פוסט אורח: גישת הרפואה הסינית לקנאביס

banner
banner

הרפואה הסינית מניחה שהטבע פועל באמצעות כוחות מנוגדים שמשלימים זה את זה. הסינים כינו כוחות אילו בשמות יין ויאנג, כאשר יאנג מתייחס לתופעות הכוללות אור, גובה, תופעות חיצוניות וחום. אילו הן תכונות אנרגטיות בעוד שהיין מתייחס לתופעות חשוכות, עמוקות, פנימיות וקרות הנחשבות לתכונות יותר חומריות. חסראיזון בין המערכות הייניות ליאנגיות בגוף עלול להביא או להחמיר מחלה.

 

גם מזונות או צמחי מרפא נתפסים ברפואה הסינית כבעלי איכות חומרית (יין) ואיכות אנרגטית (יאנג). את האיכות החומרית אנו מודדים בקלוריות, בהרכב המזון ובחומרים פעילים שיש בו (למשל חומרים אנטיביוטיים בצמח). האיכות האנרגטית מתייחסת לתפיסה סינית עתיקה המחלקת את כל דבר בטבע (ובכללו בגוף האדם) לתופעות ייניות ויאנגיות.

 

לפי הרפואה הסינית כל צמח או מזון כולל אנרגיה יינית מקררת או אנרגיה יאנגית מחממת. למשל גם אבקת פילפלת (צ'ילי שהונחה במקפא מספר ימיםתגרום בבליעה לצריבה, תחושת חום, סומק וקצב לב מהיר. מכאן שלפילפלת יש אנרגיה יאנגית – חמה, ללא קשרלטמפרטורת ההגשה.

בדומה לכך אנו יכולים למצוא מזונות, תבלינים או צמחי מרפא קרים כמו מנתה ואגסים, או צמחים ניטראליים כמו אורז ושקדים.

 

לימודי רפואה סינית מכשירים את המטפל לאבחן תופעות של עודף או חסר יאנג. למשל במטופל עם עודף יאנג נראה אדם הנוטה להזיע, לסבול מחום מרובה ונוח להתרגז. אך תופעה זו יכולה להתרחש לא רק בשל "עודף חום", כלומר מצב הנוטה ליתר יאנגיות, אלא גם בשל "חסר קור" , כלומר מצב של חוסר יין. בשני המקרים, ההמלצה היא לקרר או למנוע מהגוף חומרים אשר יכולים "לחמם" אותו יותר.

 

חשוב לציין שמצבי חום אינם מתייחסים לטמפרטורה של האדם (fever) אלא לתחושת החום (Heat). למשל אצל מטופל הסובל מעודף יאנג נראה תופעות של אי נוחות מירבית מחום, סומק, העדפה ללבוש בגדים קלים גם בימים קרים, העדפה לסביבה ממוזגת במיוחד, נטייה להזעה ונטייה לאימפולסיביות (חם מזג).

 

כיוון שמתן צמחי מרפא שקולה להתערבות תרופתית ואנרגטית באדם, יש לגבש אבחנה מדויקת ככל שניתן, במקביל לשיקולים הנובעים ממתן הצמח עצמו. תהליך זה צריך להתחיל לאחר בירור יסודי ותוך כדי ניתור. מתן הצמח מבוסס לא רק על פי האבחנה אלא גם לפי תגובות המטופל. טיפול שאינו מתקדם באופן הרצוי או אינו מספק את התוצאות המקוות דורש התאמות ושינויים.

 

לשם מתן צמח מרפא כדוגמת קנאביס רפואי, יש להעריך לא רק את השפעותיו הכימיות (על היתרונות ועל המגבלות שלו) אלא גם את השפעותיו האנרגטיות. האם צמח זה מחמם או מקרר? האם הוא יותר יאנגי או יותר ייני? מהן השפעותיו ארוכות הטווח על האנרגטיקה בגוף?

הקנאביס הוא צמח המוכר ברוב תרבויות העולם, אם כי במפתיע,הרפואה הסינית העדיפה להשתמש בזרעים שמשלשלים ואינם משפיעים נפשית. קביעת האנרגטיקה מבוססת על ההתוויות, תופעות הלוואי במינון יתר ונסיון קליני. לא ננתח את כל התופעות הנלוות ודי אם נציין שעלייה בקצב פעולת הלב, יובש בפה, שיפור התאבון ותופעות פסיכו אקטיביות נחשבות כמחממות ו"מעלות את היאנג".

 

מכאן שאצל אנשים הנוטים לתסמיני "חום" – יאנג מלכתחילה, ההשפעה של הקנאביס עשויה להיות מהירה ויעילה יותר ולכן נדרש מינון נמוך מאנשים הנוטים לתופעות "קור" – יין. על פי מודל זה, יש להניח שאנשים הסובלים מתופעות "חום" יהיו בעלי נטייה לתגובות פסיכוטיות יותר מאנשים אחרים. האם באמצעות הרפואה הסינית ניתן לחזות תגובות לא רצויות ובהתאם לכך להתאים מינון? הרפואה הסינית נוהגת לשלב צמחים שונים כדי לאזן בין התגובות. האם ניתן לנטרל תגובות לא רצויות (כמו סחרור או חוסר מיקוד) כדי לשפר את ההשפעה הרפואית המיטיבה? אני מקווה שמחקרים עתידיים יתנו לנו תשובות ובכך ישפרו את התועלת שצמח מרפא חשוב זה יכול להעניק.

 

 

כותב המאמר הוא ד"ר ניר עמיר M.D , מומחה לרפואה סינית, מנהל תמורות – בית הספר לרפואה סינית, שיאצו וטווינא ומנהל מרפאה משלימה לילדים במרכז רפואי וולפסון.

 

 

 

 


אהבתם את הפוסט? שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!

אין תגובות.

הוספת תגובה:


evetopics