מחקר השוואתי – תרופות שונות תוצאות שונות

  • מאת:

    admin
  • קטגוריה:

    למטופל
  • תאריך:

    07 מרץ, 2011
banner
banner



מחקר השוואתי – תרופות שונות תוצאות שונות.



טיפולים בכאבים כרוניים בקרב אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה: מחקר סקר

תקציר: מבט אוביקטיבי: על מנת לקבוע את הרמה ומשך ההקלה בכאבים על-ידי טיפול ספציפי בכאב, בשימוש על יחידים בעלי פגיעות בעמוד השדרה (SCI) שיש להם כאב כרוני.

מודל : סקר הנשלח בדואר.

מערך: הקהילה

משתתפים: המשתתפים היו 117 יחידים בעלי פציעות טראומתיות בעמוד השדרה, בני 18 ומעלה אשר דיווחו על בעיות של כאבים בעמוד השדרה.

מדדי תוצאה עיקריים: שאלות נערכו במהלך ולאחר שימוש ב-26 טיפולים שונים בכאב, התנאי היה כמות ההקלה בכל טיפול ואורך הזמן של כל הקלה באב שבדרך כלל נבחנה.

תוצאות: התרופות שניתנו לניסיון היו בדרך כלל  אנטי דלקתיות ולא סטרודיאליות (71% ניסו אותם) ואצטמופין (נוסו על-ידי 70%). עדיין נעשה שימוש בתרופות אלה על ידי יותר מחצי מהמטופלים שניסו אותם. אופואידים הפיקו את הרמה הגבוהה ביותר של הקלה בכאבים  (בממוצע של סולם 1-10, ממוצע, 6.27, 6.3.05 (סטיית תקן) בסולם של 1-10, עם 0 הקלה מוחלטת) אבל לא היה סביר שאלו שניסו אותם ימשיכו אותם . למרות ש-38% מהמגיבים בעלי הכאב ניסו גבפטיין, רק 17% המשיכו להשתמש בו וממוצע ההקלה בכאב היה מתון מאוד (ממוצע 3.32 6.3 3.03 בסולם של הקלה 1-10). 73% מהמגיבים ניסו לפחות 1 או 7 טיפולים אלטרנטיביים בכאב והרוב ניסה לעיתים קרובות עיסויים, מריחואנה ודיקור. ההקלה הגדולה ביותר הייתה דרך עיסוי (ממוצע, 6.05 6.2 2.47) בסולם של הקלה 1-10 ומריחואנה רפואית (ממוצע, 6.62 2 2.54 מסולם של הקלה 1-10). ההקלה מהטיפולים השונים, כולל רו התרופות, בדרך כלל נמשכה רק מספר דקות או שעות, אולם טיפוליפ אלטרנטיביים להקלה בכאב כגון, עיסוי, דיקור והיפנוזה דווחו שנמשכו לפחות מספר ימים ב-25% מתוך 33% מאלו שניסו את אותם טיפולים.

מסקנות: הרבה מהמטופלים לא מצאו הקלה מספקת בכאבים מהתרופות שבדרך כלל נרשמו להם. יש לקחת בחשבון טיפולים אלטרנטיביים כטיפול נוסף כאופציה בקרב האוכלוסיה.

הקדמה:

כאב כרוני נותר בעיה משמעותית בהרבה מקרים של פגיעות בעמוד השדרה (SCI). מידע שנאסף לאחרונה מהמודל הלאומי למערכת הפגיעות בעמוד השדרה, מראה כי שכיחות הכאב מדורגת מ-81% בשנה שלאחר הפציעה ועד ל-82.7% לאחר 25 שנים. מחקרים מראים כי אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה מדווחים הרבה פעמים בעיות של כאבי שרירים ו/או מחלות עצבים ו/או כאבים מתחת לרמה של הפציעה, שניהם יכולים להיות מאוד עיקשיים בתגובה לטיפול. ניסיונות לטפל בבעיות של כאבי שרירים בדרך כלל מתמקדות בהערכה והדגשה של הפתולוגיה או של התנאים המחמירים כגון מצב ירוד או שימוש יתר. אצל אדם בעל כאבים מוחלטים בעמוד השדרה, כאב שלדי הוא דבר מוערך מעל רמת הפגיעה. אולם, אנשים בעלי כאבים שאינם רק בעמוד השדרה מתלוננים על בעיות של כאב שלדי המופיעים מתחת לרמת הפציעה. כאב הקשור למערכת העצבים, אשר יכול להתפתח ברמת הפציעה או מתחתיה, היו אפילו יותר עיקשיים בתגובה לטיפול מאשר אלה עם הכאב השלדי. באופן קליני, כאב של מערכת העצבים יכול להתחלק לארבעה סוגים:

א.      כאב מעמוד השדרה, אשר מופיע מתחת לרמת הפציעה.

ב.       מעבר איזורי הכאב, אשר בדרך-כלל מופיע בשני צידי הגוף ובאיזור הפציעה.

ג.        כאב ספציפי, אשר בדרך כלל מופיע בצד אחד של הגוף.

ד.      כאב פנימי. הסוג הנפוץ ביותר של כאב הקשור למערכת העצבים, הוא כאב מתחת  לרמת הפציעה.

האבחנה של כאב זה מתייחסת לפציעה בחוט השדרה בעצמו והכרחית לאבחון מונע, האבחנה הקלינית צריכה לחפש כל כאב שפוטנציאלית ניתן לטיפול כגון, syrinx פוסט טראומתי,שרקו מרי טוס CMT ו או בקע בדיסק. כאב שורשי הוא גם נפוץ בפציעות תחתונות ויכול להופיע בפציעה חמורה של בקע בדיסק. אולם, בכאבים כרוניים בעמוד הדרה, ללא פציעות בזנב סוס, יכולות להתפתח radiculopathy משדרת CMT.

למרות השכיחות הגבוהה של  של בעיות לאחר פגיעות בעמוד השדרה והקיום של מספר המחקרים המגדילים את הידע שלנו בנוגע לשינויים בשביל הפיסיולוגי המופיע לאחר פגיעות בעמוד השדרה, הרבה עדיין לא ידוע בנוגע למכניזם. הטיפולים נותרו אמפיריים ברובם ועליהם לכלול גישה כוללת עבור המטופל. הטיפול המוכר והמקובל  עבור כאב כרוני נופל לתוך 3 קטגוריות:  נוגדי דיכאון, נוגדי עוויתות ומשככי כאבים. באופן היסטורי, נוגדי דיכאון, במיוחד טריציקיליות, נחשבו לתרופה הראשונית עבור כאבים הקשורים למערכת העצבים לאחר פגיעות בעמוד השדרה המבוססות על ניסיון קליני ודיווחי מקרה. לצערנו, מתוך מחקרים רנדומליים מבוקרים בקרה אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה שנעשו עד כאן, ההוכחות עבור היעילות של תרופות נוגדי דיכאון בטיפול עבור כאבי כרוני היו רחוקות.

בנוגדי עוויתות, במיוחד גבפטיין, משתמשים באופן גובר במקרים של כאבים הקשורים למערכת העצבים ונחשבים לתרופות ראשוניות. במחקר מבוקר ראנדומלי שנעשה לאחרונה, גבפטיין נמצא כיעיל יותר כפלסבו במקרים של כאבי הקשורים למערכת העצבים בקרב אנשים בעלי שיתוק מלא בגפיים תחתונות. במחקר זה, כמות הגבפטיין הועלתה למקסימום של 3.600 מיליגרם ליום במידה והיה אפשרי, ללא קשר ליעלות של המינון הנמוך. בשימוש בעיצוב של מחקר מוצלב, האוביקטים קיבלו טיפול של ארבעה שבועות ובעיקבותיו תקופה נוספת של ארבעה שבועות שבהן ניתנה כמות מיוצבת. בסוף התקופה נמצאה הפחתה של כ-50% בכאב וכ-60% בסוף התקופה של הניסוי היציב. אולם, נוגדי עוויתות אחרים לא הראו כל יעילות במחקרים מבוקרים ראנדומליים בטיפול עבור כאב כרוני בקרב אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה.

משככי כאבים אשר בדרך כלל יעילים לכאבי שרירים, כגון תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות, אצטמופין ואופיואידים, בדרך כלל לא נמצאים כיעילים בהקלה על כאבים הקשורים למערכת העצבים. יתרה מכך, ישנן תופעות לואי משימוש באופיואידים, כגון עצירות.

דיווחים על שימוש בטיפולים אלטרנטיביים הציעו כי הרבה אנשים הסובלים מפגיעות בעמוד השדרה מחפשים שיטות שאינן מסורתיות להקלה בכאבים. במחקר שנעשה בבניין מגורים המאכלס יחידם הסובלים מכאבים כרוניים הקשורים לפגיעות בעמוד השדרה, דיווחו על הרבה סוגי טיפול שנוסו על המטופלים. הטיפולים כללו תרופות אוראליות, טיפולים פולשניים, טיפולים פיזיים, ייעוץ ופסיכותרפיה וטיפולים אלטרנטיביים. אולם, רק מעט מהטיפולים דורגו כיותר ממועילים במקצת.

ישנו צרוך בלהבין טוב יותר את היעילות של הטיפולים השונים עבור כאבים כרוניים בקרב אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה. על מנת להרחיב את הטיפולים הספציפיים ושיהיה ניתן לזהות אותם כמדורגים כעוזרים באופן עקבי, טיפולים אלה צריכים להיחשב ב"טיפולים ראשוניים" עבור מטופלים בעלי פגיעות בעמוד השדרה ובעיות של כאב כרוני. מצד שני, אם טיפול יחיד או מערך של טיפולים, יכול להיות יעיל באופן עקבי, יש לדרוש ולהתעקש על הצורך להמשיך ולספק את הטיפולים על בסיס מדעי ולמצוא טיפול או טיפולים היעילים באופן מיוחד לכל מטופל ולתמוך במחקרים המזהים ומפתחים את הטיפולים החדשים שיכולים להיות אפטקיביים עבור בעיות הקשורות לכאב כרוני בקרב פצועים בעמוד השדרה.

במחקר ארוך טווח שהושלם לאחרונה, שכיחות הכאב ותפקוד אינדיקטורים פיסיולוגיים, נבדקו בקרב מדגם של אוכלוסיה בעלת כאבים כרונים הקשורים לפגיעות בעמוד השדרה. מחקר זה חיפש להגדיל את ההבנה של סוגי הטיפולים ויעילותם מתוך דגימות של אנשים מהמחקר אשר דיווחו על כאב כרוני. מחקר זה מייצג העתק ותוספת חמחקר הקודם שלנו בנושא טיפולים בכאב בקרב יחידים בעלי פגיעות בעמוד השדרה. במחקר הקודם שלנו, מצאנו כי מגוון רחב של טיפולים בכאב נוסה על מטופלים, אבל הייתה יעילות עקבית רק בקרב חלק קטן מהמטופלים. הגבלה אחת של המחקר הקודם הייתה שהוא מספק מספר מוגבל של טיפולים בכאב עבור מטופלים שהוא בוחר ומדרג אהוא גם לא סיפק מידע בנוגע לאורך ההקלה בכאב שהופק על ידי אותם טיפולים שסיפקו לפחות הקלה מסוימת עבור המטופלים. מחקר זה מאפשר למטופלים לציין את משך ההקלה בכאב מאותם טיפולים ואת אורך הזמן שההקלה נמשכה.

שיטות

כפי שצויין מעלה, המשתתפים המחקר הגיעו מתוך סקירת מחקר של כאבים בקרב אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה. בסקר זה, הנשאלים נשלחו בדואר בסופו של דבר ל-339 יחידים ו-147 השלימו את כל השאלות (48% מתוך 309 נשאלים אפשריים ולאחר ש-30 נשאלים הוצאו. 27 הוצאו מהסיבה של כתובת לא נכונה ו-2 בגלל שהנשאלים הפוטנציאלים נפטרו ו-1 הוצא בגלל שהוא לא יכל לענות על השאלות מהסיבה שהוא אושפז). כל נשאל קיבל שאלון מנחה ומכתב המזמין את הנחקר הפוטנציאלי להשתתף במחקר. האוביקטים קיבלו 25$ לכל טופס מלא שנשלח חזרה לסקר. המחקר נמשך ואושר על-ידי אוניברסיטת וושינגטון.

השאלות בסקר נחלקו לשאלות דמוגרפיות ושאלות הנוגעות למידע הקשור לפגיעות בעמוד השדרה (גיל, רמת השכלה, סטטוס תעסוקתי, גזע/לאום, סטטוס נפשי, כמה זמן עבר מאז הפציעה, ורמת הפציעה). הנשאלים בסדר גם נתבקשו לציין את הכאב הנוכחי או העדר הכאב הנוכחי וכל בעיות הקשורות לכאב שהופיעו לאחרונה בשימוש בשלו השאלות הבאות:  "האם אתה חווה כרגע כאב או חווית כאב בשלושת החודשים של המחקר, זה יכול להיות כל כאב או כאבים אחרים מכאבי ראש או התכווציות בבטן)?" הנשאלים שענו "כן" לשאלה זו, נשאלו לדרג את הכאב בסולם של 1-10 ברמת הכאב. סולם של 1-10 הראה את הערך של מדד הכאב והקשר החזק שלו למדדים אחרים של עצמת כאב, כמו כן, את הכאב שלהם בתגובה לטיפול.

117 המגיבים לסקר זה שהיו להם בעיות של כאב, נתבקשו לציין אם הם קיבלו בעבר, מקבלים או כלל לא מקבלים טיפול לכאב מתוך 1-26 הטיפולים השונים, כולל 10 תרופות אוראליות או קבוצות תרופות אחרות, 8 טיפולים בכאב סטנדרטיים, 7 טיפולים אלטרנטיביים לכאב או כל טיפול אחר בטיפול בכאב. (טבלה 2 ו-3 מראות את רשימת הטיפולים שעליה נשאלו). עבור כל טיפול שקיבלו הנשאלים, האוביקטים נתבקשו לציין את גודל ההקלה בכל טיפול בסולם של 1-10 (0=ללא הקלה בכלל, 10=הקלה מלאה) ולציין את אורך הזמן שבו נמשכה ההקלה בכאב,  בדרך כלל בציון של 6 נקודות זמן (דקות,שעות,שבועות, חודשים,שנים). סולמות המדרג של ההקלה ואורך זמן ההקלה פותחו במיוחד לסקר זה.

טבלה מספר 1 – לחצו להגדלה
table


טבלה מספר 2 – לחצו להגדלה
table


טבלה מספר 3 – לחצו להגדלה
table

תוצאות

המאפיינים הדמוגרפיים של הנושא ןהמידע התיאור של הפציעות  בעמוד השדרה של 117 המגיבים לשאלות הכאב מיוצגים בטבלה 1. ממוצע הדילאים של האוביקטים במחקר הוא 48.6 6 11.7 (סטיית תקן) שנים (טווח 21-79 שנים). כפי שדווח בעבר בדוגמאות מתוכם אוביקטים עכשווים נמשכו (16,36,38), ישה רמה רחבה של מגוון במספר השנים מאז הפציעה בעמוד השדרה (טווח 3.2-57.4 שנים, ממוצע 17.3 6 10.4 שנים). הממוצע בעוצמת הכאב (במהלך השבוע האחרון) של המשתתפים במחקר היה 5.1 6 2.3 בסולם מספרי של 1-10. בקרב המגיבים, 37.6% בעלי כאב, דיווחו על כאב מתון (1-4 בסולם של 1-10) 28.2$ דיווחו על כאב מועט (5-6 בסולם של 1-10) ו-32.4% דיווחו שהם חוו כאב מוגבר (7 בסולם של 1-10). שניים מהמגיבים שטענו כי חוו בעיות כאב בשלושה חודשים האחרונים, דיווחו על עצמה של 0 ברמת הכאב במהלך השבוע האחרון בסולם של 1-10.

שימוש בטיפולים בכאב

שימוש בתרופות אוראליות של המגיבים שדיווחו על כאב, הרוב (כולם מלבד 4. 96.6%), דיווחו כי לקחו לפחות תרופה אחת נגד כאב הרשומה בסקר בשלב מסוים. רוב המגיבים ניסו יותר מתרופה אחת (ממוצע וחציו במספר התרופות שניסו, 3.97 ו-4 בהתאמה. טווח 0-9). בזמן סיום הסקר, 95 (81.2%) מהאוביקטים בעלי כאב דיווחו כי לקחו באותו הזמן לפחות אחת מהתרופות הרשומות בסדר, למרות שהרוב לקח יותר מתרופה אחת (ממוצע וחציו של מספר התרופות שנלקחו בזמן השלמת הסקר היו 1.82 ו-2 בהתאמה. טווח של 0-6).

טבלה 2 מציגה:

טבלה או קישור למאמר המקורי

א.      את המספרים והאחוזים של המטופלים בעלי כאב אשר דיווחו על לקיחת תרופות אוראליות הרשומות בסקר.

ב.      המספר והאחוזים של מטופלים אשר לוקחים כרגע תרופותך הרשומות בסדר.

ג.        ההקלה הממוצעת בכאב שסופקה על-ידי התרופות (כפי שדווח על-די אלה שלקחו את אותן תרופות).

ד.      משך הזמן של ההקלה בכאב.

כפי שניתן לראות, התרופות שנוסו לעיתים קרובות על-ידי האוביקטים היו NSAID (נוסו עך-ידי 83 מטופלים – 71%). קצת יותר מחצי של המטופלים (43 ו-45 מהדוגמאות, בהתאמה) אשר ניסו בעבר את התרופות האלה עדיין לוקחים את אותו מיון התרופות. כל התרופות מספקות הקלה בכאב למשך שעות (אבל לעיתים נדירות מספקות הקלה בכאב למשך מספר ימים או יותר). אופיאודים הפיקו את הרמה הגדולה ביותר של הקלה בכאב, בממוצע (ממוצע 6.27 6 3.05 בסולם של 1-10 בהקלה בכאב), אבל אל ההיו רק בקרב הטיפולים שסביר שהיו נמשכים על ידי אלה שניסו אותם (25 מתוך 68 – 37%- מאלה שניסו אופואידים המשיכו להשתמש בהם). רק 21% מהמגיבים לסקר משתמשים כרגע באופואידים. רק תרופה אחת נוספת דווחה שיש לה השפעה דומה על ההקלה בכאב בדומה לאופואידים, למקסילטין היה את ממוצע ההקלה בכאב במדרג של 6.0 6 1.00, אבל רק שלושה מטופלים בעלי כאב דיווחו כי הם ניסו את אותה תרופה בעבר, שניים מתוכם, או 67% מתוך אלה שניסו מקסילטין, ממשיכים להשתמש בה.

היה נראה שלדלינטין (פניטוין) ישנה את ההשפעה הנמשכת ביותר על הקלה בכאב (עם 57% שדיווחו על הקלה הנמשכת למשך שעות ו-43% שדיווחו כי היא נמשכה מספר ימים), אבל היא מספקת הקלה יחסית מועטה באופן כללי (ממוצע, 2.58 6 2.81). נראה שטגרטול (קרבמזפין) מספק את משך ההקלה המועט ביותר (ממוצע 2.17 6 2.92), אבל דילטין (ממוצע 2.58 6 2.81) ונוגד הדיכאון טריציליק (ממוצע, 2.90 6 2.71) דורגו גם הם כמספקים הקלה מועטה בהשוואה לתרופות אחרות.

טיפולים סטנדרטיים בכאב

103 מהמגיבים (88%) שדיווחו על כאב, דיווחו כי הם השתמשו לפחות באחד מתוך שמונת הטיפולים הספציפיים (הסטנדרטיים) לכאב הרשומים במחקר בשלב מסוים, ו-81 (69%) השתמשו באותו הזמן או שניתן להם לפחות אחד מהטיפולים. אף אחד מתוך שמונת הטיפולים הרשומים דווח כמפחית כאב בסולם של 5 או יותר בסולם של הקלה בכאב 0-10, אבל ארבעה מתוכם דורגו כמספקים הקלה בכאב במדרג של 4 או יותר: פעילות מחזקת, טיפול פיסי, חום וניידות או טווח של ביטוי תנועתי. עם יוצא מן הכלל, אולי, של ייעוץ, יחד עם הסטנדרט של טיפול בכאב שנטה לספק הקלה רק למשך דקות או שעות. ההקלה שסופקה על ידי פעילות מחזקת דווחה כנמשכת מספר ימים על ידי 26% מהמגיבים אשר השתתפו בטיפול זה היה יום.  עוד דווח כנמשך מספר ימים על ידי 40% .שנים על ידי 20% מאלו שהשתתפו בטיפול זה. אולם, ההקלה בכאב שסופקה על ייעוץ נטתה להיות נמוכה יחסית בממוצע (ממוצע, 2.83 6 3.06).

טיפולים בכאב אלטרנטיביים ואחרים

85 (73%) מהמגיבים בעלי כאב, דיווחו כי הם ניסו לפחות טיפול אחד מתוך שבעה טיפולים אלטרנטיביים כטיפול בכאב מהטיפולים הרשומים בסקר. טיפולים אלטרנטיביים שונים נוסו על ידי מספר שונה של מטופלים. (טבלה 3).

בסדר יורד, התדירות הייתה עיסוי (55% ניסו), מריחואנה (32%), דיקור (28%), כירופרקטיקה (27%), ביופידבק/אימוני הרגעה (23%), מגנטים (17%) והיפנוזה (9%) ההקלה הגדולה ביותר הייתה על-ידי עיסוי (ממוצע 6.05 6 2.47) ומריחואנה (ממוצע 6.62 6 2.54), טיפול כירופרקטי היה גם חלק מהטיפולים שסיפקו הקלה גדולה בכאב (ממוצע, 5.00 6 3.04). בנוגע לטיפולים האחרים, ההקלה שסופקה בטיפולים אלה נטתה להימשך מספר דקות או לעיתים קרובות יותר, שעות. אולם, הקלה בכאב מעיסוי ודיקור נמשכה מספר ימים בקרה תת קבוצה של כ-25% מאלו שקיבלו את אותם טיפולים. אצל מטופלים שקיבלו טיפול כירופרקטי, ההקלה בכאב נמשכה מספר ימים ב-41% ומספר שבועות ב-19%. בדומה, מתוך אלה שקיבלו טיפול היפנוטי, ההקלה בכאב נמשכה מספר ימים (33%) או שבועות (17%) אבל רמת ההקלה שסופקה על ידי הטיפול ההיפנוטי הייתה נמוכה (ממוצע, 2.43 6 3.16).

19 מטופלים דיווחו כי ניסו בעבר חלק מהטיפולים בכאב (לא אלה שרשומים ספציפית בסקר זה) ו-15 מאלו עדיין קיבלו או השתתפו בטיפולים אלה ואחרים. הטיפולים האחרים שנכנסו לסקר כללו קבלת תרופות אחרות, התעמלות ופעילות מוגברת ומנוחה וטכניקטת הרגעה. מתוך אלה, עשרה (היפנוזה עצמית, להישאר עסוק ובעל גישה חיובית, הילינג, עבודת גוף ואנרגיה, סקס, קתטר אפידורל, שכיבה, סימולציות של הרגעה עצמית ויוגה) דיווחו כי ההקלה שקיבלו הייתה מדורגת מספר 5 או יותר בסולם ההקלה בכאב 1-10. ההקלה בכאב נטתה להימשך שעות בקרב הרוב הגדול של הטיפולים האלה, למרות שעבודת גוף ואנרגיה דווחה כמקלה לשבועות בקרב הסוביקטים שהשתתפו בטיפולים אלה, פעילות אירובית (מדרג הקלה של 4 בסולם 0-10) ויוגה (דירוג הקלה של 9) דווחו כמקלים למשך מספר ימים.

טיפולים בכאב בהם נעשה שימוש על ידי מטופילם בעלי כאב חמור

השכיחות של המטופלים בעלי כאב חמור (ממוצע של עצמת הכאב דווחה 7 בסולם כאב של 1-10 N רבע 38) שהשתמשו בטיפולים בכאב, מדווחים בטבלה 4ו-5. רק בארבעה מקרים היה נראה שהמדרג טיפול בכאב שונה בקרב המגיבים בעלי כאב חמור בהשוואה למגיבים אשר לא דיווחו על כאב חמור. באופן ספציפי, חולים בעלי כאב חמור דיווחו על:

א.      תדירות גבוהה של שימוש באופואידים (39.5% בהשוואה ל-12.5%).

ב.      תדירות גבוהה של שימוש בטיפולים אחרים בכאב (21.1% מול 7.89.5%).

ג.        שימוש מופחת בניידות או בטווב של פעילות תנועתית (26.3% מול 44.3%)

ד.      שימוש מופחת של טיפול כירופרקטי (26.3% מול 16.5%)

בנוסף, היה הבדל מועט בתדירות השימוש בטיפול בכאב בין חולים בעלי כאב חמור לבין חולים שלא דיווחו על כאב חמור.

דיון

ממצאים אלה מראים כי נעשה ניסיון של משטר גדול של טיפולי בכאב וכעת נעשה בהם שימוש על ידי אותם יחידים בעלי פגיעות בעמוד השדרה בעלי כאב כרוני.

חשוב לציין כי, הרבה טיפולים אשר נחשבים כיום לטיפולים ראשוניים בכאב כרוני לא נעשה בהם שימוש לעיתים קרובות על ידי יחידים בעלי פגיעות בעמוד השדרה והם מקושרים רק לרמות מינימליות של הקלה בכאב. לדוגמא, רק כשליש מאלו בעלי הכאב ניסו גבפטיין. פחות מחצי מאלה שניסו אותו (45%, 17% מכל הדגימה) המשיכו להשתמש בו והראו רמה נמוכה של הקלה בכאב כתגובה לשימוש בטיפולים אלה.  החוסר בניסיון או היחסיות של התדירות הגבוהה של הפסקת טיפולים אלה בקרב אלו שניסו את התרופות האלה יכולה להיות קשורה לעלות, חוסר גדול ביעילות, תופעות לואי קשות מנשוא, חוסר בידע בנוגע לטיפולים בקרב מספר ממספקי הטיפולים או שילוב של אלה. הסיבות שלא מנסים או להפסקה בשימוש לא נקשרו לגבפטיין או לכל טיפול אחר במחקר זה.

טבלה מספר 4 – לחצו להגדלה
table


בקלופן סיפק בערך את אותה רמה של הקלה בכאב כמו גבפטיין, למרות טיפה יותר מהנדגמים ניסו את התרופה(50%) ומספר גדול יות של מטופלים ניסה את התרופה ועדיין משתמש בה. מחקרים קודמים הראו כי בקלופן מספק הקלה לכאבי שרירים אבל לא לכאבים הקשורים במערכת העצבים. מחקרים נוספים הראו גם כי בקלופן אוראלי מפיק הקלה מועטה בכאב בסינדרומים של כאב מרכזי. מחקרים קודמים אלה, כאשר הם נחשבים באור הממצאים, מציעים את האפשרות כי עיוות שרירים או כאבים אחרים הקשורים למערכת העצבים יכולים לשחק תפקי בהפקה של הכאב בחלק מהאנשים בעלי כאב כרוני מפגיעות בעמוד השדרה. בוודאות, ממצאים אלה מציעים כי בקלופן צריל להילקח בחשבון אם המטופל מציג כאב משמעותי או מציק אשר הרופאים חושדים בו כקשור במקור לכאבי שרירים.

בדיווח הקודם שלנו, אופואידים דווחו כמספקים את ההקלה הגבוהה ביותר בכאב. אולם, למרות שאופואידים נוסו על ידי 58% מהמדגם, עדיין נעשה בהם שימוש רק בקר 21% (כלומר, רק חלק קטן מעל שליש  מהאוביקטים אשר ניסו אופואידים המשיכו לקחת את אותה תרופה). אנשים בעלי כאב חמור אולם, דיווחו תדירות גבוהה יותר של שימוש באופואידים מאשר אלה בעלי כאב מתון או קל. רק לאחרונה נרשם מחקר רפואי בשימוש של אופואידים בקרב מטפולים בעלי פגיעות בעמוד השדרה ודווח באחד ממחקרים אלה, שנעשה שימוש במורפין תוך ורידי או תרופת דמה ב-15 מטופלים (9 בעלי פגיעות בעמוד השדרה ושישה מטופלים לאחר שבץ) בעלי כאב מרכזי ולא נמצא הבדל משמעותי בהקלה בכאב בין אלו שקיבלו מורפין לבין אלו שקיהלו פלסיבו. כאשר ניתן פורפין אוראלי כתחליף, רק שלושה מטופלים (20%) המשיכו עם המורפין האוראלי ליותר מ-12 חודשים. אף אחד מאלו שלא הגיבו המשיך עם המורפין ליותר מ-6 חודשים. תופעות הלואי של האופואידים, במיוחד בפעילות מעיים בריאות הנפש, הסבילות שיכולה להתפתח  והפוטנציאל ההתמכרותי של האופואידים הינו נושא משמעותי שהופך את השימוש הכרוני בהם לפחות נחשק.

מתוך 8 הטיפולים הלא תרופתיים של קבצי הטיפול בכאב הסטנדרטיים, 69% מהדוגמאות דיווחו שהם כעת משתמשים בלפחות אחד מטיפולים אלה. ההקלה בכאה הייתה הגבוהה ביותר ביחד עם פעילות מחזקת או חום. בגלל שהיישום של החום הוא סותר לאיזורים שונים בגוף וחסר תחושה, סביר כי נעשה שימוש בחום במקרים של כאבי שרירים.

עבור כל הטיפולים שדורגו, מריחואנה דווחה כנותנת את ההקפה הגבוהה ביותר לכאב. 32% ניסו אותה וכעת 23% משתמשים בדגימות שניתנו ממנה. רוב אלה המשתמשים במריחואנה דיווחו על שעות של הקלה בכאב לאחר הטיפול. מריחואנה גם דיווחה כמפחיתה עוויתות, ויכולה לתרום, לפחות לחלק בהקלה בכאב בקרב חלק מהמטופלים. בשנת 1976, דן ודייויס דיווחו כי שימוש במריחואנה של מטופל בעל פגיעה בעמוד השדרה, הפחית את הכאב ב-44%. מחקר שנעשה לאחורנה בבריטניה מצא עי מספר קטן של אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה דיווחו על שימוש במריחואנה כטיפול בכאב. אולם, השימוש במריחואנה עבור מטרות רפואיות נשאר מפתח לחילוקי דיעות בארצות הברית.



טבלה מספר 5 – לחצו להגדלה
table


משך ההקלה בכאב מתרופות אוראליות נמשך מספר שעות, משהו שבאופן כללי היה מצופה מסוכנים כאלה, עם דבר אחד יוצא מן הכלל. נוגדי דיכאון דווחו כמספקים שנים של הקלה בכאה בקרב כ-10% מאלו שניסו אותם. אולן, ההקלה בכאב של נוגדי הדיכאון הייתה מעוטה.ייעוץ או פסיכותרפיה סיפק גם שנים של הקלה בכאב עבור 20% מהנדגמים. אולם, רק אדם אחד בעל כאב חמור משתמש כעת בייעוץ או בפסיכותרפיה. מתוך 38 הסוביקטים בעלי כאב חמור תרופות היו הנפוצות ביותר לטיפול. אולם, הרוב הגדול קיבל טיפול פיסי או פעילות מחזקת ו-42% משתמשים כעת בפעילות מחזקת עבור ההקלה בכאב. תוצאות אל המעלות את האפשרות כי פעילות ופעילות פיסית יכולות להפיק תועלת עבור אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה וכאב כרוני. פעילות מחזקת יכולה גם באופן מיוחד לעזור לאלה בעלי כאב חמור (דרגת כאב 7/10). אולם, בהתייחס לטבע התיאורי של מחקר זה, המסקנות בנוגע להשפעת של כל אחד מטיפולים אלה, כולל פעילות, במקרים של כאב כרוני, לא יכולות להיות מתוך מידע זה. לכל היותר, הממצאים מראים כי מחקרים בנוגע לטיפול בפעילות עבור בעיות של כאב כרוני בקרב אנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה, הם מוצדקים.

למחקר זה יש מספר הגבלות מתודולוגיות. ראשית, מדרג התגובה (49%) למחקר הראשוני היה נמוך, דבר המגביל את הכלליות של הממצאים. בנוסף, המחקר פוטנציאלי כתגובה נבחר מתוך דגימה של יחידים בעלי פגיעות בעמוד השדרה אשר הגיבו למחקרים קודמים. דבר זה יכול להגביל את הכלליות של הממצאים לדרגה של הדגימה הספציפית הזו כייצוגית לכל האנשים בעלי פגיעות בעמוד השדרה. עוד דבר, סוג הכאב (כלומר כאבי שרירים מול כאבים הקשורים לעמוד השדרה) שנחווה והוקל על ידי כל אחד מהטיפולים הוא איננו ידוע. דבר זה מקשה לקבוע איזה סוג טיפול יכול להקל את הכאב במקרים שונים של כאב. אולם, מחקרים מראים כי רוב החולים בעלי פגיעות בעמוד השדרה וכאב כרוני חווים יותר מבעיה אחת של כאב מאלה הכלולים המחקר וסביר להניח שהיה קשה להבחין איזה טיפול משכך (או לא משכך) איזה בעית כאב. לבסוף, למרות ששאלנו את הנבדקים לציין איזה תרופה הם ניסו ובאיזה הם משתמשים כעת, לא הערכנו את המינונים המדויקים של תרופות אלה, כמו כן לא וידאנו שהמגיבים סיפקו מידע מדויק בנוגע לשאלות ששאלנו. לכן, אין אנו יכולים לומר האם  מנות מספיקות של כל אחד מהטיפולים האוראליים הספיקו או האם הטיפולים התרופתיים נבדקו במשך זמן מספיק על מנת שיהיו יעילים.

מסקנות

למרות המגבלות של המחקר, הממצאים מספקים לנו מידע נוסף בנוגע לטיפולים בכאב ובפגיעות בעמוד השדרה והיעילות שלהם. מצאנו כי אנשים בעלי כאב חמור מדווחים על הקלה מסוימת משימוש בפעילות גופנית. מצאנו גם כי למרות שנוגדי דיכאון לא מספקים רמה גבוהה של הקלה בכאב, שלא כמו שאר התרופות, הם יכולים לספק הקלה למשך זמן ארוך לחלק מהמטופלים שהגיבו לתרופות. נעשה ניסיון בשימוש בגבפטיין בקרב כמעט חצי מאלו בעלי הכאב החמוד אבל גם הופסק על ידי רבים. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לקבוע על השילוב הטוב ביותר של הטיפולים המספקים הקלה בכאב לתקופות זמן ארוכות, כיוון שכעת, החלמה מפגיעות בעמוד השדרה נשארת כאתגר בלתי מנוצח.

 


אהבתם את הפוסט? שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!

תגובות

2 תגובות למאמר “מחקר השוואתי – תרופות שונות תוצאות שונות”

  1. שרון
    מרץ 11, 2011

    מה שנאמר על האופייטים אני יכול לומר שזה מאוד מאוד מדוייק ונכון ,הפגיע המאפיינת פגיע עצבית שכתצואה מכך מתפתחת מחלת כאב נויירופטית לא מוקלת בשום אופן בתרופות נרקוטיות מה שמקבלים מהם זה רק הרגשת התופעות לוואי הלא טובות שלהם,כשלקחתי אותם הם עשו לי בעיקר רע
    לי בכל אופן התרופה היחידה שהקלה את הכאב הבלתי נסבל הזה (שאינני מאחל אותו לאף יצור עלי האדמות)זה רק הקנביס הרפואי שחבל שלקח הרבה זמן עד שגיליתי ביחד עם רופאי את סגולותיו
    הסטיגמה של התרופה הזו חייבת להשתנות ומהר,היא תרופה בטוחה,יעילה,ומה שנחמד בה שהתופעות לוואי שלה הם טובות-מצב רוח,שינה טובה,תיאבון,וכמובן הקלה משמעותית ביותר על הכאב
    חשוב שחולים חדשים שלא מנוסים ובגלל הסטיגמות יעברו הדרכה נאותה בידי הספקים, על מנת שהטיפול שלהם איתה יצליח
    הקנביס הרפואי הוא תרופה מדהימה אבל הוא קצת שונה באופן וצורת הצריכה מהתרופות האחרות,חשוב להקים אולי מנגנון בכפיפות לספקים שיעביר חולים שמנוסים בתרופה הכשרה בתחום.
    לכם בקנביסה כמו גם למשרד הבריאות ,לרופאים ששותפים ורואים לנגד עיניהם את ההקלה שהם יכולים להביא לחולים שלהם בדרך של אומץ כנגד הסטיגמות הלא מוצדקות,ולמדינת ישראל בכלל תודה לכולכם שאתם פועלים לשם מטרה נעלה זו
    עלו והצליחו

  2. יעקב
    אפריל 30, 2012

    שלום רב

    למה אין את שם המאמר בשביל שאוכל לקרוא את כולו?

    תודה

הוספת תגובה:


evetopics