מריחואנה – שימוש ברישיון

  • מאת:

    admin
  • קטגוריה:

    כללי
  • תאריך:

    10 יוני, 2010
banner
banner

הטיפול במריחואנה הרפואית במדינת ישראל

נכתב ונערך ע"י איתי שריר.

מבוא
בעבודה זו אסקור את ההיסטוריה של המריחואנה בעולם החל מהתקופה בה היתה חוקית ואף שימשה כחומר רפואי לגיטמי, דרך הוצאתה אל מחוץ לחוק וחזרתה למרכז הבמה הרפואית העולמית בתחילת שנות האלפיים.

אסקור את המצב החקיקתי בישראל ואת הקשיים והחסרונות בהקלות בקבלת היתרים לשימוש במריחואנה הרפואית באופן חוקי.

כן אסקור את היתרונות והסכנות המרכזיים של השימוש במריחואנה בכלל ושל השימוש בו לצרכים רפואיים.

לסיכום אציג את המסקנות העולות ממחקרים שנערכו בתחום ואציע דרך להתמודד עם הסכנות בד בבד עם מתן ההיתרים הנדרשים לשימוש רפואי אנושי שיעזור לחולים רבים בהקלה על סבלם וכאבם ואף יעזור לחלקם למות בכבוד וללא תחושת כאב.

המקורות בעבודה זו נלקחו מתוך כתבי עת אקדמיים מקצועיים, ואינטרנט.

1. ד"ר א. גור-אריה, ד"ר ס.בריל (2009) – "השימוש בקאנביס רפואי", כתב העת הישראלי לשכוך כאב וטפל פליאטיבי, 3-6:18,.

2. א.ו. זוראדי, ג.א.ס. קריפה, ג.א.ס. הלאק, פ.א. מוראירה ופ.ס. גוימאראס (2006) – "קאנאבידיול, רכיב בצמח הקנביס המעובד, תרופה אנטי – פסיכוטית", כתב העת הברזילאי למחקר רפואי וביולוגי,

מחקרים/ http://www.cannabisa.com/category  .

3. ד. ג' פלג (2003). "מריפואנה: ענני חמלה", כתב העת חיים אחרים: הירחון הישראלי לרפואה טבעית, מיסטקה, וחשיבה אלטרנטיבית: (87), 26-23.

4. ש.כדורי, ג'.ליבנה (2000) – "עלה ירוק או עלה לניידת", סיעוד אונקולוגי,9: 18-15.

5.  אינטרנט: www.canabisa.com

שיטת העבודה היא השוואה בין מקורות וחוקרים שונים המוכיחים או שוללים את מתן הליגזיציה לשימוש במריחואנה רפואית, תוך הצגת הבסיס העובדתי והמחקרים שלרוב נמצא דמיון בניהם.

להלן מס' מושגי יסוד חשובים:

כאנאביס הוא שיח מחודד בגוון ירוק-זית הצומח פרא ומתרבה גם בתנאים אקלימיים קשים ובקרקעות עקרות. לזרעיו יש ערך תזונתי גבוה וסיבי גבעוליו מצטיינים בחוזקם הרב. הזרעים והסיבים מהווים חומרי גלם אידיאליים לייצור קשת רחבה של מוצרים, כגון ניירות, בדים, חומרי דלק ובעירה, שמנים, מזון, תכשירי קוסמטיקה, חומרי בניין, צבעים, רהיטים ואפילו תחליפי פלסטיק ידידותיים לסביבה. שרף הצמח ותפרחת העלים משמשים להפקת סמים רכים, תרופות ומשככי כאבים. בעולם ידועים כיום יותר משישים-אלף מוצרים ושימושים מסחריים מבוססי קאנביס.

טטראהידרוכאנאבינול, ובקיצור THC, הוא המרכיב הכימי הפעיל בצמח הקנאביס והגורם הישיר להשפעות הפיסיולוגיות והפסיכולוגיות של המריחואנה ושל החשיש. איזומר פסיכואקטיבי זה, שאיננו חומר נרקוטי ואיננו מסרטן, משפיע על מערכות העצבים המרכזית והאוטונומית בגוף וגורם תחושת התעלות – מצב זמני של רוממות רוח, רוגע, שלווה והסתכלות אופטימית בחיים. הימצאותו של המרכיב באורגניזם גורמת שינויים בתפקודים התחושתי, המחשבתי, התפישתי, הרגשי וההתנהגותי.

מריחואנה - Herbal Cannabis, היא חומר פסיכואקטיבי משכר וסם הזיות חלש העשוי מתערובת מיובשת של תפרחת הפרחים הנקביים בצמח הכאנאביס, ובדרגות איכות נמוכות – גם מתערובת מיובשת וקצוצה של קצוות העלים והגבעולים.

חשיש - המוגדר בלטינית כ- Cannabis Resin, אף הוא חומר פסיכואקטיבי משכר וסם הזיות חלש, מכיל את השרף המופרש או המופק מבלוטות תפרחת הכאנאביס. את החשיש מייצרים באמצעות סינון, כבישה ודחיסה של פירורי השרף. שמן החשיש, להבדיל משמן הכאנאביס, הוא תמצית דביקה שצבעה חום כהה עד שחור, והוא מתקבל ממיצוי השרף עם נוזלים פחמניים.

פרק א' – רקע

א.1. שימושים רפואיים במריחואנה

נראה כי משחר האנושות המריחואנה נמצאת בשימוש כתרופה. ישנן עדויות כי כבר לפני 5000 שנה עשו שימוש בתמציות של קנאביס מעובד כתרופה בהודו ובסין.

למריחואנה הרפואית מספר רב של שימושים. החשובים שבהם לפי ד"ר א.גור-אריה, א.ו. זוארדי וש. כדורי הינם: שיכוך כאבים כרוניים, טיפול בבחילות והקאות, הגברת תיאבון, הורדת לחץ תוך עיני, טיפול בטרשת נפוצה ובחולי HIV (איידס), וכן השפעות אנטי פסיכוטיות / מונעות חרדה.

בצמח הקנאביס ישנם יותר מ 460 סוגי חומרים פעילים, בניהם D9-THC, וה- CBD. לחומרים אלו השפעה שונה:

    D9-THC: משפיע בעיקר על רצפטור CB1, שהשפעתו פסיכוגנית וכן משפיע על מרכזי תאבון ובחילה במוח.CBD: משפיע בעיקר על רצפטור CB2, אשר השפעתו היא על כאב, דיכוי דלקות, וטונוס שרירי.

בהתאם לחומרים הפעילים נמצאו השימושים הרפואיים הבאים שהינם הבולטים במיוחד:

    שיכוך כאבים – נמצא כי בעזרת המריחואנה ניתן לשכך כאבים קלים עד בינוניים. שיכוך הכאב הנגרם ע"י הקנאביס, מקורו הן במוח והן בעמוד שדרה. ד"ר א.גור אריה מדגיש כי השימוש בקנאביס רפואי לכאב מומלץ עבור חולים שטופלו בתרופות אחרות שלא היו יעילות עבורם ו/או בעלות תופעות לוואי.בחילות והקאות – הקנבינואידים הם תרופות יעילות נגד בחילות והקאות הנגרמות מטיפולים כימותרפיים הניתנים בדרך כלל לחולים אונקולוגים.

    מעוררי תאבון – הגברת התיאבון חשובה במיוחד בטיפול בחולים אונקולוגים סופניים, חוליםHIV  (איידס) ואנורקסיה. ש.כדורי מוסיפה כי אמנם הקנבינואידים יעילים לטיפול בתופעות הללו אם כי גם התרופה הנמצאת היום בשימוש יעילה לכך.

    טיפול בטרשת נפוצה ופגיעות בעמוד השדרה – הקנבינואידים נמצאו פעילים באזורי מוח הקשורים לתנועתיות. דרך אזורים אלו יש להם יכולת לשנות את טונוס השרירים. הם מקלים על כאבי השרירים, רעד הנגרם במחלות עמוד השדרה וטרשת נפוצה.

    טיפול בלחץ תוך עיני (גלאוקומה) – לחץ תוך עיני היא מחלה היכולה לגרום לעיוורון. אמנם הוכח כי מריחואנה רפואית יעילה בהורדת הלחץ תוך עיני אולם השפעתה נמשכת רק כ – 4 שעות, עובדה אשר מחייבת צריכה מוגברת מספר פעמים בימימה לכן הקנבינואידים אינם התרופה המומלצת לטיפול במחלה זו.

    השפעה מונעת חרדה ואנטי פסיכוטית – א.ו. זוארדי ואחרים ערכו מחקר רפואי ומצאו ש CBD (קאנבידיול) יכול להוות טיפול יעיל, בטוח ונסבל בקלות לחולים סכיזופרניים. הם מציעים להמשיך ולחקור את ההשפעות האנטי פסיכוטיות ביחס לתרופות קיימות.









הרגולציה

א. 2. הוצאת השימוש מחוץ לחוק

ד"ר א. גור אריה, מציג כי הסיבות להוצאת המריחואנה מחוץ לחוק בשנות ה 50 ברוב המדינות המערביות היו בעיקר פוליטיות וכלכליות. השימוש נאסר כתוצאה מהשפעה של חברות בעלות אינטרסים כלכליים שהיה להן עניין רב במניעת השימוש בקאנביס. חברות תרופות שחששו מתחרות והפחתת השימוש במוצריהן תמכו בצעד זה. חברת הענק "דופונט" האמריקאית שיצרה חבלים סינטטיים נלחמה בחבלים המיוצרים מצמח הקאנביס. חברות הטבק והאלכוהול האמריקאיות התנגדו גם הן לאישור השימוש מתוך חשש לירידת צריכת מוצריהן.

רוב העולם המערבי הצטרף לעמדת הרשויות האמריקאיות כנגד השימוש בצמח הקאנביס, כאמור הסיבות שהובילו למהלך זה לא היו ענייניות ולא נשענו על שיקולים מדעיים אלא נבעו מתוך אינטרסים כלכליים בלבד. בארץ, לפי ש. כדורי, המריחואנה הוצאה מחוץ לחוק בשנות ה 70 ונכללת בפקודת הסמים המסוכנים. במסגרת הדיון הציבורי על אישור השימוש בקאנביס קיימות דעות ועמדות שונות. דעות אלו לעיתים משקפות ונשענות על ידע מדעי או השקפה חברתית אולם רבים קובעים עמדה בהישען על דעות קדומות או חוסר ידע.       

א. 3. חידוש הליגליזיציה

בתחילת שנות השמונים, אחרי מחקרים רבים אושר בארצות הברית השימוש בתרופות סינטטיות הפועלות על אותו העיקרון והשפעת הרצפטורים במח כמו הקאנביס. במדינות מערביות רבות מתנהלים דיונים ומאבקים בין שלטונות החוק לצרכני המריחואנה הרפואית. תהליך קבלת האישור הרפואי מסובך, לרוב גורר מאבקים משפטיים, גם במדינות בהן אושר השימוש הרפואי.

על פי ש. כדורי הולנד הוציאה בשנת 1976 את הקאנביס מרשימת הסמים המסוכנים ואישרה שימוש חופשי בו תוך פיקוח. ד.ג. פלג מדווחת כי בהולנד רופאים רשאים לספק מרשמים למריחואנה רפואית. כמו כן, היא מציגה כי בקנדה הוקמו, ע"י חולים, עמותות ומועדונים המספקים עזרה באספקת הקאנביס הרפואי לחולים. המועדונים בחלק מהערים פעלו בעבר ללא רישוי מהרשויות, ולאחר שהמשטרה המקומית פשטה עליהם ועצרה את מפעיליהם ואת המשתמשים בשירותיהם, הנושא עלה על סדר היום הציבורי שבעקבותיו אף פעלה ממשלת קנדה  להקלת הליך קבלת אישור צריכת המריחואנה הרפואית.

בארצות הברית התקבל בשנת 1996 "החוק לשימוש חומל" (הכוונה לשימוש מסייע, רפואי בניגוד לשימוש להנאה). חוק זה מאפשר לרופאים לרשום מרשמים למריחואנה רפואית. במקביל, ארגונים שונים מנהלים מאבק לאפשר גידול הצמח באופן עצמאי, לאותם חולים הזכאים לצריכתו.

בארץ, החל משנות ה – 90, משרד הבריאות אישר באופן מוגבל, תוך קביעת קריטריונים נוקשים, את השימוש במריחואנה רפואית על פי מרשם רפואי. בהמשך הוקמו עמותות / קרנות הפועלות לליגליזיציה של המריחואנה הרפואית – הכרה בקנאביס הרפואי כתרופה, והוצאתו מחוץ לפקודות הסמים המסוכנים. עמותות אלה כוללות, בין היתר את הארגונים הבאים:

"תיקון עולם" – עמותת חלוץ, שהייתה הראשונה לקבל אישור לגידול ושיווק מריחואנה רפואית בארץ ע"י המדינה. חברי העמותה לקחו על עצמם גידול ואספקת המריחואנה הרפואית לחולים ברישיון, העמותה הקימה את ה"קופי שופ" הראשון – חנות לממכר מריחואנה רפואית בת"א לחולים עם רישיון צריכת מריחואנה רפואית בלבד.

"קאנביסה" – קבוצה בלתי תלויה ומשויכת שלקחה על עצמה לקדם את השימוש, הגידול, ההפצה, המחקר, המיסוד והתמיכה בחולים בתחום הקאנביס הרפואי.

א. 4.  המצב בישראל – המצב החוקי בישראל

בארץ ישנו גידול במספר האישורים הניתנים לצריכת מריחואנה רפואית לעומת האישורים בשנים עברו. להערכת משרד הבריאות צפוי עד סוף 2010 גידול של 66% באישורים למריחואנה רפואית. עד כה ניתנו כ- 3,000 אישורים לטיפול בעזרת מריחואנה רפואית, וההערכה כי בסוף 2010 יימנו 5,000 אישורים. להערכת המנכ"ל היוצא של משרד הבריאות, הד"ר איתן חי-עם, בסוף תהליך הסדרת הטיפול במריחואנה רפואית יהיו עשרות אלפי חולים שיטופלו בחומר. זאת בהשוואה לכמות חולים מועטה ביותר שזכתה לאשור בין השנים 1998 עד 2003 (כ- 12 בלבד) לעומת שנת 2008 ( כ- 256).

(סוגי המריחואנה הרפואית הנמצאים בשימוש)

פרק ב' – היתרונות והחסרונות.

בשנים האחרונות התרחב הדיון הציבורי בנושא התרת השימוש בקאנביס ותוצריו. קיימות עמדות שונות ומגוונות החל מהתנגדות מלאה לשימוש בחומר, דרך העמדה שיש להתיר רק שימוש במריחואנה רפואית תוך כדי פיקוח רפואי הדוק ועד לעמדה המצדדת באישור גורף של השימוש בחומר.

ב.1. היתרונות

ש.כדורי מציינת כי הקאנביס מומלץ להקלה על סימפטומים במחלות כרוניות שונות; כפי שהצגתי בפרק  א.1. (השימושים הרפואיים במריחואנה). היא מפרטת את השפעת השימוש במריחואנה הגורמת לתחושת אופוריה, שלווה, צחוק והסתכלות אופטימית על החיים. תחושת התרוממות הרוח יכולה להיות בעלת השלכות חיוביות מאוד לחולים סופניים וחולים הסובלים מכאב רב. יש בה כדי לסייע להשגת מטרות רפואיות נוספות. הקאנביס יעיל לשיכוך כאבים, הקלה על בחילות והקאות, יעיל כמעורר תאבון, להקלת כאבי שרירים ולהורדת הלחץ התוך עיני ( גלאוקומה ). בדומה לש.כדורי גם ד"ר א. גור-אריה מדגיש את יתרונות הקאנביס הרפואי בהקלת כאבים של חולים החולים במחלות כרוניות כגון: HIV ( איידס )וסרטן. הוא ממליץ עליו לחולים אונקולוגים הסובלים מבחילות, הקאות, ותת משקל.

א.ו. זוארדי, בשונה מד"ר א.גור-אריה וש. כדורי, מצא כי לקאנביס הרפואי השפעה אנטי פסיכוטית ו/או מונעת חרדה.

בכל המקורות נשמעת הטענה כי השימוש הרפואי יעיל ואפקטיבי כשהוא נעשה תוך פיקוח רפואי.

ב.2. החסרונות

המתנגדים לאישור השימוש בקאנביס, עושים זאת תוך הדגשת החסרונות והעצמתם. גם המצדדים בשימוש לצרכים רפואיים, ערים למגבלות ומציינים את החסרונות של הקאנביס. לפי ש.כדורי[1], המתנגדים טוענים שהשימוש החופשי במריחואנה יגדיל את מספר המכורים לסמים. לדעתם אישור השימוש במריחואנה רפואית עלול להביא למניפולציה לשימוש בסם לצרכים אחרים.

א. גור-אריה, המצדד באישור השימוש הרפואי, מציין כי אמנם קיים קשר סטטיסטי בין משתמשי המריחואנה לבין שימוש בסמים קשים אך לדבריו חשוב לקחת בחשבון, כי האופציות האחרות העומדות לרשות הרפואה הינן: שימוש במורפיום ובוואליום הנחשבים כממכרים.

כמו כן, הוא מתייחס לחסרון נוסף, על פיו שימוש במריחואנה בגיל צעיר יכול לגרום להתפרצות סכיזופרניה. לכן הוא מדגיש את הצורך לערוך בדיקות ולקבל חוות דעת פסיכיאטרית לפני מתן מרשם.

א.ו. זוארדי, בדומה לד"ר א.גור-אריה, מציין כי  חשוב להקפיד על מינונים משום שנמצא כי ייתכנו תופעות לוואי, כגון חרדה, ופגיעה קוגניטיבית אם נעשה שימוש לא נכון.

גם ש. כדורי בדומה לא.ו. זוארדי ולד"ר א. גור-אריה, מתייחסת לחרדה ולפרנויה כתופעות שליליות אצל משתמשי מריחואנה ללא הכוונה. המריחואנה פוגעת בכושר השיפוט, ביכולת המוטורית וביכולת לנהוג.

פרק ג' – סיכום ומסקנות

בעבודה זו הצגתי את הדיון הקיים במרבית העולם המערבי, לגבי לגיליזיציה של המריחואנה הרפואית.

הצגתי את רשימת השימושים הרפואיים המקובלים ביותר של הקאנביס, תוך כדי ציון אלטרנטיבות רפואיות הקיימות לכל אחת מהבעיות הרפואיות עליהן הקאנביס ותוצריו נותנים מענה.

לדוגמא, השוואה לתרופות הקיימות להפחתת לחץ תוך עיני, מורפיום וואליום, הנמצאות בשימוש לשיכוך כאבים קשים וטיפול בחרדה לחולים כרוניים.

מצד שני, סקרתי גם את הנזקים, החסרונות והסיכונים אשר יכולים לנבוע מהשימוש במריחואנה רפואית. כאמור לעיל, חלק מהדעות הרווחות נשענות על אינפורמציה מדעית מוכחת אך חלק מהן נובעות מחוסר ידע ודעות קדומות.

בכל המקורות עליהם נשענתי בעבודתי, ישנה התייחסות חיובית ואוהדת לאישור השימוש במריחואנה הרפואית  תוך הצעה לעשות זאת תחת פיקוח רפואי וקביעת קריטריונים קבועים וברורים לאוכלוסיות אשר תקבל אישור.

אותם מקורות ציינו את הסכנות שבשימוש במריחואנה בכלל ובמריחואנה הרפואית בפרט: החשש כי שימוש לא מבוקר עלול לגרום לפגיעה נפשית – כחרדה ופרנויה.

יחד עם זאת, מקורות אלו שוללים את סכנת ההתמכרות למריחואנה הנרכשת ממקור מאושר, כשאיכות החומר מבוקרת באופן חוקי ומוסדר.

לאור האמור לעיל והמחקרים הרבים בתחום ובהתחשב בתועלת ובעזרה האדירה הצפויים מהשימוש במריחואנה לצרכים רפואיים לאוכלוסיות בעלות מחלות כרוניות נראה כי אישור השימוש יכול להוות אור בקצה המנהרה עבורן. כמו כן, נראה כי אישור השימוש יאפשר פיקוח על איכות החומר, אופן גידולו וכמות החומר הפעיל בו ובד בבד גם יוביל להקטנת התלות בספקים מהשוק השחור ולמעורבות של העולם התחתון בתחום זה ובכך תמנע זליגה של החומר לידיים עברייניות.

כאמור, הלגיליזיציה תאפשר לחולים סופניים ולאלו הסובלים מכאבים עזים לקבל טיפול שיכול להקל עליהם מאוד את הסימפטומים הקשים ולשפר משמעותית את איכות החיים שלהם.

ביבליוגרפיה

ארגמן, מ' (2002). "כאנאביס מריחואנה וחשיש"

[ www.motiargaman.com/can0101.htm]


ד"ר גור אריה, א', ד"ר בריל, ס' (2009). "השימוש בקאנביס רפואי". מתוך: כתב העת הישראלי לשכוך כאב וטיפול פליאטיבי : 18, 6-3.

זוארדי, א.ו, קריפה, ג.א.ס, הלאק, ג.א.ס, מוראירה, פ.א, גוימאראס, פ.ס (2006). "קאנאבידיול, רכיב בצמח הקנביס המעובד, כתרופה אנטי- פסיכוטית" מתוך: כתב העת הברזילאי למחקר רפואי וביולוגי: 39 (4).

קנאבידיול – קנביסה

כדורי, ש', ליבנה, ג' (2000). "עלה ירוק או עלה לניידת". מתוך: סיעוד אונקולוגי, 9 (2), 15- 18.

פלג, דנה ג' (2003). "מריפואנה: ענני חמלה". מתוך: כתב העת חיים אחרים: הירחון הישראלי לרפואה טבעית, מיסטקה, וחשיבה אלטרנטיבית: (87), 26-23.



אהבתם את הפוסט? שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!

תגובות

11 תגובות למאמר “מריחואנה – שימוש ברישיון”

  1. איתי באבו
    יוני 10, 2010

    בולנאט ! תתחדשו יקירי, תאמינו לי, שלא היה קל למצוא מאמרים לנושא החשוב הזה !

    חברים , עבודה זו נכתבה בעמל רב, הרבה כאב ראש, ניקוטין וקפאין על ידי.

    כבדו אותי, ואל תשכחו את המקורות.

    בברכת חשמל ויום מלא צבעים :)

    באבו.

  2. admin
    יוני 10, 2010

    תודה רבה על ההשקעה בכתיבת העבודה ועל זה ששלחת אותה אלינו לפרסום, אני בטוח שתרומתך תסייע לאנשים הרוצים לדעת עוד על הנושא


    טל פ.
    צוות קנביסה

  3. שמחה
    יולי 22, 2010

    שלום
    במסגרת חיפושי בנט לגבי מידע
    בעד או נגד הכאנביס הרפואי,
    הגעתי למחקר\כתבה זו.
    תודה על המאמץ!במיוחד לאנשים כמוני שהידע שלהם בנושא מעוט ביותר.
    אני אשה כבת 50 הסובלת מ"פיברומיאלגיה",באנגלית כינוייה של המחלה הוא:
    "pain disease"=מחלת הכאב.
    ניסיתי הרבה משכחי כאבים ביחד עם תרופות הרגעה,
    ההפקט מועט והיאוש... גדל.
    פניתי למומחה כאב בקופ"ח ושאלתי לגבי הכאנביס הרפואי,
    התשובה היתה שזה רק לחולים "סופניים".
    כמה רופאים (שאינם רשאים לתת מרשם כזה)
    המליצו בחום ונתנו לי את הרצון לנסות.
    האם לדעתך\כם יש לי סיכוי לקבל את הכאנביס באופן חוקי?

    **החולמת לחזור לחיים רגילים ללא כאב
    ולהיות מלאת שמחת חיים כפי שהיתי בעבר.

    תודה רבה

  4. טל
    יולי 23, 2010

    שמחה, מה שהרופא אמר לך אינו נכון, התווית השימוש לקנביס רפואי אינה רק לחולים סופניים, ישנם חולים עם בעיות כאב כרוניות, בעיות עיכול וכו' אשר משתמשים באופן רפואי בקנביס, כנראה שהרופא לא כל כך מודע לעניין, הייתי ממליץ לך להסתכל בלינק ולפנות למספר טלפון הרשום שם, על מנת לקבל אישור את צריכה המלצה של רופא מומחה ואז לשלוח את הבקשה למשרד הבריאות, לפי דעתי במצבך בהחלט יש סיכוי לקבל אישור שימוש.

    http://www.cannabisa.com/approval

  5. שמחה
    יולי 25, 2010

    תודה טל.
    אצור אתכם קשר בקרוב.

  6. טל כהן
    אוקטובר 3, 2010

    קיבלתי המלצה מהרופא . אני צריך לשלוח את המכתב מהקופת חולים של הרופא או שאפשר גם מהבית לפקסס ?

  7. מוטי ארגמן
    נובמבר 3, 2010

    תודה על המידע המעשיר.
    היה נחמד מצידך לו גם היית מצטט את המקום שממנו העתקת את חלק מושגי היסוד: הספר "כאנאביס מריחואנה וחשיש"

  8. admin
    נובמבר 3, 2010

    מוטי, הוא ציין זאת בפירוש:

    ביבליוגרפיה

    ארגמן, מ' (2002). "קאנביס וחשיש"

    [ ww*w.motiargaman.co*m]



    בברכה

  9. מוטי ארגמן
    נובמבר 3, 2010

    הוא לא.
    לספר קוראים "כאנאביס מריחואנה וחשיש" ולא "קאנביס וחשיש", וכתובת האינטרנט המובאת היא האתר הפרטי שלי ולא של הספר (הספר ניתן לקריאה בכתובת שציינתי ושאותה בחרת משום מה למחוק מההודעה שלי).
    רק בריאות.

  10. admin
    נובמבר 3, 2010

    תודה שהפנית את תשומת ליבנו לכך , הביביליוגרפיה של המאמר תוקנה כבקשתך:

    ארגמן, מ' (2002). "כאנאביס מריחואנה וחשיש"

    [ w*ww.motiargaman.co*m/can0*101.htm]


    לגבי הקישור שהוסר: קישורים אינם מאופשרים בתגובות האתר משיקולים טכניים.

  11. מוטי ארגמן
    נובמבר 3, 2010

    טל, תודה על ההיענות והטיפול המהיר.

הוספת תגובה:


evetopics