שהתועלת מכמות מסוימת הנצרכת היא נמוכה יותר כאשר הצריכה בעבר הינה גדולה יותר.

היבטים אלו של ההתמכרות מהווים אילוצים על פונקצית התועלת של הפרט:

[U(t) = u[c(t), S(t), y(t]

כאשר U(t) היא התועלת בזמן t, c(t) היא הצריכה של חומרים ממכרים, y(t) הוא כל מוצר שאינו ממכר ו- S(t) הוא הצטברות "ההון הממכר" – התלוי בצריכה בעבר c ובאירועים שונים בחיים. סבילות מוגדרת כגמישות פונקצית התועלת ביחס ל- S – גמישות זו קטנה מ- 0, ומשמעות הדבר היא שהתמכרויות הן מזיקות במובן זה שצריכה גבוהה יותר בעבר מפחיתה את התועלת מצריכת חומרים ממכרים בהווה. לשם התעצמות, או התחזקות הביקוש, נדרש כי גידול בצריכת העבר יעלה את התועלת השולית מהצריכה בהווה. לפיכך, ההשפעה החיובית של עלייה ב- S(t) – הון ממכר – על התועלת השולית מ- c(t), תהיה גדולה יותר מההשפעה השלילית של הגידול ב- S(t) על הנזק העתידי שייגרם מצריכה גבוהה יותר של חומרים ממכרים c(t). תנאי ה"חיזוק" הוא תנאי מספיק עבור צרכן שאינו מתייחס להשלכות בעתיד. לעמת זאת, צרכן רציונאלי הממקסם את תועלתו – מכליל בשיקוליו את ההשלכות של התנהגותו בהווה על העתיד. מכך ניתן להסיק כי צריכת חומרים ממכרים הנצרכים בזמנים שונים הינם מוצרים משלימים – לכן, עליית מחיר בעבר (או עלייה במחיר צפוי בעתיד) מקטינה את צריכת החומרים הממכרים בהווה.

היבט נוסף של מודל ההתמכרות הרציונאלית הוא שהמחיר הכולל של חומרים ממכרים שווה לסכום החומר עצמו והערך הכספי של כל השפעה נלווית עתידית, כגון השפעה שלילית על הכנסה, בריאות וכו'. מכאן שהצריכה בהווה ובעתיד יכולה להצטמצם רק אם מחירו של החומר לכשעצמו יעלה (למשל, כתוצאה ממס גבוה יותר) או אם המחיר העתידי יעלה (למשל, כתוצאה מהסברה אינטנסיבית יותר בנוגע לסכנות). אינטואיטיבית, ככל שמחיר החומר מהווה חלק גדול יותר של המחיר הכולל – שינוי בצריכה כתוצאה ממחיר החומר יהיה יחסי לשינוי במחיר העלויות העתידיות.

צרכנים צעירים יותר ועניים יותר נוטים לייחס יותר משמעות למחיר החומר עצמו, סיבה חלקית לכך היא שלרוב הם נוטים לייחס ערך כספי נמוך יותר לבריאות ולהשפעות הרסניות עתידיות.

Block, Grossman& Murphy,(1991) מצאו כי גמישות הביקוש ביחס למחיר בטווח הארוך נעה בטווח בין 0.7- ו 0.8-, בעוד שגמישות הביקוש בטווח הקצר (בשנה הראשונה לאחר שינוי קבוע במחיר) היא 0.4- בקירוב.

2.4.1.1 שוק שחור-

בעיה נוספת של המיסוי היא היווצרותם של שווקים שחורים. לפיכך, המס על הסמים צריך להיות נמוך מספיק כך ששווקים שחורים יהיו בלתי-רווחיים. מנגד, אין זה ברור האם מס נמוך מספיק כדי למנוע היווצרות שווקים שחורים יהיה גבוה מספיק כדי לכסות את העלויות החברתיות והרפואיות של השימוש בסמים. תיאורטית יכול בהחלט להיות מס שכזה, שיקטין את צריכת הסמים ברמה סבירה, אולם בבחינת המיסוי על אלכוהול, הוא בהחלט אינו גבוה מספיק כדי לצמצם את צריכת האלכוהול.

2.4.2 תהליך הלבנת הכספים-

הלבנת כספים מוגדרת כתהליך שבו כספים אסורים, כתוצאה מפעילות בלתי חוקית, הופכים להיות חוקיים למראית העין. תהליך הלבנת הכספים בדרך כלל מתבצע בשלושה שלבים – הצבה (Placement), יצירת שכבות (Layering) ואינטגרציה (Integration). כספי התקבולים מוצבים במערכת פיננסית מסחרית, מונחים בשכבות על מנת לטשטש את מקורם, ולבסוף מוכנסים מחדש אל תוך הכלכלה ככסף "נקי". בשלב ההשמה, כסף "מלוכלך" נכנס אל תוך המערכת הפיננסית במזומן. במקרה של העברת סמים, רווחים כתוצאה ממכירות ברחוב הן כמעט תמיד במזומן, ובד"כ מורכבות ממכירות בסכומים קטנים. לפיכך, אמצעי האחסון הנוח ביותר הוא הבנק. מהלך זה מקטין את כמות המזומנים שיש להכניס למערכת בבת אחת, מאפשר לכסף להיטמע ביתר קלות, ומאפשר להמיר אותו למטבעות אחרים או לכלים פיננסיים אחרים. במדינות בהן נדרש דיווח אודות עסקאות במטבע, או במזומן, על מלביני הסמים למצוא דרך להפקיד ולאחסן רווחי מכירות מבלי להתגלות. הדרך הפשוטה ביותר, כמובן, היא להבריח את הכסף למדינה אחרת בה אין פיקוח על עסקאות מטבע ורגולציות למיניהן הדורשות דיווח. דרך נוספת להימנע מחובת הדיווח היא לבצע הפקדות בסכומים קטנים – בארה"ב, למשל, נדרש למלא דיווח העברת מטבע (Currency Transaction Report) עבור כל העברה (משיכה/הפקדה) של מעל 10,000$. מלביני כספים בד"כ מבצעים עסקאות אלו תוך התחזות לבעלי עסקים עצמאיים, מסעדות, דוכני שוק, שהם עסקים המשתמשים באינטנסיביות במזומנים. לעיתים קרובות משתמשים בחשבוניות לצורך תהליך ההשמה, וכמו כן קזינו למיניהם משמשים כלי בתהליך זה.
בשלב ה"שכבות", לאחר שהכסף כבר נמצא בתוך המערכת הפיננסית, מבצעים בו פעולות רבות והעברות רבות בתוך הבנק, על מנת להסתיר את מוצאו ואת עקבותיו. דרך נוספת לטשטש את עקבותיו של כסף מולבן, היא להעבירו לבנקים בינלאומיים, תוך שימוש בחברות קש. לאחר ההשמה, ושלב הסתרת מקורו של הכסף, בשלב האינטגרציה הכספים נטמעים בכלכלה החוקית, על מנת להגדיל עוד יותר את המרחק שבין מעבירי הסמים ובין רווחיהם ה"מלוכלכים". בשלב האינטגרציה, כספי סמים מחלחלים אל תוך הכלכלה באמצעות עסקאות חוקיות עם עסקים חוקיים, ומועברים לידיו של צד שלישי. בארצות מקור לסמים, לרוב משתמשים מלביני הסמים בכסף זה כדי לשלם משכורות לעובדים, הוצאות קנייה, לקיים עסקים קטנים, ובכך תורמים לכלכלת מדינת המקור, אולם רק לטווח הזמן הקצר. נתוני הלבנת הסמים והשיטות לכך, משתנים ממדינה למדינה, בהתאם לאזור ובהתאם למספר גורמים: מידת התחכום של הבנקים ושל המרכזים הפיננסיים; הימצאותם של שווקים אפורים של הלוואות ובנקאות; והגורם החשוב ביותר – מידת האכיפה והלחץ המופעל על ידי המדינה. מדינות החברות בקהילה האירופית שבהן הונהגה חקיקה תקיפה ואכיפת חוקים בנושאים הללו, מדווחות על השפעה ברורה ומובהקת על הלבנת הכספים. הלבנת כספים היא כיום הנושא הבינלאומי ביותר של המסחר בסמים, כיוון שקשה להגביל אותה לאזור יחיד של העולם. גבולות בינלאומיים אינם מהווים מכשול עבור מלביני כספים, אשר מסוגלים להעביר כספים לכל מקום בעולם. אמנם, גבולות בינלאומיים לעיתים מהווים מכשול בפני המלחמה בהלבנת כספי סמים.

2.4.3 מוצרים תחליפים/משלימים-

לקשר שבין מריחואנה (קנאביס), סיגריות ואלכוהול ישנה השפעה על יעילות הלגליזציה, או אכיפת האיסור על סמים, וכן השפעה על ההכנסות ממיסים בעת לגליזציה – גורם חשוב מאוד אשר עלול להכריע את הכף בשאלה זו.

המחקרים המוקדמים ביותר (1992) הסיקו כי אלכוהול וקנבוס הינם מוצרים תחליפים – למשל, DiNardo and Lemieux (1992) אשר מיזגו נתונים לגבי שימוש בסמים בקרב גילאים צעירים עם נתונים לגבי חוקי הגבלת גיל לשתיית אלכוהול, מחיר אלכוהול ודה-קרימינליזציה של שימוש בקנאביס (הפחתת עונשים וסנקציות פליליות). שתייה בגילאי מבוגרים יותר נמצאו כבעלי השפעה חיובית מובהקת על שימוש בקנביס, בעוד של דה-קרימינליזציה של שימוש בקנאביס יש השפעה שלילית מובהקת על שימוש באלכוהול. במחקר זה הוסק כי אלכוהול וקנאביס הינם תחליפים, למרות שלמחיר האלכוהול לא נודעה כל השפעה על השימוש בקנביס. מחקרים אחרים, לעומת זאת, מצאו כי קנאביס ואלכוהול הם משלימים – מחקרים אלו מצאו שבמקומות בהם נהוגה דה-קרימינליזציה של קנאביס, קיימת סבירות גבוהה יותר שהפרטים יצרכו אלכוהול.
הממצאים השונים במחקרים, ובתוך המחקרים עצמם, סותרים פעמים רבות זה את זה כיוון שכל מחקר בוחן אוכלוסיית יעד אחרת ומכניס גורמים אחרים כמשתני בלתי תלויים המשפיעים על שיעור צריכת האלכוהול/סמים. מחקרים המתבססים על אוכלוסייה של צעירים ומתבגרים, נוטים למצוא חוסר קשר בין סנקציות משפטיות ופליליות ובין שימוש במריחואנה. לעומת זאת, כאשר מחקרים מבוססים על אוכלוסיית מבוגרים ומתבגרים, או מבוגרים בלבד, מוצאים כי דה-קרימינליזציה מפחיתה את השימוש בקנאביס, וזה מצוי בקשר שלילי לקנסות והשלכות משפטיות.

Cameron and Williams (2001) הריצו משוואת רגרסיה לניבוי הסיכויים לשימוש בסמים (לא הכמות הנצרכת) כתלות במשתנים שונים, כפי שנראה להלן ((N=9744:

טבלהטבלה 2

תוצאות מחקר זה, שהתבצע באוסטרליה, מראות כי ההשתתפות בצריכתם של סמים היא רגישה למחיר של הסם עצמו וגם למחירם של סמים אחרים (אלכוהול וסיגריות מוגדרים כסמים גם הם). מחקר זה הראה כי קנאביס וסיגריות הינם משלימים, וכמו כן קיימות ראיות להיותם של אלכוהול ומריחואנה מוצרים תחליפים (למרות שדה-קרימינליזציה של מריחואנה קשורה לשיעור גבוה יותר של שימוש באלכוהול), ולכך שאלכוהול וסיגריות הינם מוצרים משלימים. בממצאים אלו ישנו מן ההיגיון, כיוון שידוע לכל כי אלכוהול וסיגריות משתלבים זה בזה טוב מאוד, במיוחד במצבים חברתיים. כמו כן, כל אחד מהם מסוגל להקל על תסמיני הגמילה מהאחר. לעומת זאת, שימוש במריחואנה ובאלכוהול בו זמנית הינו הרסני ביותר מבחינה בריאותית, וגורם לאדם לאבד את פיכחותו הרבה יותר מהר ובעוצמה גבוהה יותר. מכאן, שלגליזציה של מריחואנה והורדת המחירים, תגרום לירידת הביקוש לאלכוהול, בעוד שהורדת מחירי האלכוהול יכולה להיות דרך נוספת להתמודדות עם בעיית המריחואנה. אולם, במצב זה יש לשקול את ההשפעות של הורדת מחירי האלכוהול והגידול האפשרי בביקוש לאלכוהול ובצריכתו.

פרק 3 – ניתוח בעיית הסמים כבעיית מדיניות ציבורית

מדיניות ציבורית, לפי הגדרתו של Easton, היא הקצאה סמכותית של ערכים בחברה. לפי הגדרה זו, ערכים הם כל דבר המצוי במחסור, ורק מי שיש לו הרשות להתערב בערכים (שלטון) – יעשה זו. המדינה, תפקידה להקצות את המשאבים המוגבלים , וכיוון שכך – המדיניות הציבורית היא בהכרח פגיעה בזכויות התושבים (או חלקם) אולם פגיעה זו מוצדקת כאשר היא נעשית לרווחת הציבור. התערבות הממשלה מוצדקת במקרים של כשלי שוק, כשלי ממשל וצדק חלוקתי.

כשלי שוק

כשלי שוק יוצרים מצב בו יחסי ההיצע והביקוש לא מצליחים להביא לאופטימיזציה של אמצעי הייצור בחברה – במצב זה נוצר בזבוז של משאבי, ואבטלה גוברת והולכת של אמצעי הייצור.

א-סימטריה במידע: שוק תחרותי מבוסס על ההנחה כי אדם פועל לפי שיקולי תועלת ובוחר באופן רציונאלי. על מנת לבחור באופן רציונאלי, הפרט צריך לדעת את כל המידע הרלבנטי (מה מתרחש בשוק ביחס לאותו מוצר), אולם בשוק לעולם אין מצב בו לכל משתתף יש את כל המידע הרלבנטי. במצב זה, התערבות המדינה לגיטימית על מנת להשלים את הא-סימטריה במידע. שוק המריחואנה, במקרה זה, הוא שוק בלתי חוקי, ועל כן המדינה רשמית אינה יכולה להסדיר אותו או לבצע עליו רגולציה כלשהי. מעצם היותו לא חוקי ו"מחתרתי", הא-סימטריה במידע גדלה אף יותר מאשר בשוק רגיל, כיוון שלא קיים מנגנון רשמי כלשהו שיכול לספק את המידע הנחוץ לצרכנים ולספקי הסמים אודות הכמות המוצעת, הכמות המבוקשת, תנאי השוק ומחיר שיווי המשקל. בהכרח עלול להיווצר מצב בו המחיר עבור כמות מריחואנה קבועה, משתנה ממקום למקום.

השפעות חיצוניות: יחסי ההיצע והביקוש בשוק הסמים משפיעים על יחסי ההיצע והביקוש בשווקים רבים אחרים, וקשה מאוד למפות את כל ההשפעות החיצוניות שיוצר שוק הסמים. השווקים העלולים להיפגע הם שוק העבודה (כאשר משתמשי סמים אינם מסוגלים לעבוד, או נכנסים לכלא), שוק הדירות באזור מסוים (אזורים מוכי סמים), שוק החינוך (הביקוש להשכלה יורד כאשר מכורים לסמים מפסיקים לתפקד), וכן שוק שירותי הבריאות הממלכתיים (המוצף בביקוש לטיפול במחלות בגין שימוש בסמים), ועלויות חברתיות נוספות כגון עליה בפשיעה, באלימות, והרס משפחות.

לכל ההשפעות החיצוניות הללו לא קיים תג מחיר, כיוון שהן לא עוברות דרך מנגנון שוק מסוים – למעשה נוצר שוק חסר (Missing Market) להשפעות החיצוניות של השימוש בסמים. במצב זה, המדינה צריכה להתערב ולטפל בהשפעות החיצוניות, כדי שלא יגדלו ויפגעו בחברה יותר ויותר. הטיפול בהשפעות חיצוניות בא לידי ביטוי לרוב בצורה של משא ומתן, וכך גם במקרה זה – יש לתמחר את העלות החברתית כתוצאה מהפעולות המתבצעות בשוק הסמים, כך שצרכני הסמים וספקי הסמים יפצו את החברה כולה בסכות ההפסד החברתי הנגרם. באופן זה, יש למסות את שוק הסמים כך שמחירי הסמים, והמריחואנה, ישקפו גם את העלות החברתית. כך תופחת הכמות הנצרכת של סמים, וכן כמות ההשפעות החיצוניות.

כשלי ממשל

כשלי הממשל גם הם מהווים הצדקה להתערבות המדיניות הציבורית – אלו כשלים שמובנים בשיטת הממשל שנחברה, אך יכולים להיות גם מדיניות שיושמה כדי לתקן כשל שוק, אך אינה עונה על הדרישות (ויוצרת בעיות חדשות).

אינטרסים מרוכזים מול אינטרסים מבוזרים: כשל זה מתייחס לעובדה שישנם אינטרסים שקל לרכז סביבם תמיכה, ולייצג אותם מול השלטון, בעוד שישנם אינטרסים המאפיינים חלק גדול מהאוכלוסייה, אולם קשה לרכז את כל בעלי האינטרסים ולייצג אותם מול השלטון. באופן זה נוצר מצב בו לעיתים אינטרסים של קבוצה מאוד קטנה מקבלים ביטוי רחב, באופן לא פרופורציונאלי לגודל הקבוצה באוכלוסיה. לדוגמא, במדינת ישראל קיימים מאות אלפי זוגות צעירים אשר נאבקים מידי יום עם בעיות כלכליות קשות המאפיינות זוגות צעירים (משכנתא, מכונית, טיפול בילדים), אולם עם זאת, האינטרסים של קבוצת הזוגות הצעירים לא מיוצגים ולא עולים לסדר היום הציבורי. כשל זה הוא כשל ממשל, כיוון שהשיטה הדמוקרטית אמורה לשקף את העדפות הציבור, אך לא תמיד כך הדבר.

בהקשר של עבודה זו, קיימות שתי קבוצות – משתמשי המריחואנה ושאר החברה. למרות שמשתמשי המריחואנה הם קבוצה קטנה יותר מכלל החברה, קל להם יותר להתאחד סביב המכנה המשותף ולייצג את האינטרסים שלהם מול השלטון (ראה מפלגת "עלה ירוק"). לפיכך, נושא הלגליזציה עולה על סדר היום הציבורי במדינות מערביות פעמים רבות. לעומת זאת, כלל האוכלוסייה אינה מסוגלת להתאחד סביב מכנה משותף של התנגדות ללגליזציה של מריחואנה, כיוון שקבוצה זו הטרוגנית יותר ולמרות האינטרס המשותף של התנגדות לשימוש בסמים, מפלגים אותה אינטרסים שונים אחרים. כמובן שגם התערבות ממשלתית עלולה ליצור כשלי שוק. במובן זה, אלו כשלי ממשל בעלי אוריינטציה של כשלי שוק.

מונופול
מונופול מוגדר כעסק, או חברה, השולטים ביותר מ- 51% משוק מסוים. במצב הנוכחי, השוק השחור לסמים נשלט באופן מונופוליסטי על ידי מבריחי וסוחרי הסמים. המונופול הוא כשל שוק כיוון שיש לו את הכח לפגוע בצרכן, ובסופו של דבר הוא יעשה זאת על ידי אספקת כמות (או איכות) נמוכה יותר של המוצר, במחיר גבוה יותר. במצב כזה, על המדינה להתערב ולהסדיר את השוק כיוון שהמחירים הגבוהים בשוק אחד יצרו אבטלה בשווקים אחרים והקצאת המקורות במשק תהיה בלתי יעילה. גם בשוק הסמים המתקיים כיום, גובים סוחרי ומפיצי הסמים מחירים מופקעים עבור סמים אשר עלויות הייצור שלהם נמוכות ביותר. אמנם פורמאלית אין זה מעניינה של הממשלה להתערב (כיוון ששוק זה בעיני החוק אינו קיים), אולם באם תיושם לגליזציה, הכרחי יהיה לבצע רגולציה על השוק ולהסדירו, כדי לחסל את השווקים השחורים.

פרק 4 – סיכום

בעבודה זו נדונה שאלת הלגליזציה של סמי הקנאביס למיניהם – מריחואנה וחשיש – על היבטיה הכלכליים בעיקר, תוך התייחסות להיבטי המדיניות הציבורית הנוגעים לתהליך זה של הלגליזציה (או דה-קרימנליזציה).

אפשרי לחשב את התרומה של שוק הסמים למשק כלכלי של מדינה מסוימת (למשל, 5-9 מיליארד דולרים בארה"ב), אולם סכום שכזה אינו מהווה גורם שיכריע את השאלה הגדולה – האם באמת כדאי להגדיר את השימוש בסמים (ואפילו רק סמים "קלים") במסגרת החוק?

הבעיה העיקרית היא שלא ניתן לכמת את ההשפעות החיצוניות השליליות, העלות החברתית, והפסד הרווחה החברתית, אשר ייגרמו כתוצאה מצעד של לגליזציה. גמישות הביקוש למריחואנה קשיחה פחות מגמישות הביקוש לטבק, ולכן ניתן רק לשער כי הכמות המבוקשת ממריחואנה תעלה. גם אם תגולמנה ההשפעות החיצוניות במחיר הסחורה ויוטל מס, מחיר הסחורה אינו יכול לעלות באופן קיצוני על מחירו בשווקים השחורים כיום ועל כן ישנה הגבלה מסוימת למידת המס שתוכל הממשלה להטיל על צרכני סמי קנאביס "חוקיים". מלבד זאת, בשום מצב לא ניתן יהיה להגיע למצב שבו הרווחה החברתית אינה נפגעת כתוצאה מלגליזציה, כיוון שקשה מאוד להתייחס ולפצות את החברה על כל ההשפעות החיצוניות השליליות של חוקיות המריחואנה.

יחד עם זאת ראינו כי בעבר למריחואנה היה תפקיד חשוב במסחר ובתעשייה וכי היא בעלת שימושים שונים עם השפעה חיצונית חיובית, שאותם, כיום , לא ניתן לאמוד ואליהם לא קיימת התייחסות בבחינת השאלה כיוון שלא קיים מספיק חומר ונתונים בנושא בהיבט הכלכלי, כיום אין אנו רואים את התופעה של שימוש בקנאביס בפועל לכן לא ניתן לאמוד את תוצאות הליגליציה בתחום בתחום התעשייה והמסחר.

חוסר היכולת להעניק תג מחיר להשפעות הנלוות של חוקיות המריחואנה על שווקים אחרים, בשילוב עם חוסר הודאות בנוגע לנתוני ההיצע, הביקוש והשפעת הלגליזציה עליהם – מביאים למסקנה כי לא תיתכן כרגע תשובה חד משמעית של "כן" או "לא" לשאלתנו.

בנימה אישית- אין אנו צריכים לקבל מצב קיים ולא משנה מהו כעובדה גמורה לעולם, עלינו לחקור לבדוק ולשאול שאלות תמיד, רק כך נוכל להחכים, נראה כי הסיבה האמיתית לאי חוקיותה של המריחואנה איננה נעוצה בטיבה או בהשפעותיה שאם כך היה הדבר גם אלכוהול וטבק היו נאסרים, נראה כי האיסור אינו משיג את מטרותיו כמו בשוק האלכוהול כפי שקרה ב1919 בארה"ב, ייתכן אף שהאיסור גורם נזקים חברתיים עמוקים יותר ממה שאנו מניחם, אני מאמינה שמלבד המודל הכלכלי בשאלת המריחואנה יש לחקור .את ייתר ההיבטים, על סמך הידע שצברתי במחקר זה אני מאמינה שצריך להתקיים תהליך הדרגתי שייפרס על מספר שנים, עד שהחברה תסתגל ותבין את מהותו, תוך כדי ייבחנו ההשפעות.

היות והפעילות הקיימת קיום איננה משיגה את מטרת המדיניות, לא מן הנמנע שייערך נסיון הדרגתי שהריי לשנות החלטה תמיד אפשר.

נספח – מחירון

מחירון סמים

בישראל (הרשות הלאומית למלחמה בסמים

מידות ומשקלות (טן-ברינק, 1997) :

"אצבע" = 3-5 גר'

"קופסא" (לרוב קופסת גפרורים) = 5 גר'

"אוקה" = 1.2 ק"ג חשיש

"סוליה" = 300 גר' (4 סוליות=1 אוקה)

 ביבליוגרפיה

• ארנון,נ', (2006). עלה ירוק צווארון לבן, דפוסים על שימוש בסמי קנאביס אצל גילאי 35-50
במעמד הבינוני בורגני בישראל. אוניברסיטת תל אביב.
• בר המבורגר, ר', (2005). השימוש בחומרים פסיכואקטיבים בקרב תושבי מדינת ישראל. הרשות
למלחמה בסמים.
• בר המבורגר, ר', (2009). השימוש בחומרים פסיכואקטיבים בקרב תושבי מדינת ישראל. הרשות
למלחמה בסמים.

• כספי,י' , (1996). סמים מסוכנים-מדיניות, פיקוח, אכיפה ומשפט. הוצאת "תמר".

• מהל שמאי גולן, ח', (2003). סמים והשפעותיהם. הרשות למלחמה בסמים.

• קציר,ד', (2001). מודלים למדיניות חקיקה בנוגע להגבלת השימוש בסמים "קלים". הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

• נתן, ג', (2008). נושא הסמים בתקציב הממשלה. הכנסת מרכז המחקר והמידע.

• שופמן, א', וגרוני, א', (2002). המריחואנה: אמיתות, חצאי אמת ושקרים. הרשות למלחמה בסמים.

• American medical Association, (2003).Escalation Drug Use IN Early-Onset
Cannabis Users Vs Co-Twin Control.

• Block, W. (1993). Drug prohibition: A legal and economic analysis. Journal of
Business Ethics.

• Block, W. (1996). Drug prohibition and individual virtue. Review of Political
Economy.
• Becker, Gary S. Grossman, Michael, Murphy, Kevin M. (1991). Rational
Addiction and the Effect of Price on Consumption.
• Cameron, L. Williams, J. (2001). Cannabis, alcohol and cigarettes: Substitutes or
complements? Economic Record.

• Dinardo, J. and Lemieux T, (1992).Alcohol, Marijuana. And American Youth:
The Untenanted Effects of Government Regulation.

• European Monitoring For Drugs and Drugs Addiction, (2010). Annual Report state
Of Drugs Problem in Europe.

• Executive Office of the President Office of Drug Control Policy,
(2011). Congressional Budget Submission.

• Golub, A. and Bruce, j. (2001). Variation in Youthful Risks of Progression
From Alcohol and Tobacco to Marijuana and to Hard Drugs across Generations.

• Kerlikowske, R.G.(2010). Why Marijuana Legalization Would Compromise Public
Health and Public Safety, Statement from ONDCP Director.

• Miron, j. (2010). The budgetary implications of drug prohibition. Department of
Economics, Harvard University.

• Montereau, p. (2011). History of Hemp Fiber.

• Nation Office on Drug and Crime, (2009). World Drug Report.

• Office of National Drug Control Policy (2008). Marijuana: The Greatest Cause of
Illegal Drug Abuse

• U.S. Department of Health and Human, (2009). National Survey on Drug Use and
Health.

• United Nations Office on Drug and Crime, (2008).A Century of International Drug
Control.

• U.S. Department of Justice, (2003). Speaking Out Against Drug Legalization.

מאמרים אינטרנטיים

• הרשות הלאומית למלחמה בסמים – www.antidrugs.gov.il

• Caputo, Michael R, Ostrom, Brian J. (1994). Potential tax revenue from a regulated
marijuana market: A meaningful revenue source. The American Journal of Economics and Sociology. http://findarticles.com/p/articles/mi_m0254/is_n4_v53/ai_16433984/pg_2/?tag=
mantle_skin;content
• Center for Cognitive Liberty & Ethics, (2011). Keeping Freedom in Mind

http://www.cognitiveliberty.org/mission.htm

• Goldacre, B. (2007). Cannabis data comes to the crunch.

http://www.guardian.co.uk/science/2007/jul/28/drugs.drugsandalcohol

• Grinspoon', L. and B. Bakalar, J.(1990). Arguments for a harmfulness tax.
Journal of Drug Issues.

http://www.rxmarijuana.com/harmfulness_tax.htm

• Friedman m. (1972). Prohibition and Drugs, Newsweek.

http://www.druglibrary.org/special/friedman/prohibition_and_drugs.htm

• Friedman m. (1989). An Open Letter To Bill Bennett, Wall Street Journal.

http://www.druglibrary.org/special/friedman/an_open_letter_to_bill_bennett.htm

• marijuana business news.com, (1994). Commonwealth of Australia.

http://www.druglibrary.org/schaffer/library/studies/aus/.htm

• New York County Lawyers' Association, (1996). Report and Recommendations
of the Drug Policy Task For.

http://www.drcnet.org/nycla.html


אהבתם את הפוסט? שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!

תגובות

תגובה אחת למאמר “השפעת הלגליזציה של קנאביס מריחואנה וחשיש על הכלכלה”

  1. אלון לוי
    דצמבר 19, 2012

    שלום,

    תודה על פרסום הסמינריון, כמה הערות:
    1. רפאל משולם גילה את ה-THC ה-1964 ולא ב-1973.
    2. האם אפשר לפרסם את שם כותבת הסמינריון ושנת הכתיבה?
    3. לגבי 1.3.3, בריאות, הוא נראה יחסית חד צדדי. ישנם הרבה מאוד מחקרים בדבר השפעות רפואיות חיוביות של קאנאביס. לראייה לדוגמא בודדת התרופה Sativex של חברת GWPharma.

    אלון


evetopics