מטופלי הקנאביס – במילים שלהם

  • מאת:

    admin
  • קטגוריה:

    כללי
  • תאריך:

    28 מרץ, 2010
banner
banner

מטופלי הקנאביס – במילים שלהם

המידע החשוב והקריטי ביותר עבור רופא; שיסייע לו בהערכת הטיפול המדוייק למטופליו ואשר ינחה אותו בקבלת ההחלטות בנוגע לאופן הטיפול במטופליו, הוא המידע שיתקבל ישירות מהמטופל עצמו.

אלו הן עדויות של המטופלים בקנאביס, אשר יסייעו לחשוף את יעילותו של  הצמח לצד האיסור האכזרי על השימוש בו. עדויות אילו אף יהוו מקור נחמה לחולים המשתמשים בקנאביס בצלו של החשש הכבד מההשלכות שעלולות לצוץ אם יוודע לשכנם, מעסיקם, או לאנשי חוק כי הם משתמשים בקנאביס. הקושי הגדול של החולים המשתמשים בקנאביס הוא היחשבותם כפושעים או עוברי חוק מעצם השימוש בצמח כתרופה. חשוב לדעת שהם לא לבד ושישנם חולים אחרים בעלי בעיות בריאות זהות , אשר מוצאים הקלה למכאובם באמצעות הקנאביס.

***

זוהי שליחות מכוונת מטרה יחידה- להשמיע את קולם של החולים הכרוניים והסופניים. רובם המכריע של החולים הכרוניים והסופניים באמריקה אינם יודעים שקנאביס הוא תרופה לכל דבר, בעל איכויות מתת-אל, שביכולתן להעניק להם איכות חיים טובה יותר. הידיעה, שאנשים חיים את חייהם בכאב וסבל מיותרים, מצערת וקשה עד מאוד. בנוסף על כל זה, ועל פי עדויות המשתמשים, העצירה או אפילו ההיפוך של  מחלות אוטואימניות הם אפשריים בזכות תרופה מצילת חיים זו, מלבד לאילו שאינם מודעים לאיכויותיה. אם זה הופך את חייו של אדם אחד לנסבלים יותר, מדוע הממשלה ממשיכה בתרמית ההסברה להצדקת האיסור המעוגן בחוק?

***

האמת נמצאת בסיפורים. אנו, החולים הכרוניים והסופניים, הננו אנשים אמיתיים. אנו חלק מהמעמד הבינוני אשר משפיע על אמריקה ב-100%, משום שבכל משפחה באמריקה ישנו חבר משפחה אחד לפחות שהוא חולה כרוני. אתם יכולים להיות בטוחים בדבר אחד, מחלה כרונית תגיע לכל אחד מאיתנו בשלב זה או אחר בחיינו.

***



שנים עשר עדויות אשר הוצגו לוועד התרופות במדינת אייווה – נובמבר 2009



קאת'י ג'ורדאן מפלורידה – ניוון שרירים (ALS)

"בעברי הייתי מעצבת שיער מניו קסטל- דלאוור. כיום אני פעילה ומטופלת בקנאביס רפואי, גרה ליד טמפה- פלורידה.

"אובחנתי כחולת ALS – ניוון שרירים, וקבלתי הנחיה מהרופא לא לעשן דבר, איסור סטנדרטי על החולים במחלה. סבלתי מהידרדרות עקבית במצבי הפיזי, טיפוסית בעקבות המחלה ובמשך יותר משנתיים הכנתי עצמי למוות – ALS היא מחלה סופנית, וחשבתי שיש לי עוד שנה או שנתיים לחיות.

"בשנת 1989, בעת שהייתי בחוף הים בסאראסוטה- פלורידה, הועבר אלי ג'ויינט ואמרתי "למה לא?”. אחרי כמה שאיפות, מלאה אותי תחושה נהדרת – שהמחלה שלי נעצרה! המשכתי לעשן מאז – ועדיין, כבר עשרים ואחת שנים ולדעתי אני מזדקנת בסדר גמור, תודה רבה.

"קנאביס, שמה הרפואי של המריחואנה, עוזר לייבש את הליחה שלי (חולי ALS לרוב טובעים בנוזלים שהם מייצרים), הקלה על שיעוליי וניקתה את ריאותי באמצעותי תכונותיה הברונכודיאליות.

"המדע הוכיח שהקנאביס הוא בעצם מגן נוירולוגי ע"י טיפול במצבים אוטואימוניים (הקשורים לפגיעה באיבר או במערכת כלשהיא בגוף על-ידי המערכת החיסונית של אותו גוף) מצבים האופייניים אצל חולי ALS ו-MS ע"י דיכוי הפרשת הרעלים (“Excito-Toxicity”) יחד עם דיכוי הייצור המוגבר של גלוטמט (חומצה אמינית בחלבונים שונים). כמו כן, קנאביס ידוע כבעל השפעות אנטי דלקתיות, ולדלקות כידוע יש תפקיד מכריע במחלת ה-ALS.”



בראנדה ל. מאוהיו – סרטן השד

לפני שמונה שנים, בראנדה אובחנה כחולת סרטן השד. גילו אותו בשלביו הראשונים. היא עברה ניתוח לכריתת הגידול וביופסיה. הניתוח בעצם הסיר את הגידול יחד עם רקמת השד המקיפה אותו. הביופסיה התמקדה בבלוטת הלימפה הראשונה שניזוקה מאיזור הגידול בחזה (ושנתגלתה ע"י הזרקת דיו רדיואקטיבי).

"הם הזריקו לי דיו ישירות לתוך החזה והמשיכו לבלוטות, כדי להיות בטוחים שאין לי סרטן בבלוטות הלימפה. ולא היה לי, אז כל שהייתי צריכה לעבור זה טיפולי הקרנות… וטיפול הורמונאלי. כי הסרטן שהיה לי נגרם מהורמון נשי.”

טמוקסיפן נועד לטיפול בסוגים מסויימים של סרטן השד שגורמים לצמיחה בצריכת אסטרוגן. לרוב משתמשים בו לאחר ניתוח או הקרנות. (drugs.com מספק מידע נוסף על סוג טיפול זה).

"זו תרופת הגיהנום. וגם… הפלאשים החמים היו פי מאה יותר גרועים. אתה פשוט נשטף כולך זיעה. בלי שום סיבה. בערך 25, 30 פעם ביום. וההקרנות… זה היה… לא יודעת… זה היה מחליש. זה לא כאב. זה היה נטול כאב לחלוטין. אתה חושב לעצמך, מה הם מצלמים בתוך הגוף שלי? אבל אתה… אתה לא יכול להרגיש את זה כשזה קורה. אתה מרגיש אחרי זה"

כיום, שמונה שנים מאז, לבראנדה יש צלקות מההקרנות על כל גופה. ההקרנות שרפו את עורה. למזלה של בראנדה היא כהת עור. אחרי הטיפול, “… הם היו מופתעים כי הם אמרו שברוב הפעמים העור מתקלף. אבל אני חצי אינדיאנית. עדיין הם אמרו לי שאני בסדר גמור". אחד משדיה גדול מהאחר בגלל ההקרנות.

"אחרי ההקרנות, אתה יוצא סחוט. ו… יש בחילה נוראית, שלא רציתי אפילו לחשוב על אוכל".

בראנדה שמעה כי ביכולתו של צמח הקנאביס לטפל בבעיית הבחילה שנבעה מטיפולי ההקרנות שעברה. אז היא ניסתה את זה. “ויכולתי לאכול את ארוחת הערב שלי". שמירה על משקל קבוע היא חשובה. ההקאות שנובעות מטיפולים מסוג זה יכולות בקלות להרוג כמו הסרטן עצמו.

בראנדה עברה שלושים וחמישה יום של הקרנות. “בום, בום, בום". ככה בדיוק עברו הטיפולים. ואז, סוג אחר של הקרנות. “הם עשו לי שני סוגים שונים של הקרנות".

"אם לא היה לי קנאביס שיעביר לי את תחושות הבחילה, הייתי מאבדת משקל ו.. אני לא יודעת, מי יודע מה היה קורה".

"קנאביס מחזק אותי. לא מפיל אותי אחורה או משהו כזה. אני רוצה לעשות דברים, וזה נותן לי אנרגיה שלא היתה לי. יכולתי לאכול. זה היה הדבר החשוב מכל".

מאז החלה לעשן קנאביס, היו לה מעט קשיי נשימה, אך זה היה שולי ולא היה מוזכר בראיון לו בראנדה היתה יודעת על קיומם של מכשירי אדים.

בראנדה גם סובלת מדלקת פרקים בברכה וירכה; היא סובלת מכאבים כרוניים ברגליה ונותחה בשתיהן. היא מספרת – "… אני מסתובבת בשטח די טוב. בת חמישים ושבע ועדיין מכסחת את הדשא. אני בדרך כלל מעשנת קנאביס לפני זה. זה מפחית את הכאב ועוזר לי להמשיך ללכת".

האיכויות האנטי דלקתיות של הקנאביס מסייעות לה בהתמודדות עם דלקות הפרקים. “זה מסיח את דעתך; מסיח את הדעת מהכאב".

בראנדה מסכמת את תחושותיה בנוגע לטיפול בקנאביס באומרה, “צריך לאפשר לאנשים לגדל את התרופה שלהם בעצמם אם הם רוצים בכך. וזה יהיה כל כך קל. כל כך קל לכל אחד. צמח הוא זרע קטן. תשיגו לעצמכם תרופה.”

בת' וויקינסון מקנזס – אפילפסיה

במקור, בת' היא מדיקר ראפידס באייווה. שם היא גדלה. יש לה תואר בהוראת אומנות אותו קבלה מאוניברסיטת צפון אייווה.

כיום, בת' חיה בלאורנס שבקנזס. זה היה נראה לה ולמשפחתה מקום נחמד לגור בו.

בשנת 1986, בת' רכבה על סוס עם חברתה. הסוס נפל עליה והיא סבלה מזעזוע מוח קשה (TBI) אשר בעקבותיו נפלה לתרדמת למשך יותר משבוע.

כאשר התעוררה מהתרדמת, היה עליה ללמוד הכל מחדש. בנה היה אז בן שנתיים. “…אז, בעצם גדלנו ביחד".

היא לא סבלה מסיבוכים כל שהם בעקבות הנפילה למשך שנים. היא סיימה את התואר, ומאוחר יותר עברה לגור במינסוטה. שם החלו ההתקפים, ההתעלפויות ואבדן ההכרה (Black Out).

היא פנתה לנוירולוג וטופלה בדיאנטין למשך שנים.

לאחר כמה שנים, כאשר שבה לקידר ראפידס, ההתקפים החלו להופיע פעם או פעמיים בשנה. לאחר שעברה לקנזס בשנת 98' , היא החלה לסבול מההתקפים פעמיים או שלוש פעמים בחודש. התקפים אלו נקראים התקפי גראנד מאל (Grand Mal's), או בשמם העכשווי התקפי Tonic-Clonic. "אתה מוצא את עצמך נושך את הלשון די הרבה, וזה.. זה מאוד מקשה עליך לדבר הרבה זמן אחרי זה… וקשה לחשוב…”

בת' עברה השתלת קוצב וגאלי (VNS – Vegus Nerve Stimulation). הויקיפדיה מתארת אותו כך: שתל ה- VNS הוא מכשיר השולח פולסים אלקטרוניים ל"עצב התועה" (Vegus Nerve) שבצוואר דרך מערכת חוטים המושתלת תחת העור. ההתקן מורכב מגנרטור מצופה טיטאניום עם בטריית ליטיום בגודל של שעון כיס, מערכת חוטים עם אלקטרודות ורצועה מובילה השולטת בהעברת הזרמים לעצב התועה.

"זה מעביר זרמים חשמליים למערכת העצבים שלך, כי זה בעצם מה שהאפילפסיה עושה- גורמת להפרעות בעצבים שלך.. המנוע הקטן הזה ממש משכין שלום. המכשיר שולח זרם כל 30 שניות, אז אם אתה שומע את הקול שלי משתנה, זה בטח כי המכשיר הקטן עובד". היא מצחקקת. האמת היא, שמספר פעמים במהלך הראיון שלנו שמתי לב כי קולה השתנה והוא כבד ואיטי יותר והיא לעיתים קרובות רפרפה בעיניה.

"אתה נושא איתך מגנט קטן, ואם אתה מרגיש שמשהו מגיע, התקף או משהו כזה, אתה דוחף אותו למערכת שנמצאת כאן במעלה הכתף". בת' נוגעת בכתף השמאלית שלה.

"אני לא תמיד יודעת מתי זה קורה, לדוגמא החודש היה לי התקף בסיפריה. ו.. אממ, אתה יודע, הייתי מחוץ לבית קצת יותר משעה וסיימתי את היום בחדר מיון. אז… זה באמת נורא. אתה לא באמת יודע מה קורה כשזה קורה".

הרופאים ניסו המון סוגי תרופות על בת'. העבירו אותה מתרופה לתרופה. “עשרות… עשרות". אחת מתופעות הלוואי של שימוש בתרופות רבות לאורך זמן הוא העלאה במשקל- בת' עלתה בערך עשרים וחמישה קילו. התרופות התישו אותה וריפו את שריריה והיא לא חושבת בצלילות כבעבר. “כשאתה עם כל התרופות האלה שהם (הרופאים) רושמים לך אתה פשוט לא יכול להיות כל כך אקטיבי".

לבסוף היא הגיעה לנקודה שבה לא רצתה לקחת תרופות נוספות על מנת להקל גם על המיגרנות שלה, אז היא ניסתה קנאביס. היא התנסתה בעישון קנאביס בצעירותה שלא לצורך רפואי. "זה היא הצעד הכי מעשי מבחינתי לעשות, משום שהקנאביס לא התנגש עם שאר התרופות שלקחתי".

הרופאה של בת' אישרה לה את השימוש בקנאביס על מנת לאזן את התסמינים שעוברים עליה, ואף כתבה לה אישור בכתב על כך. בת' מאמינה כי הקנאביס אף מקל על התקפי האפילפסיה שלה. “… זה מרגיש כאילו הצדדים של המוח שלי נרגעים". היא מאמינה שאם הקנאביס היה זמין עבורה בשלבים מוקדמים יותר, הדברים היו נראים אחרת. “אולי הייתי יכולה לנהוג… אך אסרו עלי. ריסקתי את המכוניות שלי". היא צוחקת ומביטה מטה במבוכה, “אני שונאת את זה".

המחלה של בת' שבשה לגמרי את חייה. בדברה ברצינות, “זה מביך. אני מתכוונת למביך ברמה שבחדר מיון אתה מגיע לאותה אחות ולאותו רופא עשרות, אם לא מאות פעמים".

הרופאים בלאורנס לא הסכימו לראות את בת' בגלל ריבוי ההתקפים שלה. זהו קושי עצום עבורה, משום שעליה לסוע אל מחוץ לעיר כדי לראות רופא. בנוסף היא מאוד מפחדת מהשפעת התרופות הרבות על גופה. "ויש לי גם את המכשיר הקטן הזה שנדלק בתוכי כל הזמן ועלי להתמודד גם איתו".

אז בת' ממתינה, ליום בו יסתיימו כאביה, או לפחות יחלשו – היום בו התרופה המהירה והיעילה ביותר תהיה חוקית וזמינה עבורה. היום בו לא תצטרך להסתיר את השימוש בקנאביס או להיות תלויה במכשירים מלאכותיים שיחלישו את התופעות הטראומטיות שעובר גופה כתוצאה מההתקפים.

הת'ר דיימיאן מקולומביה, מיזורי – תסמונת אהלר דאנלוס

הת'ר היא בחורה בת שלושים ושש המרותקת לכסא גלגלים. הת'ר נולדה עם מחלה גנטית נדירה בכלי הדם הנקראת תסמונת אהלר דאנלוס. המחלה נובעת ממחסור בחלבוני קולגן, מחלישה את דפנות כלי הדם, ופוגעת ברקמות העצמות, העור והמפרקים. “כל הגוף מאוד חלש". עצמות הגוף אינן פריכות ולכן הלוקים במחלה יכולים לעקם את מפרקי האצבעות, המרפקים, הברכיים, הצוואר, עמוד השדרה ולמעשה כמעט את כל גופם (גם את העור) בזוויות אלסטיות בלתי רגילות.

המחלה גורמת למפרקיה של הת'ר לזוז בקלות. “כשאתה הולך לרופא והוא שומע על המחלה, הוא מיד שואל 'אז איזה טריקים את יודעת לעשות?'” חיוך מריר עולה על פניה.

מצבה של הת'ר אינו מצחיק כלל. הוא גורם לה לכאב רב ולקשיים חמורים בעיכול, אשר החמירו מאוד כתוצאה משימוש בתרופות הרבות שרשמו לה רופאיה. היא מטופלת בזופרן, תרופה שנועדה להקל על בחילות. “הזופרן הצליחה לדכא את רפלקס ההקאה אולי במחצית הפעמים בהם נטלתי אותה". היא משלמת בערך 1,200$ בחודש כדי לרכוש את הזופרן. היא גם משתמשת במרינול, תרופה המכילה קנאבינואיד TCH מלאכותי, הנמצא בקנאביס הטבעי. המרינול עולה בערך 1,500$ לחודש.

ביחד עלות התרופות, למניעת בחילה בלבד, שהת'ר נוטלת מסתכמת בכ- 2,700$ לחודש שהם 32,400$ בשנה. למרבה הצער, התרופות בקושי משפיעות עליה. היא נושאת איתה שקית פלסטיק לכל מקום בו היא נמצאת למקרה שתצטרך להקיא. לכן היא ממעיטה לצאת מהבית.

הת'ר מתארת את השפעת הקנאביס עליה כ-”רגיעה מיידית. אף תרופה אחרת לא משפיעה עלי ככה".

כאשר אושפזה בבית החולים לפני כשנתיים, האחיות והרופאים ניסו לתת לה תרופות ואוכל אך היא לא הצליחה לעכל שום דבר. היא בילתה שעות מעל למיכל הפלסטיק שהונח לידה. הרופאים היו אובדי עצות משום שהיא לא הצליחה לבלוע אף תרופה, גם כאלו להרגעת הבחילות, ולא הצליחה לאכול. הת'ר הציעה "אולי תתנו לארוסי להביא משהו (קנאביס) מהבית, אני אצא החוצה לעשן – וזה יעבור.” הרופאים, בתיסכולם כי רב, ניאותו להצעתה. הת'ר יצאה לאיזור העישון שבבית החולים, לקחה ארבע שאיפות מסיגריית הקנאביס לאחריה שבה לחדרה במצב רוח מרומם, אכלה את ארוחת הצהריים שהניחו מולה בבית החולים ונטלה את תרופותיה ללא כל בעיה ומבלי שתקיא אותן.

הרופאים והאחיות שטיפלו בהת'ר היו המומים. הם רשמו בגליון הרפואי שלה, כי מעתה והלאה, מתי שתצטרך היא תוכל לצאת ל"הפסקת סיגריה". "זו היתה הדרך היחידה שאיפשרה להם לתת לי את התרופות שרשמו לי".

למרבה הצער, להת'ר קושי רב בהשגת הכמות והאיכות של הקנאביס שהיא כל כך צריכה. בקולומביה אשר במיזורי, למרות שישנה הגנה מסויימת עליה כחולה להחזיק ברשותה קנאביס, אין אספקה מסודרת המאפשרת לה להשיג את הקנאביס האיכותי.

"כאשר השוק השחור הוא הספק שלך, אתה בדרך כלל תקבל קנאביס באיכות נמוכה… עובש ועוד דברים שלא תרצה בתרופה שלך; זה יכול לעשות אותך חולה באותה מידה. יש לאפשר לנו לגדל בעצמנו או לרופאים ומטפלים לגדל עבורנו; לאפשר רכישה מסודרת בבתי מרקחת על מנת שתהיה בקרה על איכות הצמח".

בעודה מחזיקה את מרשמי התרופות שלה היא אומרת, “קנאביס בשווי של כמה מאות דולרים יכול להחליף בקלות זבל סינטתי בשווי 2,700$ בחודש שלא עוזר לי גם ככה".

"להיות חולה כרוני זה לא כיף גדול. כל דבר שיכול להקל על הכאב ולהוות פחות סכנה הכרחי עבורי… בכל פעם שאני מקיאה אני עלולה לקרוע את הושט שלי. זה מאוד מסוכן. אני בקלות יכולה למות תוך כדי הקאה…

"אינני בולימית. זה לא נתון לשליטתי ואני לא מסתירה את זה. המון פעמים, זה נראה כאילו לא אכפת להם (לרופאים) כאשר התרופות שהם רושמים לי לא משפיעות עלי כמו שצריך. 'זה בסדר' הם אומרים. לא, זה לא בסדר.

התרופות של הת'ר הכרחיות עבורה. “חולים לא צריכים להיענש על רצונם להשאר בחיים. הקנאביס מציל אותי ממוות. זה מה שזה עושה לי.”

ג'ק חאבס מקולורדו – טרשת נפוצה

אני מחשיב את ג'ק כחבר שלי. ג'ק הוא בחור יוצא דופן. לג'ק יש טרשת נפוצה (Progressive Multiple Sclerosis) או בשמה הנפוץ MS. כבר ראיינתי מספר אנשים בעלי MS, אף לא אחד היה מיוחד כמו ג'ק.

את ג'ק פגשתי לראשונה בשנת 2006, ב- "מסע הצדק השביעי" (The Journey for Justice 7) במהלכו טיילתי ברחבי המדינה יחד עם חברתי הטובה דיאנה מק'קינדלי, שהיא מטפלת בית. דיאנה הציגה בפני חלק מהמטופלים שלה. ג'ק היה מספר אחד ברשימתה.

בזמן הראיון, לג'ק היה עדיין קושי בדיבור. לצורך הראיון, הסכימה דיאנה לקרוא עבורי נאום קצר שג'ק כתב. אנו לוקחים את הכוריאוגרפיה של שרירי הדיבור כמובנת מאליה. על ג'ק להתרכז ולהשקיע מאמץ רב על מנת לבצע פעולה שנראית כה טבעית עבורנו, כאשר כל רצונו הוא לומר מספר מילים.

בשנת 1994, ג'ק אובחן כחולה כרוני בטרשת נפוצה. המחלה שגבתה את חייו של הקומיקאי ריצ'ארד פריור.

בחודש נובמבר, 1994 ג'ק קם ממיטתו וניסה לעמוד. הוא נפל ומאז לא הלך יותר. חדשיים מאוחר יותר הוא איבד את יכולת הדיבור. הוא עבר מבריקינרידג' שבקולורדו לבית אימו שבדנוור.

בעוד מצבו מידרדר והוא הולך ונחלש, אחותו ייעצה לאימו לאשפז אותו במוסד סיעודי. הוא שהה שם שלוש שנים. במהרה הוא הפך להיות מרותק למיטתו. אנשים דיברו מולו – כאילו הוא סוג של מת. זוהי אחת התלונות הנפוצות של חולי MS לטענת דיאנה, המטפלת שלו. “זה נראה כאילו הם בתרדמת, אך למעשה הם צלולים לגמרי. מתייחסים אליהם כאילו הם מתים.”

ג'ק גר בחדר עם שותף כהה עור בעל שיתוק מוחין. כל יום, האיש היה מתקרב לג'ק ותוחב פרח קנאביס בין שיניו לחניכיו, להרגיע את שריריו המכווצים של ג'ק.  ג'ק סיפר לי שהוא היה מוצץ את הפרח כל היום. זה עזר לו לעבור את החוויה הקשה שעברה עליו.

חיברו לג'ק צינור גסטרו (G Tube) והוא ניזון מנוזלים באמצעות משאבה. בריאותו היתה בשיאה השלילי.  הוא שקל קצת יותר מארבעים קילו ולא יכל לזוז כלל. הוא התחיל להתפלל לאלוהים. לדבריו, “זה עזר לי להרגיש טוב יותר".

חצי שנה מאוחר יותר ג'ק עבר ניתוח להסרת כיס המרה. לאחר הניתוח, האחות פנתה אליו כאילו הוא יכול להגיב. האחות רכנה אליו, הסתכלה לתוך עיניו ושאלה אותו אם ירצה לשתות מים. הוא חשב שזה יהיה טוב, ובכל כוחו הוא קרץ לה. האחות צרחה משמחה. כל הרופאים והאחיות נעמדו סביבו.

ג'ק לא זז מאז הניתוח למשך שנתיים וחצי.

בחודש נובמבר, 1998 בריאותו של ג'ק היתה יציבה מספיק והוציאו מתוכו את צינור הגסטרו. בחודש דצמבר כבר אכל אוכל רך. הוא כבר שקל 50 קילו. הוא החל לדבר, מילה אחת בכל פעם בהתחלה, והחל להזיז את זרועו השמאלית, רגלו השמאלית ואצבעותיו.

בחודש ינואר, 1999 ג'ק הגיש בקשה לדירה ובחודש יולי באותה שנה הוא קיבל את הדירה שלו.

בזמן הראיון, ג'ק חי לבדו בדירה. הוא עבר המון ניסים. הוא כעת יכול לומר משפטים. הוא מאכיל את עצמו. הוא אוכל בעצמו, מצחצח את שיניו ומחזיק את הכוס שלו לבד. שלוש פעמים ביום, שבעה ימים בשבוע, מבקרים אותו מטעם שירותי הבריאות מאחר ועדיין אינו יכול לבשל לעצמו, לנקות או להתרחץ בעצמו. אך הוא גאה במה שהוא כן יכול לעשות בעצמו. הרופאים ממשיכים לעבוד על זרועו הימנית ותהליך הריפוי והשיקום נמשך.

הכאב ממנו סובל ג"ק כעת הוא בצוואר. הכאב לא קשור ל- MS. הוא סובל מהצרה של עמוד השדרה. הרופאים אמרו שהסיכויים לפתור את זה בניתוח הם 50-50. ג'ק נוטל תרופות רבות לשיכוך כאבים- 140 כדורים בחודש מסוגים שונים ומורפיום אחת לשלושה ימים. השימוש בקנאביס הרפואי אפשר לו להוריד את מינון התרופות בחצי.

בעזרתה של דיאנה, ג'ק הפך למטפל גם הוא. בעזרת בנו, הוא מתחזק גינה גדולה ומספק קנאביס לחולים הכרוניים והסופניים.

ההחלמה נמשכת; לא רק עבור ג'ק אלא גם לאלה שעבורם ג'ק מספק את הקנאביס.

באדי טאלי מצפון קרוליינה – מחלה עצבית כרונית ברגליים

באדי בן שמונים ושש. הוא בעסקי הטבק מאז היה בן שבע עשרה ועד שפרש בגיל שבעים ושלוש. באדי היה הקניין של חברת "קנט" בניופורט שחי את החיים בקצב המהיר, מתחרה חזק בעולם סחר הטבק שהניע אותו במרבית חייו.  באדי איבד את אשתו לאחר שמונה עשר שנות נישואין. עכשיו נותרו רק הוא ובנו, תום. תום הוא המטפל בית של באדי, לעת עתה. גם תום הוא חולה כרוני.

באדי סובל ממחלת עצבים ברגליו מזה עשרים שנה. הוא אומר שזה מרגיש כאילו הציפורניים מחוררות את כפות רגליו. “מעולם, בכל חיי, לא היה לי כואב כל כך".

תחת המושג "מחלת עצבים" ישנם יותר ממאה מחלות ומצבים רפואיים המשפיעים על מערכת העצבים ההיקפית- המניעים, התחושתיים אשר שולטים בקשר שבין עמוד השדרה לשרירים, לעור ולאיברים הפנימיים. מחלות עצבים נפוצות בכפות הידיים והרגליים, גורמות לחולשה ולרדימות תחושתית, לעקצוצים ולכאב.

באדי שירת כארבע שנים במהלך מלחמת העולם השניה. נאמר לו שהבעיות ברגליו ככל הנראה נובעות מנשיאת ציוד כבד במהלך ההליכות הארוכות כחייל בשירותו הצבאי.

שני מחקרים מדעיים (משנת 2007) אישרו את מה שבאדי הבין (שתרופות קונבציונאליות אינן משפיעות על מצבו כלל) ומה שנאמר לו (שהקנאביס יעזור בטיפול במחלת עצבים בכפות הידייים והרגליים).

בנוסף ובין היתר באדי סובל משיגרון. הוא סובל מזה כשתים עשרה שנים. הפרקים הנוקשים בגופו ריתקו אותו לכסא גלגלים וכבלו אותו לתרופות. את הראיון העברנו כשרגליו מורמות מעלה.

לבאדי סרטן העור שהתחיל בקרקפת ראשו והתפשט במורד גבו. הקרצינומה (Squamous Cell Carcinoma או בקיצור SCC) היא אחת מכמה סוגים "צבעוניים" של סרטן העור והיא בולטת על קרחתו.

באדי הודה בפניי כי רוב הזמן הוא מייחל למוות. מיד הוא מוסיף שלא יהרוג את עצמו, אבל, “…הייתי מעדיף למות". הכאב שהוא מתמודד איתו הוא עז. יותר מעשור כחולה כרוני המטופל בחוסר יעילות בתרופות רבות הובילו אותו לנקודה בה הוא נמצא, בה הוא הבין שחייב להיות פתרון אחר. עבור באדי, רק המחשבה על המוות הקלה עליו בהתמודדות עם כאב שרק הולך וגובר.

באדי ובנו תום הם חוקרים נלהבים. ההוכחה לכך היא הכמות האדירה של הספרים שממלאים את ביתם. עשרות שנים של שבי במחלותיהם הניעו אותם לחקור. האנרגיה הזו מיקדה אותם למציאת מרפא לכאבים ולסבל ששניהם חוו. אף על פי שתרופות קונבנציונליות לא נתנו את הפתרון, תרופה אחת בת 4,000 שנה שהיא בעצם עשב, כל הזמן עלתה על פני השטח במחקרם. קנאביס.

ממה שלמדו, מחקרים הוכיחו כי הקנאביס לא רק מקל על הכאב ומשמש כנוגדן טבעי אלא גם משפר את יעילותן של התרופות הקונבנציונליות על ידי הקטנת הנזק שהן גורמות לכבד ולמערכת העיכול.

באדי ותום לא רוצים לעבור על החוק אך הם לא רוצים להמשיך לחיות את חייהם בייסורים. באדי מספר שהמחוקקים במדינה אינם מוכנים להקשיב לו בגלל דעותיו הדמוקרטיות.

נראה שיש מספר לא מועט של נבחרי ציבור אשר מנותקים לגמרי מהחולים הכרוניים. הם מתעלמים במכוון מסוגיות בעייתיות כדוגמת הקנאביס, גם כאשר הם יודעים שמליוני אנשים באמריקה יוכלו להרוויח מהתרופה הטבעית הזו.

מה עוד צריך לעשות? לגבות עוד מאות עדויות כמו אלה? עוד אלפים?? עד מתי מאות חולים כרוניים ברחבי אמריקה ימשיכו להתמודד עם הפחד וההשפלה במהלך מתן העדויות, אפילו כאשר חייהם בסכנה מפני מחלה או פגיעה פיזית קשה.

קאת'רין אדאברי ממיזורי – סרטן השד

בשנת 2002 נתגלה סרטן השד אצל קאת'רין שהיתה אז בשנות הארבעים לחייה. אף אחד במשפחתה לא חלה במחלה לפניה. היא עברה ניתוח, כימותרפיה וטיפולי הקרנות. “פיזית, זה גבה ממני מחיר כבד… היו לי בחילות".

"היו לי בחילות כל הזמן אז עשנתי קנאביס. זה עזר". היא שמעה כי קנאביס מסייע להתמודד עם הסרטן מקרוב משפחה שלה שהתמודד עם סרטן המוח. הוא השתמש בקנאביס וטוען עד היום כי בזכות השימוש בו הוא נשאר בחיים.

כשעברה את טיפולי הכימותרפיה, קאת'רין לא רצתה לאכול. פשוט לא היה לה תיאבון. היא היתה פקעת עצבים. “עישנתי ויכולתי לאכול. עישנתי ויכולתי לישון. כך עברתי גם את ההקרנות".

"מחלת הסרטן מכניסה אותך למתח. כאילו, השיער שלך נופל ממך. אתה מרגיש רע… לא יכולתי להחזיק את נכדיי. הייתי הרוסה מבחינה רגשית. הקנאביס עזר. קבלתי כל כך הרבה תרופות… אתה לא רוצה לקחת עוד גלולה אחת. זה היה הרבה יותר טוב, פשוט לעשן – ואז לאכול – ופשוט לעשן – ואז לישון".

היא גרה בשלדון והיתה צריכה ליסוע לטיפולים בקנזס סיטי או בג'ולפין. כאשר עברה כימותרפיה, היתה לנה שם. היה מלחיץ לקחת איתה קנאביס. אבל זה היה הכרחי עבורה, כדי לעבור את הטיפולים. היא סיפרה לאחרים שהתמודדו עם הסרטן על הקנאביס. “זה מרגיע את הבטן. יש סיבוכים בקיבה במהלך הטיפולים והקנאביס עוזר. לי עזר עזר המון".

הלחץ למצוא קנאביס איכותי היה קשה במיוחד. זה מצער, אך רוב חולי הסרטן צריכים לרדת לרחוב כדי להשיג תרופה; מאדם שאינם מכירים, סוחר מתוך מכוניתו. בלי לדעת מה יקבלו. “ ואתה לא יודע לאיזו צרה אתה עלול להכניס את עצמך גם כן. אם זה היה חוקי, הדברים היו נראים אחרת וזה היה קל יותר".

שלומה טוב בימים אלה, והיא עדייין מדברת עם אנשים על הקנאביס; אלה החולים בסרטן. אם הם לא ישנים ולא אוכלים – “אני פשוט יודעת שזה מה שיעזור להם לעבור את זה".

טוד ווק ממיזורי – פגיעה עצבית בעמוד השדרה

לטוד פגיעה בחוליה T3 בעמוד השדרה, מאמצע החזה ומטה. בעקבות פגיעה זו סובל טוד מכאבים כרוניים. קשה לטוד לתאר את חוויית הכאב. “…הסוג המוזר ביותר של הכאב שאפשר לתאר. אתה לא יכול להבין מה זה עד שיש לך את זה".

ישנן מספר רמות של כאב עצבי. רמת הכאב שטוד חווה מוערכת כבינונית עד קשה. “זה מרגיש כאילו דוקרים אותך או שורפים אותך, או כל דבר דומה לזה… עשרים וארבע שעות ביממה". עבור טוד, בלילות הכאב הופך לבלתי נסבל. “זה לא כל כך נורא במהלך היום כל עוד אני נוטל את התרופות שלי". הכאב עז יותר בחורפים וכאשר הוא שוכח ליטול את תרופותיו.

"שום דבר לא באמת עוזר". טוד נוטל מספר סוגים של תרופות משככות כאבים. “רוב התרופות הן לכאב הבסיסי, אבל אף אחת מהן לא משפיעה על ההתקפים – הכאב של ההתפרצויות". הוא מטופל באופיום לכאב החד של ההתקפים. “זה לא עוזר לי בהרבה".

לאחרונה, טוד מטופל בגבאפנטין ונורונטון, שתיהן תרופות אנטי – אפילפטיות, נגד פרכוסים. שתיהן תרופות רציניות בעלות תופעות לוואי חמורות. הוא נוטל את המינון המקסימלי שלהן. הוא גם נוטל וויקודין ואוקסיקונטין, שתיהן תרופות משככות כאבים וממכרות. “זה לא כאילו שברת עצם בגוף או שנחתכת ביד. הכאב הזה הוא שונה לגמרי. הם (הרופאים) נתקלים בסוג כזה של חולי כאב לעיתים רחוקות אם בכלל".

כאשר הוא לוקח את התרופות שרשמו לו נגד ההתקפים הוא מרגיש רדום וקשה לו לקום בבוקר. לעיתים, הוא פשוט לא קם מהמיטה עד שגופו מתאושש מהשפעת התרופה.

מלבד תופעת הישנוניות, האוקסיקונטין והוויקודין גם גורמות לו לבחילות וסחרחורות. “אתה לא רוצה לקום לעבודה; או ללכת ללמוד".

"יש לי התקפי כאב לפחות פעם או פעמיים בשבוע והכאב הוא בלתי נסבל". אז, הוא לוקח את התרופות החזקות נגדם, אך הן לא מספיקות כדי להקל על הכאב העז.

טוד משתמש בקנאביס רפואי מזה שנה. “זה לא מעלים את הכאב לגמרי, אבל משפיע יותר מכל תרופה אחרת שרשמו לי הרופאים". ואיך הוא מתפקד? “אני מתפקד בסדר גמור”.

"אני בר מזל, רוב התקפי הכאב באים בלילה… זה הרבה יותר פשוט להירגע עם קנאביס בלילה מאשר עם האוקסיקונטין או עם הוויקודין או מורפיום או כל תרופה אחרת. הקנאביס הוא התרופה המועילה ביותר לכאב מהסוג שאני חווה ומרגיעה את הכאב בהתקפים… אני גם לא צריך לדאוג לגבי תופעות הלוואי בכבד, כמו עם הוויקודין למשל".

בסיכום הראיון שאלתי את טוד מה היה אומר לחולים הסובלים כמוהו. הוא אמר רק שלוש מילים.

"תשתמשו במה שעובד".

ג'קלין פטרסון מקליפורניה – שיתוק מוחין, גמגום

בעברה, ג'קלין גרה בקנזס סיטי שבמיזורי. ג'קלין, שסובלת משיתוק מוחין וגמגום ברמה בינונית, משתמשת בקנאביס להקל על הספימטומים של המחלה. לאחר שהיא מעשנת קנאביס, הכאב המלווה עם מגבלותיה נרגע והגמגום לא מורגש.

בקנזס סיטי, ג'קלין חייתה תחת האיום התמידי של איבוד ילדיה, זאת משום שמדינת מיזורי ומחוקקיה סירבו להכיר בהשפעותיו הרפואיות של הקנאביס עליה. עבורם, ג'קלין, למרות מצבה הרפואי, היא מכורה לסמים ומהווה סכנה לילדיה.

היה עליה לברוח לקליפורניה או להסתכן באיבוד ילדיה לטובת משפחה אומנת.

ג'קלין הפכה לדמות מוכרת בקליפורניה לאחר שהופיעה בסרט הדוקומנטרי "In Pot We Trust” (באנגלית- שינוי לפסוק הידוע "In God We Trust"; בעברית- בגראס מבטחנו, שינוי לפסוק הידוע "באלוהים מבטחנו"). בסרט היא מדגימה מול המצלמה את השינוי לטובה שחל במצבה לאחר שימוש בקנאביס.

היא גרה בקליפורניה כבר מעל לשנה. “זה נחמד להרגיש נורמלי. זה נחמד לשלוח את הילדים לבית הספר בלי לפחד שנציגי המועצה לשלום הילד ינקשו על דלתי. זה נחמד שלא מתייחסים אלי כאל פושעת".

"כפי שאמר ג'ורג' מק'מהון, אחד מאנשי השלטון המקומי המטופל גם הוא בקנאביס, זכויותיו של אדם אחד הן הזכויות של כולנו".

מרינה קולינס ממיזורי – מחלת סטיל (דלקת פרקים כרונית – Arthritis)

מרינה גרה בקלינטון שבמיזורי וסובלת ממחלת סטיל. היא לא יכולה ליטול תרופות אנטי – דלתקתיות יותר. הכבד והקיבה של מרינה  במצב גרוע עקב השימוש בתרופות רבות אותן נטלה בעבר. ככל הנראה, היא תצטרך להפסיק ליטול את התרופות המעטות שהיא נוטלת כרגע, המסכנות את קיבתה ואת הכבד שלה. התרופה היחידה שמרינה יודעת בוודאות שלא תסכן אף איבר בגופה, ושגופה לא ידחה – היא הקנאביס.

"לא ידעתי עד כמה קשה המחלה שלי עד לפני מספר חודשים. …נגמר לי הקנאביס. חשבתי שמחלת הפרקים שלי תגרום לי למעט כאבים פה ושם.  אך כאשר נגמר לי הקנאביס, לאט לאט גופי החל להתקשות ולכאוב". מפרקיה הנוקשים הפכו אותה לנכה.

"התקשרתי לרופא שלי. הוא שאל מה אני לוקחת נגד הכאבים ודלקות הפרקים. עניתי לו "קנאביס". הוא אמר לי להשיג עוד. זה הדבר הכי טוב שיש. לא היתה לו עצה טובה יותר לתת לי. הוא דיבר איתי על תופעות הלוואי המסוכנות שיהיו לי אם ירשום לי תרופות קונבנציונאליות. באופן אישי, אני מעדיפה להשתמש בקנאביס".

למרינה יש כלבה קטנה בשם באג. לבאג יש הפרעה הגורמת לה להתקפים קשים. למרות שהיא מטופלת בתרופות ווטרינריות, לכלבה יש אחד עד ארבעה התקפים ביום. באג החלה לטפס על הכסא של מרינה כאשר היתה מעשנת את הקנאביס. לאחר כמה זמן, שמו לב מרינה ובעלה שההתקפים של באג התמעטו ונהיו קלים יותר מבעבר, עד שפסקו לחלוטין. הם לא ידעו איך להתייחס לזה, אז הם החליטו להוציא את הכלבה מהחדר כאשר מרינה היתה מעשנת. זמן קצר לאחר שעשו זאת, ההתקפים של באג חזרו.

"אנחנו צריכים קנאביס רפואי במיזורי. אנחנו צריכים קנאביס רפואי בכל מקום.  ישנם חולים בכל העולם שזקוקים לזה".

לשאלתי האם ישנם חולים במיזורי הזקוקים לקנאביס רפואי, מרינה ענתה: "אתה יכול להיות בטוח שיש".

בנה של מרינה נוטל משככי כאבים בקביעות בעקבות תאונת דרכים שעבר. הרופאים רשמו לו אופיום. האופיום גרם להתמכרות שבסופו של דבר פגעה קשות בכבד שלו והוא מאושפז בבית חולים.

"הוא סיפר לי שהקנאביס מרגיע את כאביו". למרות שהקנאביס יכול להחליף בקלות את כל התרופות שניתנו לבנה, הוא לא יכול להשתמש בו כל הזמן. אין לו את הכסף למחירי הקנאביס של השוק השחור. כתוצאה מזה, הוא נאלץ להמשיך ליטול את התרופות המסוכנות שלמעשה מאיימות על חייו. כאביו הכרוניים יחד עם התרופות  הקונבציונאליות שרשמו לו הרופאים גורמות לו לנכות מלאה. אם הקנאביס היה זמין עבורו חוקית, הוא היה יכול להמשיך לעבוד במקום ליפול למלכודת הנכות.

בקלינטון, העיר בה מרינה גרה, ישנו ארגון בשם FAM (חקלאים נגד מריחואנה- Farmers Against Marijuana). “הם נוסעים בשדות סביב ובמרכז העיר ומחפשים גידולי מריחואנה – כדי לשרוף אותם". ישנם חוקים ועונשים חמורים במיזורי על גידול מריחואנה ואשר יכולים להכניס כל חולה המשתמש בקנאביס לכלא למספר שנים.

"הסיפור הזה פשוט מעוות מיסודו. וזה ככה כבר כל כך הרבה זמן. אנשים פשוט התרגלו לזה. הם לא מבינים שהפשע נובע מהאיסור. אני מכירה המון אנשים שהתנגדו לקנאביס, עד שנהיו חולים. הם עברו למדינה אחרת ומצאו מרפא באמצעות הקנאביס". מרינה צוחקת.

"צריכה להיות מודעות גדולה יותר. אנחנו צריכים להפיץ את זה, להוציא את זה החוצה. קנאביס הוא לא סם שטני כמו שעושים ממנו. הוא טוב. זה משהו שאם היה חוקי היינו נוטלים כדי לטפל בעצמנו, במקום זה הפכנו אותו   ל-לא חוקי ואף אחד לא יכול להיעזר בזה”.

ג'ו קולין מצפון קרוליינה – ניוון שרירים (CMT), טרשת נפוצה (MS)

ג'ו גר בוויטייר, כפר בצפון קרוליינה. הוא החל להשתמש בקנאביס בשנת 1999 בעקבות ההפתחות המואצת של המחלה התורשתית ממנה סובל – ניוון שרירים.

ניוון שרירים, או CMT (באנגלית- Charcote-Marie-Tooth) היא ההפרעה העצבית התורשתית הנפוצה ביותר בעולם. כ- 2.6 מליון אנשים בערך סובלים ממנה.

מחלתו של ג'ו ממש גוזלת ממנו את האפשרות להזיז את איבריו. הוא כבר מרותק לכסא גלגלים חשמלי. “יש לי התקפי פרכוסים והתכווצויות, אין לי שליטה בשרירים, אני לא מרגיש אותם… אין לי שיווי משקל; לא יכול ללכת, שום דבר…”

כאבים כרוניים מלווים כל התקף שכזה. ג'ו גילה כי עישון הקנאביס מרפה את שריריו ומרגיע את כאביו בזמן התקף הרבה יותר מהפלקסוריל שהרופא רשם לו; משפיע טוב יותר מהוויקודין או מההידרוקודון. האופיום גרם לו לעקצוצים וגירויים בעור.

ג'ו שם לב להדרדרות האיטית אך הקבועה במצבו הפיזי ושיווי המשקל שלו. לעיתים קרובות, הוא נכנס לדכאון. הוא לא מחפש נחמה באלכוהול או בסמים. עבורו זו בריחה מהמציאות. הוא הבין כי בנוסף לריפוי הפיזי, השימוש בקנאביס עוזר לו להתמודד עם הדכאונות. “ראיתי מה תרופות נגד דכאון עשו לחברים שלי. וזה ממש מכוער, לפחות חלק מיזה".

"אני לוקח שתי שאיפות מעשב רפואי ומרגיש הרבה יותר טוב במהלך כל היום".

למרות שג'ו מצא טיפול יעיל, בטוח וטבעי למצבו הקשה, הוא מתמודד עם בעיה נוספת: להשיג את זה. גם ככה, העובדה שהוא חי בכפר בצפון קרוליינה מקשה עליו, הוא לא נייד מפני שאסרו עליו לנהוג עקב מחלתו, ובנוסף למגבלות אלה ישנה המגבלה הכספית- עקב היותו נכה ולא כשיר לעבודה.

לו רק ג'ו יכול היה לגדל לעצמו את תרופתו, לא היה מסכן את עצמו בנסיעה לעיר ולא מסכן את בטחונו מול השוק השחור.

לינדה ילבינגטון ממיזורי – עקמת, כאב כרוני

לינדה גרה במרחק של כעשרים דקות נסיעה מג'ופלין שבמיזורי. היא פעילה למען לגליזציה של הקנאביס מזה שנים רבות; מאז שנות השבעים. “זה פשוט לא הגיוני שזה לא חוקי – בשביל משהו שאינו מזיק כלל".

ללינדה יש עקמת. היא מטופלת במילוואקי מאז היתה נערה צעירה בשנות העשרה לחייה. חוויה שכזו בגיל כזה הביאה עימה את הדכאון.

היא עברה השתלת פרוטזה ברגלה כשהיתה בת שש עשרה, בעקבות תאונת דרכים שעברה. היו לה פגיעות קשות בצלעות שהקשו עליה להתשמש במקל כאשר סבלה מה"רגל הדפוקה". גם פריצת דיסק היתה לה עקב התאונה.

הידרוקודון, דארבון, דארבוקט, וויקודין, היא לקחה את כל משככי הכאבים. כך היה גם עם הדכאונות. היא החלה ליטול זולופט בעקבות מותו של אביה והשתמשה בזאנקס. היא הגיעה לנקודה בחייה בה הבינה שהרופאים ממש "דוחפים לתוכי משככי כאבים – כל דבר שיכלו הם רשמו לי, וכלום לא עזר. רק הקנאביס עזר".

הבעיות הרבות מהן לינדה סובלת מחלישות אותה ומקשות עליה את החיי היום-יום. כאשר התרופות לא הקלו על הסימפטומים מהם סבלה, הקנאביס היה נותן לה את הריפוי וההקלה  להם היתה זקוקה כל כך. “זה משפר את מצב הרוח, מקל על הכאב העז. כשאני מעשנת אינני צריכה לקחת משככי כאבים כלל".

גם במצבים אשר דורשים טיפול בתרופות קונבציונאליות, הקנאביס עוזר להמודדות עם תופעות הלוואי שהן גורמות. "ההידרוקודון עושה לי בחילה… הייתי מעדיפה להשתמש רק בקנאביס. אני חייבת לעשן קנאביס אחרי שאני לוקחת משככי כאבים, או שלא אוכל לאכול".

"זה נורא ואיום. לרשום לי תרופות ממכרות (אופיום) במקום לאפשר לי לרפא את עצמי באמצעות עשב לא ממכר (קנאביס)”.

אילו תופעות לוואי נגרמות לה מהקנאביס? זה מעורר את תיאבונה (יתרון ראשון, היא כמעט אנורקסית) ועוזר לה להירדם (יתרון שני, הכאבים מקשים עליה לישון). "כשהייתי חוזרת הביתה אחרי יום עבודה ארוך, והייתי דואבת וכואבת בכל גופי, והייתי עייפה מדי להכין לעצמי אוכל… זה היה כואב מדי… הייתי לוקחת כמה שאיפות של קנאביס והתיאבון היה חוזר. הכנתי לעצמי אוכל והלכתי לישון במקום לסבול מכאבים. אז תופעות הלוואי של הקנאביס הן תופעות טובות".

“מאז שעברתי לכאן, פיתחתי אלרגיות. הקנאביס באמת עוזר לקשיי נשימה ולאלרגיות שלי".


אהבתם את הפוסט? שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!

תגובות

24 תגובות למאמר “מטופלי הקנאביס – במילים שלהם”

  1. כפיר רותם
    מאי 23, 2010

    עד שנת 1991 אוקטובר - הייתי בחור בריא וחסון , ספורטאי , ובלי שום בעיות רפואיות! בשנת 1991 באוקטובר יצאתי לתרגיל גדודי בתור קשר ונשאתי על גבי מ.ק 77 + אפוד קרב וכל הציוד הנדרש ללוחם , מעדתי ונפלתי על גבי וכנראה גם חטפתי מכה בצווארי מהנפילה בשטח שהיה עם חלוקי נחל גדולים וקשים - עזרו לי לקום וחשתי כאבים וביקשתי פינוי לבסיס - אחרי שישנתי כמה שעות והתעוררתי - לא יכולתי לעמוד על הרגליים וזחלתי על ארבע למרפאה ומשם ועד היום התחיל ועדיין לא נגמר המאבק והמלחמה במשרד הבטחון - איתרו בבדיקות הדמייה שונות שיש לי ספונדילוליסטזיס L5-S1 , אחרי שנה או משהו כזה - גילו סרינגומיאליה T4-C6 , ולפני שבוע אובחנתי שיש לי בנוסף פיברומיאלגיה,במרץ 09 הוחמר מצבי משמעותית קשה מאוד ובאתי לתל השומר ושם אושפזתי כ4 ימים בנוירוכירוגיה - כיסא גלגלים והליכון בגיל 39 - בחור צעיר! עד היום מאז אותה החמרה קשה - אני סובל מקשיי ניידות והליכה עם מקל , כאב כרוני חזק בעוצמה , חולשה ב4 גפיים , אי שליטה בשתן וצואה , חוסר אונות , רעידות בראש ו4 גפיים , אי תחושה בכל הגוף , לחץ חזק ועוצמתי כל העת בגב ובצוואר , גלי חום , עייפות כרונית וקושי בלישון גם כמה ימים רצופים , מצב נפשי קשה מאוד עד רצון למות מכל מה הסימפטומים שכתבתי , דיכאון וחרדה , צליעה , ועוד ועוד... - לרופאים אין תשובות מאחר וכל אחד מפנה אותי מרופא לרופא ובעיקר הפחד ממשרד הבטחון הוא הבולט כאן - אבל מהסתכלות בהדמיות קודמות לחדשות שרק עכשיו מצאתי רואים בבירור החמרה קשה כתוצאה מהתפרצות נוספת של הסירגומילאיה ובנוסף גם הפיברומילגיה שבמחקרים מוכח שהיא מתפרצת כתוצאה מחבלה בעמוד שידרה צווארי וגבי - חיי רצופים כל יום ויום גיהנום של תרופות רבות וקשות עם תופעות לוואי שעם הזמן אני צריך לעלות את המינון שלהם , כאב כרוני ולחץ אדיר וחולשה ורעידות וניידות קשה ברגלייים שהתרופות והטיפולים לא עוזרים ולא משפיעים על תסמינים אלו , המצב הנפשי שלי נהיה מאוד קשה עד רצון למות ומערכת הבריאות מתנערת ממני כי אני נורמלי ואין להם פיתרון - גם הפסיכלוג שלקחתי לעצמי פרש אחרי 20 טיפולים שרק אני דיברתי על כאביי ועל ההתמודדות וחוסר האונים עם כל המצב הזה שמתעלמים ממנו - וגם הוא לא יכול לעזור לי כי אני צריך שיקום באופן רחב וכולל למצבי הפיזי וכתוצאה מזה המצב הנפשי שהחמיר - אחרי טיפולים רבים,זריקות,תרופות - שעושות לי יותר נזק מאשר משפיעות לטובה - וכלום לא עוזר ואף אחד לא מעיז לנתח אותי בגלל המורכבות של הניתוח והפחד מכישלון - רופא הכאב שלי הגיש לפני 7 חודש בקשה לאישור בשימוש קנביס רפואי למצבי! עדיין אני מחכה וממתין... במקרה וכל הפרטים חסויים - הצלחתי להשיג שתי סגריות של הקנביס הרפואי - אחרי 3-4 שאיפות במשך כל יום וזה החזיק שבועיים הנסיון - לא האמנתי עד כמה החומר הזה עשה פלאים למצבי!!! אמנם בעניין הלחץ הקשה בגבי וצווארי והכאבים והניידות הקשה - הוא היה פחות יעיל , אבל השפיע יותר טוב מתרופות אחרות שלקחתי - רק שהניידות הקשה ברגליי עדיין המשיכה , הכאבים והלחץ היו פחות מורגשים - אבל עדיין זה היה! 100% יעילות למצב הנפשי הקשה מאוד שלי , 100% יעילות לחוסר השינה הקשה שלי שאחרי עישון - הלכתי לישון כמו אדם נורמלי!!! , ואפילו לחוסר השליטה בשתן וצואה זה היה יעיל מאוד!!! וגם לרעידות! הקנביס הרפואי הוא התרופה שהכי יעילה וטבעית שיש מכל התרופות עם תופעות הלוואי הקשות - אני מקוה מאוד שיאשרו את בקשתי כידי לחיות חיים נורמלים של אדם שרוצה להמשיך לחיות את חייו כמו אדם רגיל - אני יודע מנסיון קטן שערכתי בעישון הזה במשך שבועיים רק בלבד שהקנביס הרפואי חולל פלאים לחלק מבעיותיי הקשות , את הבעיות הקשות האחרות שלא מושפעות ממש מהעישון יש לטפל בדרך אחרת שעלי למצוא ואפילו אם זה לעמוד בפני ניתוח מסוכן שהסכנה היא שיתוק - כי במילא ידוע ברפואה שאדם עם פגיעות בעמ"ש שידרה צווארי וגבי כמו שיש לי - יחמירו ויתפרצו במשך הזמן ויגיעו לבסוף לשיתוק כליל - אני כבר בדרך לזה... עכשיו אני הולך עם מקל כמו זקן בן 90 עם חולשה ומדדה לאט לאט ונח אחרי כמה מטרים ורועד באיבריי מהמאמץ והלחץ והחולשה! אני לא חושב - אני יודע שהקנביס הרפואי יעזור לשקם את חיי כמובן עם עוד עזרה ושיקום רחב! זו תרופת פלאים טבעית!!!

  2. מיקי
    מאי 28, 2010

    גבר, קשה לי לדמיין חיים כמו שלך.
    אתה באמת גיבור.. תחזיק מעמד, מקווה שיאשרו לך את הטיפול.
    תודה ששמרת על המדינה שלנו.
    חבל שהמדינה יורקת בפרצופם של האנשים שעושים בשבילה כ"כ הרבה.

  3. אלעד
    יוני 2, 2010

    כפיר כולי אמפתיה למצב בו אתה נמצא,לחיות עם כאב זה הדבר הכי גרוע עלי אדמות,בנוסף אתה מתאר מלבד הכאבים הכרונים קשיים פיזים נוספים שאכן הקנביס מקל על התסמינים האלו,אם לפני 7 חודשים הגשת בקשה ועדיין לא קיבלת תשובה הדבר תמוהה,חשוב לוודא שהרופא ציין בבקשה כתובת מדוייקת נוכחית שלך. כולי תקווה כי אכן יאשרו לך טיפול זה ותמצא הקלה בחייך.

  4. אותי זה מקומם!!!
    יוני 4, 2010

    הודעה זה אני והסיפור שלי או למה מריחואנה יכולה לגרום לפרנויה!


    שמי ב.ג.

    בן 43 נשוי (עם המון מאמצים) אב לשלושה (הבן שלי עם 100% נכות סובל ממחלה נדירה ובעיית קשב וריכוז) .
    אני סובל ב4 שנים האחרונות מPTSD/פוסט טראומה בעקבות נפילת טיל הקטיושה הראשון בעיר שבה אני גר במרחק של פחות מ20 מטר ממני וכתוצאה מכך נחבלתי ברקה הימנית מגל ההדף.
    כתוצאה מהחבלה אני סובל התקפי חרדה וקוצר נשימה מבעיית שריר בעין ימין וליקויי ראיה וכאבי ראש עזים בנוסף חוויתי בשנתיים וחצי הראשונות מספר רב של פעמים סיוטים ולילות ללא שינה ,חלומות והזיות מלוות בריח.
    חוסר מוטיבציה, דיכאונות ,חוסר סבלנות וסובלנות כלפי הסביבה ,התפרצויות זעם, זיעה קרה ,בריחת שתן במהלך סיוטים וביעותים , פירקוסים, פזילה נוראית שהשתפרה (לא לחלוטין,יש לי אחוזי נכות על העין) וברגעי היקיצה לקח לי זמן לצאת מהחלום ולהיכנס למציאות,חרד ומאד רגיש לרעשים. היחסים ביני ובין אשתי הידרדרו מאד בשנתיים הראשונות אחרי המלחמה חשבתי על מחשבות אובדניות.
    אינני יוצא גם היום מהבית במשך התקופה הזו למעט סידורים כגון לשכת עבודה אחת לשבוע למרפאת מכבי לביקורי רופאים תמיד בליווי אשתי ולפעמים גם עם ליווי של קרוב משפחה עם רכב שמצטרף (אנחנו לא ניידים) משבית להם ימי עבודה ומשבש להם את הסדר היומי .
    לא יוצא לאירועים משפחתיים לא מבלה עם חברים כי לא נשארו הרבה איבדתי מעל 100 חברים ולא רכשתי אפילו אחד, לא הייתי בטקסים חשובים של הילדים שלי , ועוד המון דברים שאינני עושה עוד וכתוצאה מכך גם המשפחה שלי סובלת, הילדים בחופש הגדול לפני שנתיים בילו כמעט את כל החודשיים מחוץ לבית אצל הורי והורי אישתי.
    לפני כשלוש ומשו שנים קראתי באינטרנט על הקאנביס ועל איך שיכול הוא לעזור בתופעות הסיוטים ובהתקפי הזעם וחוסר הסבלנות ניסיתי דרך הפסיכיאטרית שלי אבל היא לא רצתה פחדה ,ואז ניסיתי ב"שוק" הפרטי להשיג לעצמי , זה עלה כסף שלא היה לי זה עלה בפחד וחרדה מתמדת מהמשטרה אבל זה עזר ,נהייתי יותר רגוע ,פחות קפיצי מכל דבר ,החלומות ישנם אבל אינני זוכר אותם והיקיצה "חלקה" יותר ומצליח לעבור את הבוקר יותר בנינוחות .

    ואז בא הסיוט הגדול בלשים אצלי בבית ללא צו משופט ,בבית שלי נתפסה כמות קטנה של חשיש ועוכבתי בתחנה גם לאחר שהסברתי להם את מצבי הנפשי והבריאותי לא עזר ,אחרי שלושה חודשים נתפסתי שוב ובמהלך החיפוש אחד הבלשים אמר שאל אותי למה אני לא מוציא רשיון לקאנביס בהתחלה חשבתי שהוא מתבדח אבל הוא לא חייך והפעם הפסקתי לעשן לפחות עד שאנסה בדרך הטובה והחוקית, כמובן שנערכו עוד חיפושים וכ3 פעמים (כל שלושה חודשים יחד 9 חודשים ) ורק פעם אחת בצו של שופט ו......ללא ממצאים כי לא היה !!! חזרו החרדות חזרו התקפי הזעם חזרו לילות ללא שינה פחדתי ועדיין פוחד מהמשטרה .
    והתחלתי לחפש שוב רופא מומחה לטיפול בPTSD והגעתי לד"ר סגל ,לאחר שאיבחן אותי ובדק ומילאתי שאלון שלח בקשה לד"ר יהודה ברוך לאחר כחודשים (+ התשע חודשים שלא עישנתי בגלל המשטרה ,יחד 11 חודשים של עוד ועוד חרדות חולות ורעות) הגיע האישור המיוחל ונוספתי לרשימת מקבלי תרופת הפלא וכאן שוב חיי קיבלו גוונים אבל לא נגמרה התעללות המשטרה!!!!

    כחולה עם אישור וזאת לאחר שפקססתי והודעתי גם לתחנת המשטרה באזור מגוריי עברתי השפלות של חיפוש
    פעם אחת כאשר אני בדרך הביתה מתחנת החלוקה בצפון בכביש ראשי בכניסה לישוב קפצו אל תוך הכביש וחסמו אותנו קפצו עליי, הוצאתי מרכב נערך עליי חיפוש גופני ברכב ערכו חיפוש גם לאחר שהראיתי להם את האישור עמדנו דקות ארוכות על הכביש 5 אנשי משטרה אחד מהם מפקד הבילוש ,והשני בלש שידע בוודאות שיש לי אישור ב3 רכבים של משלמי המיסים וזאת תחת הפצרות חוזרות אני מבקש ומתחנן שיחסכו ממני את הבושה וההשפלה ..אחרי דקות שנראו כמו נצח שוחררתי לדרכי.

    פעם שניה הייתי בדרכי לפגישה אצל הרופא הפסיכיאטרי לחידוש רשיון לקאנביס עמדתי בטרמפיאדה בנהריה עליתי על מונית של נהג שאני מכיר לאחר דקות ספורות שוב ניידת הורדתי נערך עליי חיפוש היה עליי ג'וינט בטעות שנשאר בתיק מתחנת החלוקה עוכבתי בתחנה למשך שעתיים בחדר חקירות וזאת לאחר שהראיתי את האישור ולאחר שאמרתי שיש לי פגישה אצל הרופא ולאיזו מטרה עדיין התעקש השוטר לעכב ואפילו לעצור אותי ....עד שהתערב מפקד התחנה ושיחרר אותי.

    פעם שלישית ואני מקווה אחרונה קרתה לפני כמה חודשים הייתי בדרכי עם בני מלשכת העבודה בדרך הביתה עצר לידינו רכב אזרחי מתוך הרכב יצא אדם על אזרחי שאני לא מכיר הזדהה כשוטר וביקש ת.ז. שאל את הילד מיהו בשבילי הילד ענה שאני אביו ,בדק ר.פ. ושאל אותי האם יש עליי משהו? עניתי שלא!!!! שאל אם יש לי בבית עניתי "בוא לצד הבן שלי לידי ואני לא מדבר על זה לידו" והמשכתי "כן יש לי בבית מה שמותר לי על פי חוק!!!" אמר לי ובן שלי (שכבר התחיל להילחץ ) להיכנס לרכב הבן שלי סירב ונאלצנו להיות מלווים בבלש עם אקדח חשוף ואזיקים בחגורה עד הבית ברגל מצב לא נעים בלשון המעטה מעליב משפיל ומממרר ,עד שהגענו לבית הבן שלי מתחנן בפני הבלש שיעזוב אותי כי אני חולה ואחר כך אני יכול לקבל התקפי קוצר נשימה אבל נתקל באטימות! הגענו לבית ושם החלו לחפש גם לאחר הגשתי להם הכול , אחד מהם אסף מעט פרחים מעט עלים זרעים וענפים לשקית ולקח את זה לתחנה בעוד השני אצלי בבית והבן כבר בוכה ומתייפח ,אחרי כמעט 40 דקות חזר הבלש מהתחנה שנסע כדי לשקול את זה למרות שבאישור מותר לי 100גרם ולא היה יותר מ54 גרם ברוטו (80% לא היה ניתן לעישון , אחרי שהחזירו כי הכול היה מעורב ( כאילו לקחו כדורי שונים טחנו וערבבו ,איך אפשר להפריד את הזבל מהתרופה???) נשארו לי כ7 גרם של קאנביס מכל השקית. שאלתי את הבלש "למה עצרת לידי ? " ענה לי "כי יש לך קעקועים!" בלי למצמץ ובלי בושה הייתי המום זהו השפילו רמסו והלכו!

    ואני שואל האם אין מאפיין גזעני בכך?
    יש עמים שמתקעקעים כחלק מפולקלור אז את כולם לעצור ולחקור?
    שיער ארוך לעצור ולחקור את כל מאריכי השיער?(אולי מקריות אבל כל הבלשים שנחשפתי אליהם היו קרחים )
    אז איך לא להיות פרנואיד?

    ועכשיו לצדדים חיובים מאז הטיפול
    קצת פחות משנתיים מאז שאני מטופל והנה חיוכים מצד הקרובים והכי חשוב הרווחתי את הילדים ומשפחה בחזרה ,לצערי לא הכול חזר למסלולו ואינני עובד עדיין כי לא מעוניינים באיש מבוגר עם נכות למעט חברות שמירה ש... א. אין לי רישיון לאחזקת נשק ,ב. אני עדיין חושש לצאת מהבית שחס וחלילה יחל אירוע ביטחוני ולא אוכל להיות עם שלושת ילדי , ג. יש מגבלה שאיננו יכולים לצאת מהבית ולעשן אפילו לא במקומות מוסתרים ללא אנשים מסביב .

    טופלתי לפני הקאנביס בכמה כדורים ותרופות פסיכיאטריות שהוחלפו כ4 פעמים במהלך השנים בגלל תופעות לוואי עד שהגענו ל IXEL50MG כפול 3 פעמים ביום, וואבן או לחילופין אסיוול לפי צורך בנוסף Relert נגד "כאב ראש מקבצי" ( Headache Cluster הוא נדיר יחסית ופוגע באחד עד ארבעה מכל 1000 אנשים) והלחצים בעין ועוד אולי תרופה או שתיים ששכחתי וכדורי שינה Bondormin במינונים גבוהים .
    לאחר התחלת השימוש בקנאביס נכון להיום אני צורך 2 כדורים IXEL ליום אסיוול כבר לא , המינונים של התרופות רעל ירדו ולפעמים איני צורך כדורי שינה למשך ימים או יותר נכון לילות.
    התופעות של החרדות ירדו פלאים השינה רצופה יותר גם אם היא למשך 4 שעות ליום הילדים שמחים אני יותר מרוכז בקיצור קיבלתי את חיי בחזרה ואני מודה על כך יומיום לאלוהים ולעוזריו ...
    ד"ר סגל ד"ר יהודה ברוך תיקון עולם ועוד מלא אנשים נפלאים גונן אוהד נועם חיים מירושלים ועוד...(סליחה מי שלא רשמתי)...
    אל תמנעו מהמלאכים הללו לבצע את ה"ב-זכות שנפל לחלקם" ומאיתנו את הזכות לחיות!!!
    ועכשיו עוד גזרות? גם המשטרה מגבילה ומונעת ממני לקבל טיפול זה פשע (כי אני לא יוצא מהבית) משרד הבריאות משתף פעולה? זה לא פשע?
    ושוב המדינה והמשטרה מחזירים אותי למצב הקודם אני גר בצפון הרחוק והמצב הביטחוני תמיד ישנה הרגשה שמשהו קורה או עומד לקרות ואיני יכול לנסוע לת"א שלושה שבועות שלא נסעתי לקבל תרופה ,למה מענישים אותי? למה המעגל המשפחתי הקרוב שלי צריך לסבול שוב וכמוני יש עוד עשרות אם לא מאות חולים.
    המון אנשים בריאים "נכים" בגלל נכה במשפחה איני יכול לספור את הפעמים שבהם אבא שלי חמי גיסים שלי אחים שלי אשתי אימי וחמתי (שמשמשות כשמרטפיות לילדי כשאני בנסיעות לביקורות או וועדות) כולם אנשים עובדים שהפסידו המון בגללי אני מתחנן בפני מי שקורא להפסיק את מסע הצלב אחר הנכים והחולים ותנו לנו לחיות בכבוד שכבר נרמס שוב ושוב.
    כול המשפחה נכה לאדם נכה



    בכבוד רב
    ב.ג'.




    נ.ב.

    פראנויה אין לי אבל פחד מהמשטרה תמיד!

  5. כפיר רותם
    אוגוסט 4, 2010

    אחרי 9 חודשים רצופים של המתנה מהגיהנום מהגשת הבקשה הראשונה לאישור שימוש לקנביס רפואי לנכות או אפשר להגיד כמה שיש לי , סיפרתי על כך בפרסום שעבר , אך נוספה חדשה לרעשה כי מצבי הוחמר מבלטי דיסק צווארים וימשיך להידרדר עד לשיתוק וכסא גלגלים בלי ניתוח שרק יעצור את התהליך ההרסני - בעיות של עמוד השידרה הצווארי וגבי+פיברומיאלגה+ADHD+סירינגס+ספונדולטזיס עם ליזיס גב תחתון+מצב נפשי מוחמר מכל זה!!! אני שמח להודיע שקיבלתי אתמול את הרשיון והאישור וכבר עישנתי מאז 3 פעמים - קיבלתי מתנה ליום ההולדת שלי עוד שבוע!!! פשוט אין מילים לתגובות והשינוי במצבי עקב העישון וההשפעה על טווח גדול מאוד מהסימפוטמים שיש לי כולל שליטה על שתן והחלשת הכאבים ולהירדם כאדם נורמלי בלילה בלי קשיי השינה הקשים שהיו לי ולתפקד מצויין ולחייך לשטן בעיניים ולהרגיש שהגעת לנחלה ולמנוחה סוף סוף - אין ספק שהעישון החזיר לי את חיי ואני לא רוצה למות אפילו כמו שכתבתי רבות והצהרתי! מחר רופא הכאב יוריד לי תרופות או מינון שלקחתי ועשה לי סמטוכה כל יום עם תופעות לוואי ופגיעה בכבד וכליות!!! עכשיו אני מחייך סוף סוף ויש לי סיבה!

  6. nav
    אוגוסט 18, 2010

    הי.
    אני חולה קרוהנס לאחר כריתת מעי הגס וכיום לאחר תקופה קצרה של רגיעה החלו הצרות ובפאוטש [שעשוי מקטע מעי שאמור לתפקד כמעי שנכרת הופיע שטן חדש שנקרא פאוצ'יטיס, דלקת הפאוטש.]החיים בזבל ורדיוס המחיה קטן אין שליטה על היציאות וזה לא הכל.שמעתי על ידיד שנמנע מכריתת המעי ע"י התחלת שימוש בקנאביס רפואי והוא מרגיש תקין לחלוטין.לא ראיתי באתר התיחסות למחלת הקרוהנס קוליטיס למרות שבמשרד הבריאות ברשימת ההכנות להגשת בקשה מופיעה המחלה כמחלה שהטיפול עוזר להרגעתה.האם יש תגובות מחולי קרוהנס?

  7. קנביסה
    אוגוסט 18, 2010

    אתה מוזמן להציץ כאן
    http://www.cannabisa.com/approval
    וכאן
    http://www.cannabisa.com/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%A1-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9.html
    לגבי תגובות חולים נשמח שתרחיב על ההשפעה של קנביס רפואי על מחלת הקרון שלך.

  8. שמעיה
    אוגוסט 19, 2010

    שלום ... אני נכה פוסט טראומה ומקבל קצבת נכות על זה 100 אחוז רציתי לדעת מה אני אמור לעשות לקבל את הקאנביס...?

  9. admin
    אוגוסט 19, 2010

    את כל המידע הרלוונטי לכך אתה יכול למצוא פה:
    http://www.cannabisa.com/approval

    בגדול אתה פשוט צריך לקבל המלצה מהרופא המומחה שמטפל בך (פסיכיאטר) שמפרטת את הטיפולים שעברת ולא הועילו וכן את בקשת הרופא להמליץ לך על טיפול בקנביס רפואי ואת הסכמתו להמשך מעקב עליך בזמן טיפול זה, את ההמלצה יש לפקסס את למשרד הבריאות.

  10. אביחי
    אוקטובר 27, 2010

    אני חולה פוסטראומה ואני ממתין לאישור, בינתיים מתארגן בדרכים פיראטיות ומעיד על שיפור במצב,י אני מתחנן אליכם תילחמו לקבלת האישור תעשו חסד לעצמיכם התרופה הזו מצילת חיים. החיים שלי כמעת נורמאליים כשאני משיג אמנם זה חשיש ולא רפואי אבל עדיין זה משפר לי תחיים. כיום אחריי שלוש שנים של סבל ריחוק מהילדים וחלומות מבעיתים, אני ישן לילה רצוף. לא לאפשר לאנשים חולים תרופה זה פשוט רוע או טיפשות תנו לנו עזרה, אני הולך לקנות וכולי מזיע מהפרנויה הצילווווווווו.

  11. עידן
    ינואר 25, 2011

    שלום אני עידן בן 25, אני סובל מאוטיפיק דרמטיטיס כבר מעל 10 שנים
    מחלה שמתאפיינת ב:יובש כרוני בעור,ניוון של בלוטת החלב,גירודים שלא פוסקים,יובש בעיניים,איסור מוחלט לחשיפה לשמש, אפילו יובש על עבר המין...
    אין תרופה מוחכת ואני שפן נסיונות של טובי הרופאים בארץ כבר 11 שנים בערך.
    המחלה קשורה למערכת העצבים ומתעצמת מלחץ או עצבים ואז יש התפרצות שבדרך כלל מגעיה לידי זיהום ואם לא מטופלת מיידית(אישפוז) זה יכול אפילו להוביל לזיהום בדם...
    כל פעם שאני מתחיל לחוות את אחת ההיתפרציות אני מעשן מריחואנה(חשיש לא עובד אפילו מזיק) וזה ממש עוזר לי, תוך 5 דקות 95% מהתסמינים נעלמים לגמרי!
    האם אני זכאי לקנביס רפואי?

  12. צוות קנביסה
    ינואר 26, 2011

    תפנה אלינו וננסה לעזור בנושא.
    http://www.cannabisa.com/contact

  13. איציק אסולין
    ינואר 26, 2011

    אני חולה קרוהן מזה 8 שנים טופלתי בכל התרופות שיש,עברתי שתי ניתוחים בבטן ,לשאלתי איך אני משיג אישור לקאנביס רפואי,איזה רופה יכול לתת לי אישור כזה
    הבנתי שלא כל רופאי הגסטרו ממהרים או מכירים את התרופה הזו
    האים יש לכם שם של רופא גסטרו שמבין בזה ויכול לעזור לי
    050-5227572 איציק תודה לכם

  14. צוות קנביסה
    ינואר 26, 2011

    שלום רב איציק.
    אתה מוזמן לפנות דרך מועדון החברים שלנו . מה שעוזר לנו לעזור.
    http://www.cannabisa.com/friends

  15. שרון
    ינואר 31, 2011

    איציק שלום וסיחה על התערבותי
    לידעתך קרוהן נמנת מההתוויות לקנביס רפואי ועל כן מגיע לך אישור לקנביס רפואי שאכן יכול להקל עלייך משמעותית את ההתמודדות עם מחלת הקרוהן
    כל גסטרואנטרולוג מכיר היטב יש כאלו בעד ויש חלק מהם שמתנגדים(כנראה בגלל לחץ שחברות התרופות מפעילות) בכל אופן דבר עם הגסטרואנטרולוג בפתיחות ואם הוא יסרב תלך לרופא אחר וכך הלאה
    בהצלחה ותרגיש טוב

  16. צוות קנביסה
    ינואר 31, 2011

    כפי שנרשם בתחילת השרשור
    את כל המידע הרלוונטי לכך אתה יכול למצוא פה:
    http://www.cannabisa.com/approval
    בגדול אתה פשוט צריך לקבל המלצה מהרופא המומחה שמטפל בך (פסיכיאטר\גסטרו ...כל אחד ותחומו) שמפרטת את הטיפולים שעברת ולא הועילו וכן את בקשת הרופא להמליץ לך על טיפול בקנביס רפואי ואת הסכמתו להמשך מעקב עליך בזמן טיפול זה, את ההמלצה יש לפקסס את למשרד הבריאות.

    תודה לשרון על החידוד.

  17. דניאל
    מרץ 10, 2011

    שלום אני חולה F.M.F
    עד לפני כחצי שנה הייתי סובל מאתקפים של דלקות פנימיות בבטן בסביבות ה4 פעמים בחודש הייתי מגיע למיון לקבל זריקות של וולטרן והחיים לא האירו פנים..
    יש לציין לאחר שאדם סובל בהרבה התקפים של F.M.F( שאפשר להשוות אותם לצירים ) עלול האדם לאבד את הכליות.
    לפני כחצי שנה התחלתי טיפול בקנאביס רפואי על בסיס קבוע כל ערב .
    המצב הרפואי שלי השתפר לחלוטין. ממליץ לכל החולים במחלה לבדוק את זה כי המחלה הזאת מאושרת לטיפול בקנאביס וממש משפרת את המצב

  18. SABA MOMO
    מרץ 25, 2011

    אני PTSD וסובל מכאבים כרוניים עד שקבלתי אישור לקנבים הוציאו חצי מנשמתי היום יושבת נחמדה שהיא אחראית על האספקה של החומר והיא כנראה חושבת שהיא סגנית של ד"ר יהודה ברוך היא אישה כל כך לא אנושית מרת נפש וכל כך לא נחמדה עם חולים שבאים אישה לא מתחשבת ולא איכפתית והיא ההך הגמור משמה

  19. SABA MOMO
    אפריל 20, 2011

    בחודש האחרון משתמש בקנביס זה עושה אבלל כולי תקווה שהמצב ישתפר איך אמרה יור הארגון אף אחד לא יכול חוש את הכאב חוץ מהחולה עצמו ככל שתעביר ותמחיש לרופא את הכאב כך הוא רק ילמד יותר ולעולם לא יחוש!

  20. אריה רוזנברג
    יוני 24, 2011

    אני ממליץ על שימוש בעוגיות קאנביס המסיעות על שינה ערבה ומשמשת להרגעת כאבים (כמובן ברישיון של משרד הבריאות). כיום מרפאת הכאב לפי ידיעותי בכל בית חולים משמשת ממליצה לפני משרד הבריאות על שימוש בקנביס, ניתן לפנות אלי בדבר פרטים ומידע על ההשפעה של העוגיה

    052-5343141
    שבת שלום

  21. יורם
    יוני 25, 2011

    שלום אריה. יום ראשון בבוקר אני מתקשר אליך אבל אולי תספר לכולנו קצת יותר על העוגיות...איך אתה מכין אותם ולמה זה יותר טוב ? ואיך את שולט במינון ? דרך הגוף זה בדר"כ מאוד גופני וחזק...? ספר לנו קצת דברים שנדע גם אנחנו...תודה לך

  22. יהודה
    יוני 25, 2011

    בהקשר לעוגיות קנביס,
    שלום לכולם ,לפי מאמרים שקראתי הבנתי הכל המרכיבים של הקנביס נמצאים בעשן של הצמח,
    כלומר כאשר הצמח נשרף הוא פולט את המרכיבים שלו,
    לכן מאוד מעניין מה קורה שעושים עוגיות ,
    יתכן מאוד שהמרכיב של "נגד כאבים" לא נעלם,
    אבל אולי האנטי דלקתי יעלם,או משהו אחר שאני לא יודע ,
    כי בכל זאת העוגיות עוברות חום של יותר ממאה מעלות
    הרבה בריאות ובאמת מעניין לדעת

  23. יורם
    יוני 25, 2011

    שאלה טובה יהודה. תראה זה מאוד תלוי איך הכינו את העוגיות.
    מה המרכיבים ומה החום שהקנביס\חמאת קנביס\שמן קנביס חוממו...
    לקנבנואידים שונים יש טמפ' רתיחה שונה וכמובן השפעות רפואיות שונות.

    ?-9-tetrahydrocannabinol (THC)
    Boiling point: 157*C / 314.6 degree Fahrenheit
    Properties: Euphoriant, Analgesic, Antiinflammatory, Antioxidant, Antiemetic

    cannabidiol (CBD)
    Boiling point: 160-180*C / 320-356 degree Fahrenheit
    Properties: Anxiolytic, Analgesic, Antipsychotic, Antiinflammatory, Antioxidant, Antispasmodic

    Cannabinol (CBN)
    Boiling point: 185*C / 365 degree Fahrenheit
    Properties: Oxidation, breakdown, product, Sedative, Antibiotic

    cannabichromene (CBC)
    Boiling point: 220*C / 428 degree Fahrenheit
    Properties: Antiinflammatory, Antibiotic, Antifungal

    cannabigerol (CBG)
    Boiling point: MP52
    Properties: Antiinflammatory, Antibiotic, Antifungal

    ?-8-tetrahydrocannabinol (?-8-THC)
    Boiling point: 175-178*C / 347-352.4 degree Fahrenheit
    Properties: Resembles ?-9-THC, Less psychoactive, More stable Antiemetic

    tetrahydrocannabivarin (THCV)
    Boiling point: < 220*C / <428 degree Fahrenheit
    Properties: Analgesic, Euphoriant

  24. יהודה
    יוני 25, 2011

    זה התרגום של גוגל רופאים יכולים להבין את המשמעות של זה לא אני בכל זאת תודה והרבה בריאות
    ?-9-tetrahydrocannabinol (THC)
    נקודת רתיחה: 157 * C / 314.6 מעלות פרנהייט
    מאפיינים: נעימים, משככי כאבים, Antiinflammatory, נוגדי חמצון נגד בחילה

    קנבידיול (CBD)
    נקודת רתיחה: 160-180 * C / 320-356 מעלות פרנהייט
    מאפיינים: לטיפול בחרדות, משככי כאבים, נוגדי חמצון אנטי פסיכוטיות Antiinflammatory, עוויתות

    קנבינול (CBN)
    נקודת רתיחה: 185 * C / 365 מעלות פרנהייט
    מאפיינים: חמצון התמוטטות, מוצר, הרגעה, אנטיביוטי

    cannabichromene (CBC)
    נקודת רתיחה: 220 * C / 428 מעלות פרנהייט
    מאפיינים: Antiinflammatory, אנטיביוטי, נגד פטריות

    cannabigerol (CBG)
    נקודת רתיחה: MP52
    מאפיינים: Antiinflammatory, אנטיביוטי, נגד פטריות

    ?-8-tetrahydrocannabinol (?-8-THC)
    נקודת רתיחה: 175-178 * C / 347-352.4 תואר פרנהייט
    מאפיינים: דומה?-9-THC, פסיכו פחות, יציבה יותר נגד בחילה

    tetrahydrocannabivarin (THCV)
    נקודת רתיחה: <220 * C / <428 מעלות פרנהייט
    מאפיינים: משככי כאבים, נעימים

הוספת תגובה:


Hide me
חושב שמגיע לך אישור? תן למומחים שלנו לבדוק את זכאותך!
שם מייל טלפון
Show me
Diet Plan