קאנאבידיול, רכיב בצמח הקנביס המעובד, כתרופה אנטי-פסיכוטית

  • מאת:

    admin
  • קטגוריה:

    כללי
  • תאריך:

    21 מרץ, 2010
banner
banner

כתב העת הברזילאי למחקר רפואי וביולוגי

ערך 39 מספר 4 ריבאירו פרטו אפריל 2006

קאנאבידיול, רכיב בצמח הקנביס המעובד, כתרופה אנטי-פסיכוטית



א.ו. זוארדי, ג.א.ס. קריפה, ג.א.ס. הלאק, פ.א. מוראירה ופ.ס. גוימאראס

תקציר:

מנה גדולה של 'די 9 -טטרה הידרו קנאבינול' (D9-THC), הרכיב העיקרי בצמח ה- Cannabis sativa (הקנאביס המעובד), מעוררת חרדה וסימפטומים דמויי-פסיכוזה בקרב מתנדבים בריאים. תוצאות אלה של ה- D9-THC מופחתות בצורה משמעותית על ידי קאנאבידיול (CBD), רכיב בקנאביס שאיננו גורם להשפעה האופיינית לצמח. הבחנה זו הובילה אותנו לחשוב כי יתכן ול- CBD יש השפעות מפחיתות חרדה ו/או השפעות דמויי אנטי-פסיכוטיות. מחקרים בבעלי-חיים ובמתנדבים בריאים מראים בבירור כי ל- CBD יש השפעה של הפחתת חרדה. התכונות האנטי-פסיכוטיות של CBD נבדקו בבעלי-חיים תוך שימוש בשיטות התנהגותיות וניורו-כימיות שמראות כי ל- CBD יש פרופיל פרמקולוגי דומה לזה של תרופות אנטי-פסיכוטיות לא-טיפוסיות. תוצאות של שני מחקרים שנעשו על מתנדבים בריאים, תוך שימוש בבדיקת תפיסה במשקפת של הפיכת-עומק (perception of binocular depth inversion) ועל-ידי יצירת סימפטומים פסיכוטיים באמצעות קטאמין (ketamine), חיזקו את הטענה בדבר תכונות דמויי אנטי-פסיכוטיות ל- CBD. מעבר לכך, דיווחים על מקרים של מטופלים סכיזופרניים שטופלו ב-CBD ודיווח מקדמי של בדיקה מבוקרת קלינית שהשוותה CBD עם תרופה אנטי-פסיכוטית לא-טיפוסית איששו שקנאבינויד זה יכול לשמש כתחליף בטוח ונוח לטיפול בסכיזופרניה. מחקרים עתידיים של CBD בתנאים פסיכוטיים אחרים כגון בי-פולאריות ומחקרים השוואתיים של השפעותיו האנטי-פסיכוטיות מול אלה של קלוזאפין (clozapine) במטופלים סכיזופרניים מצויינים בבירור.

הקדמה:

השימוש בתמציות של קנאביס מעובד (Cannabis sativa) כתרופה תואר בסין ובהודו עוד לפני תחילת הספירה הנוצרית. השימוש הטיפולי בקנאביס הוצג ברפואה המערבית במחצית הראשונה של המאה ה-19 והגיע לשיא בשני העשורים האחרונים של אותה מאה. בתחילת המאה העשרים, מספר חברות פרמקולוגיות שיווקו תמציות ותמיסות קנאביס שניתנו במרשם רופא עבור תלונות רבות ושונות ובכללם כאבים, שיעולים קשים ואסטמה, וכגורמים מרגיעים/היפנוטיים. אולם, השימוש בקנאביס כתרופה נעלם כמעט לחלוטין בסביבות אמצע המאה העשרים. הסיבות העיקריות להיעלמות זו נעוצות בעוצמה המשתנה של תמציות הקנאביס, בתגובות השונות והבלתי-צפויות של מטופלים, בהכנסה של תרופות סינטתיות ותחליפים פרמקולוגיים יציבים יותר כגון אספירין, כלורל-הידרט (chloral hydrate) ומלחים של חומצת ברביט להרגעה, ההכרה בתופעות לוואי חשובות כגון חרדה ופגיעה קוגניטיבית, וההגבלים החוקיים נגד שימוש בתרופות שמקורן בקנאביס.

כיום מצב זה השתנה בצורה ניכרת. הרכיב העיקרי הפעיל פסיכוטרופית בקנאביס, 'די 9 -טטרה הידרו קנאבינול' (D9-THC), בודד, זוהה וסונתז בשנות ה-60. כמעט שלושה עשורים אחר כך, קולטנים קנאבינוידיים במוח תוארו ושובטו והקנאבינוידיים האנדוגניים (שנובעים ממקור פנימי במוח) בודדו וזוהו. כתוצאה מגילויים אלה העניין במחקר בקנאביס  גדל משמעותית. למשל, מספר הפרסומים שהשתמשו במלת המפתח "מוח", שנאספו על-ידי 'י.ס.י. כור הידע' (ISI Web of Knowledge), גדל פי 26 מ-1960-1964 עד 2000-2004, לעומת מספר הפרסומים אודות "קנאביס" שגדל פי 78.5 באותה תקופה. כתוצאה מכך, המחקר אודות השימוש בקנאביס כתרופה חודש.

למרות ש- D9-THC נחשב לרוב כגורם העיקרי שאחראי להשפעה של קנאביס, מספר דוחות הוכיחו שרכיבים אחרים של הצמח משפיעים על פעילותו הפרמקולוגית. אחד מרכיבים אלה הוא קנאבידיול (CBD), שיכול להוות עד 40% מתמצית הקנאביס והינו נטול השפעות פסיכולוגיות אופייניות של קנאביס על בני-אדם. מחקרים על האינטראקציה בין D9-THC לבין CBD הובילו למה שנראה כתוצאות סותרות. למרות שנצפו העצמות בהשפעת ה- D9-THC, תופעה זו כנראה קשורה לאינטראקציות פרמקוקינטיות (pharmacokinetic) מאחר ו- CBD הינו מעכב עוצמתי למטאבוליזם תרופתי בכבד (hepatic drug metabolism) ומעלה ריכוזים של D9-THC במוח. אולם מספר מחקרים דיווחו על שוני בהשפעת D9-THC כששני החומרים ניתנו סימולטנית לחיות או לבני אדם.

CBD במינון (1 מ"ג/ק"ג) שניתן במקביל ל- D9-THC במינון (0.5 מ"ג/ק"ג) הפחית משמעותית את החרדה ואת הסימפטומים הפסיכומימטיים שעוררו התרופה השנייה בקרב מתנדבים בריאים. מאחר והמינון של CBD במחקר לא שינו את כמויות ה- D9-THC בדם, הועלתה ההשערה כי CBD חסמה את ההשפעות של D9-THC בגלל תכונות פרמקולוגיות פנימיות מסויימות. למעשה, כשניתן לבדו CBD גרם להשפעות משלו, וביניהם השפעות היפנוטיות, אנטי-עוויתיות (anticonvulsive), ניורו-הגנתיות (neuroprotective), והורמונליות (דרגות קורטיקוסטרון וקורטיסול מוגברים). השפעות אלה הובילו להיפותיזה כי יכולים להיות ל- CBD השפעות מונעי-חרדה (anxiolytic) ו/או אנטי-פסיכוטיות.

השפעה מונעת-חרדה (anxiolytic) של קנאבידיול:


התכונות המונעות-חרדה של CBD הוצגו על ידי מספר מחקרים קדם-רפואיים (pre-clinical) שהשתמשו בפרדיגמות שונות כגון התגובה הרגשית המותנית, מבחן הקונפליקט של ווגל (Vogel) ומבוך-הפלוס המוגבה (elevated plus-maze). במחקר האחרון, המינונים האפקטיביים של CBD נעו בין 2.5 ל- 10 מ"ג/ק"ג, והתרופה יצרה עקומת U הפוכה של התגובה ביחס למינון, כשהמינונים הגבוהים הפסיקו להיות יעילים בקרב עכברושים. כך אפשר להסביר את התוצאות השליליות שיש למינונים גבוהים של CBD (מעל 100 מ"ג/ק"ג) במחקר קודם שהשתמש במבחן הקונפליקט של גלר-סייפטר (Geller-Seifter).

על מנת להעריך השפעה מונעת-חרדה של CBD בקרב בני-אדם, נעשה מחקר קפדני-עיוור (double-blind) על מתנדבים בריאים שעברו סימולציה של מבחן הדיבור הציבורי (public speaking test). במחקר השוו בין CBD (במינון 300 מ"ג) לבין איפסאפירון (ipsapirone במינון 5 מ"ג), דיאזפאם (diazepam במינון 10 מ"ג) או פלאסיבו. התוצאות הראו שה- CBD ושתי התרופות המונעות-חרדה האחרות החלישו את מידת החרדה שמעורר המבחן. ההשפעות הכמו-מונעי-חרדה של CBD נצפו במחקר קפדני-עיוור נוסף שנעשה לאחרונה במתנדבים בריאים, ובדק את השפעת ה- CBD על זרימת דם באזורי המוח על-ידי טומוגרפיה ממוחשבת לפי פליטת פוטון-יחיד (single-photon emission computed tomography). מכיוון שהליך הבדיקה כשלעצמו יכול להחשב למצב מעורר-חרדה, ניתן לבחון באמצעותו תפקוד של תרופות מונעי-חרדה. CBD עורר בבהירות השפעה מונעת-חרדה ויצר דפוס של פעילות מוחית תואמת לזו של תרופות מונעי-חרדה. לכן, בהתאם למידע שנאסף במודלים של מחקרים בבעלי-חיים, תוצאות של מחקרים על מתנדבים בריאים מצביעים בבירור על השפעה כמו-מונעת-חרדה ב- CBD.

השפעה אנטי-פסיכוטית:

מחקרים שנעשו במודלים של בעלי חיים

מודלים של בעלי-חיים אשר משמשים לניפוי תרופות אנטי-פסיכוטיות מונחים על ההיפותיזה הניורוכימית של סכיזופרניה, הקשורה בעיקר לניורוטראנסמיטרים דופאמין (dopamine) וגלוטאמאט (glutamate).

אנטגוניזם של קולטני דופאמין D2 יכולה להחשב לתכונה כללית של רוב התרופות הקליניות האנטי-פסיכוטיות היעילות, בעיקר אלה הפעילים כנגד הזיות ואשליות. המודלים המבוססים על דופאמין בדרך כלל מכילים אפומורפין (apomorphine), מתחרה (agonist) ישיר, או אמפטאמין (amphetamine), תרופה שמגדילה את השחרור של ניורוטראנסמיטר זה וחוסמת את השבתו (re-uptake). השפעה כללית נוספת של תרופות אנטי-פסיכוטיות היא היפר-פרולאקטינמיה (hyperprolactinemia) שנוצרת כתוצאה מהאנטגוניזם של קולטני ה- D2 על תאים מאמוטרופיים (mammotrophic) בקדמת- יותרת המוח (anterior-pituitary). תאים אלה מעוכבים בחוזקה על-ידי דופאמין שמיוצר בגרעין ההיפו-טלאמי המקושת (hypothalamic arcuate nucleus). תרופות אנטי-פסיכוטיות קונבנציונליות או אופייניות, בעיקר אלה עם זיקה גבוהה לקולטני D2 (האלופרידול (haloperidol) הינו ההרכב הסטנדרטי), מעוררים תופעות לוואי מוטוריים שמתאפיינים בתסמונת כמו-פרקינסונית (Parkinson-like). להבדיל, תרופות אנטי-פסיכוטיות לא-אופייניות (atypical), שאב הטיפוס שלהן הוא קלוזאפין (clozapine), הינן משפיעות ברמה טיפולית במינונים שגורמים לפחות השפעות כמו-פרקינסית או נעדרים השפעה זו. הסבירות שגורם אנטי-פסיכוטי יגרום לסימפטומים כמו-פרקינסוניים ניתנת לבדיקה במבחן קטלפסיה (catalepsy). תרופות אנטי-פסיכוטיות לא-אופייניות מרסנים את הסטריאוטיפיות (stereotypies) ואת ההיפר-תנועתיות (hyperlocomotion) שמעורריים מתחרים דופאמיניים במינונים נמוכים יותר מאלה שיוצרים קטלפסיה.

כצעד ראשון בחקירת האפשריות הכמו-אנטי-פסיכוטיות של CBD, השוו את החומר עם האלופרידול (haloperidol) בקרב עכברושים שנבחנו במודלים מבוססים על דופאמין. אולם, חסימת קולטני D2 אינה בהכרח המנגנון היחיד לפעילות אנטי-פסיכוטית. מספר ראיות עובדתיות מציעות כי קולטני NMDA גלוטאמטרגיים (glutamatergic N-methyl-D-aspartate) קשורים במנגנון הפעילות של קלוזאפין. מודלים מבוססי-גלוטאמט של סכיזופרניה משתמשים במינונים תת-מרדימים (sub-anesthetic ) של קטאמין (ketamine), אנטגוניסט לקולטני NMDA גלוטאמטיים, או לתרכובת הקשורה פנסיקלידין (phencyclidine), על מנת ליצור סימפטומים פסיכוטיים. מחקר חדש יותר חקר את ההשפעות של CBD במודלים של דופאמין וגם של גלוטאמט בצפי לפעילות אנטי-פסיכוטית. המחקר השווה את ההשפעות של CBD, האלופרידול וקלוזאפין במניעת היפר-תנועתיות שנבעה מאמפטאמין (amphetamine) או קטאמין (ketamine) בעכברים. תוצאות שני מחקרים אלה מתומצתים בטבלה 1 (מופיע בלינק הבא).


http://www.scielo.br/img/revistas/bjmbr/v39n4/html/6164t01.htm


CBD (במינון 15-60 מ"ג/ק"ג), כמו האלופרידול (במינון 0.25-0.5 מ"ג/ק"ג), הפחית את ההתנהגות הסטריאוטיפית לאפומורפין בעכברושים באופן שקשור במינון. תרופות אלה גם הגדילו את רמות הפלזמה של פרולאקטין (prolactin). אולם, הוצרכו מינונים גבוהים יותר של CBD (מינונים של 120 ו-240 מ"ג/ק"ג) להשגת תוצאות אלה. מעבר לכך, בניגוד להאלופרידול, CBD לא עורר קטלפסיה, אפילו במינונים גבוהים של 480 מ"ג/ק"ג. בהתאם לתוצאות שהושגו עם עכברושים, CBD (במינונים של 15-60 מ"ג/ק"ג) עיקב את ההיפר-תנועתיות שנגרם מאמפטאמין בעכברים, באופן שקשור במינון. בנוסף לכך, התרופה אף החלישה את ההיפר-תנועתיות שנגרמת מקטאמין, תוך הרחבת ההשפעות הכמו-אנטי-פסיכוטיות במודל מבוסס-גלוטאמטית. כצפוי, בעוד האלופרידול (במינון 0.15-0.6 מ"ג/ק"ג) וקלוזאפין (במינון 1.25-5.0 מ"ג/ק"ג) עיקבו היפר-תנועתיות, רק האלופרידול עורר קטלפסיה הטווח מינונים זה. בדומה לקלוזאפין, CBD לא עורר קטלפסיה במינונים שעיכבו היפר-תנועתיות בעכברים. תוצאות אלה תומכות בתפיסה כי CBD מראה פרופיל דומה לתרופות אנטי-פסיכוטיות לא-אופייניות.

בנוסף להיבחנות על פי מודלים התנהגותיים, תרופות אנטי-פסיכוטיות אופייניות ולא-אופייניות (typical and atypical) ניתנים להבחנה על סמך דפוסים של הפעלתם העצבית. ניתן לזהות זאת על סמך הביטוי של ה- c-Fos הפרוטו-אונקוגניים (proto-oncogene c-Fos). למשל, האלופרידול מעורר תגובתיות-חיסונית פוסית (Fos immunoreactivity) בסטריאטום הגבי (dorsal striatum), כנראה בשיקוף תופעות הלוואי המוטוריים שלו, בעוד קלוזאפין מעורר תגובתיות-חיסונית פוסית בקליפת האונה-הקדמית (prefrontal cortex) אבל לא בסטריאטום הגבי. השוו את הדפוס של תגובתיות-חיסונית פוסית שמעורר CBD (במינון 120 מ"ג/ק"ג) עם זה של האלופרידול (במינון 1 מ"ג/ק"ג) וקלוזאפין (במינון 20 מ"ג/ק"ג) בעכברושים. רק האלופרידול הגביר תגובתיות-חיסונית פוסית בסטריאטום הגבי, בעוד CBD וגם קלוזאפין, אך לא האלופרידול, עוררו תגובתיות-חיסונית פוסית בקליפת האונה-הקדמית. תוצאות אלה עקביות עם המידע ההתנהגותי שהושג בהשוואה בין CBD לבין תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות אלה.

לסיכום, מודלים של בעלי-חיים המשתמשים בשיטות התנהגותיות וניורוכימיות מציעים כי ל-CBD יש פרופיל פרמקולוגי דומה לזה של תרופה אנטי-פסיכוטיות לא-אופייניות.

מחקרי בטיחות:

היה צורך לבצע מחקרים בטיחותיים של CBD לפני שנבדק על בני-אדם. CBD נחקר בצורה מקיפה בחיות מעבדה על מנת לגלות תופעות לוואי אפשריות או תופעות של הרעלה. נתינה קריטית של CBD דרך הפה, בנשימה או בוריד לא עוררו תגובות רעילות משמעותיות אצל בני-אדם. בנוסף, נתינה עקיבה של CBD למשך 30 יום בקרב מתנדבים בריאים, במינונים יומיים שנעו בין 10 ל-400 מ"ג, לא עוררה שינוי משמעותי בבחינה ניורולוגית, פסיכיאטרית או קלינית. לבסוף, בקרב מטופלים הסובלים ממחלת הנטינגטון (Huntington's disease), ניתנו מנות של 700 מ"ג CBD למשך 6 שבועות, ולא התעוררו סימנים של הרעלה. לכן, בהתאם לתוצאות ממחקרים בבעלי-חיים, המידע הקליני הזמין מציע כי ניתן לתת CBD בבטחה במגוון רחב של מינונים.

שימוש קליני:

ב-1848 החל הפסיכיאטר הצרפתי ג'אק-ג'וסף מוראו דה-טור לחקור את השפעות הקנאביס. הוא הציע לראשונה להשתמש בצמח כגורם פסיכו-מימטי לניסויים. תוצאות ממחקר עדכני, שנאספו במדידות מדויקות יותר, תאמו לממצאו של מוראו כי D9-THC גורם לשינויים סובייקטיביים, קוגניטיביים והתנהגותיים שדומים לפסיכוזה אנדוגנית (endogenous psychosis), ומציעים כי D9-THC אכן יכול לשמש בניסויים כגורם פסיכו-מימטי.

ב-1982, מחקר שבדר אינטראקציה אפשרית בין D9-THC לבין CBD במתנדבים בריאים הראה כי CBD יכול לעכב שינויים סובייקטיביים הדומים לסימפטומים של מחלה פסיכוטית ונגרמים על ידי D9-THC. באותה שנה, הובחן כי מטופלים שאושפזו בבית-חולים פסיכיאטרי בדרום אפריקה, אחרי שימוש בזן קנאביס כמעט נטול CBD, הראו תדירות גבוהה בהרבה של התקפות פסיכוטיות חריפות מאשר בארצות אחרות. ראיות עובדתיות אלה הובילו למספר מחקרים לגבי אפשרות של השפעות אנטי-פסיכוטיות ב-CBD.

על מנת להעריך את ההשפעות האנטי-פסיכוטיות של תרופות חדשות במתנדבים בריאים, מודל שימושי הינו בדיקת תפיסה במשקפת של הפיכת-עומק (perception of binocular depth inversion). כאשר תמונה מוצגת בנפרד בפני כל עין, עם שוני מזערי בזוית הראיה, נוצרת תפיסה תלת-מימדית. ההפיכה של תמונה זו מעין אחת לשניה במצב רגיל גורם לשוני בקמירות התמונה. לפעמים שוני זה בלתי-נתפס אם מוצגת תמונה של אובייקט מוכר (פרצופים, למשל), והתמונה המוכרת משתלטת על השוני, כאשליה. למטופלים סכיזופרניים קושי בתפיסת התמונה המדומה, ומדווחים באופן מדויק יותר על העוויתות. במהלך טיפול אנטי-פסיכוטי, הפרצופים המהופכים נצפו כמדומים יותר. ניתן להשיג דיווח מדויק יותר גם על ידי מתן תרופות פסיכו-מימטיים כמו נבילון (nabilone), המקבילה ל-D9-THC. במודל זה, פגיעה בתפיסה של תמונה דמיונית כתוצוה משימוש בנבילון נבלם על ידי CBD, ומראה על השפעה כמו-אנטי-פסיכוטית של תרכובת זו.

מודל חשוב נוסף המשמש להערכת פעילות כמו-אנטי-פסיכוטית בקרב מתנדבים בריאים הוא נתינת מנות תת-מרדימות של קטאמין (ketamine). מודל על בסיס-גלוטאמאט זה מעורר תגובה פסיכוטית שמחקה סימפטומים חיוביים ושליליים של סכיזופרניה. הליך קפדני-עיוור (double-blind) נעשה על מנת לחקור את השפעת ה-CBD במודל זה. תשעה מתנדבים בריאים קיבלו באופן רנדומלי פלאסיבו או CBD (במינון 600 מ"ג) בשני פגישות של ניסוי בהפרש של שבוע. לאחר שאובחנו במדידות פסיכיאטריות, המתנדבים קיבלו אוראלית פלאסיבו או CBD ונחו למשך 65 דקות. אז הותקנה משאבת עירוי וניתנה מנת אס-קטאמין (S-ketamine) (במינון 0.26 מ"ג/ק"ג) למשך דקה ואחריה מנה נוספת של 0.25 מ"ג/ק"ג למשך 30 דקות להחזקת ההשפעה. מדידה נתונה-קלינית למצבי נתק (Clinician-Administered Dissociative States Scale – CADSS) נעשתה בתחילת הפגישות וכעבור 90 דקות לאחר הזרקת המנה הראשונה. המתנדבים התבקשו להגיב למדידה בהתאם לתקופה שבה הרגישו הכי סימפטומטיים. CBD הפחית את השפעות הקטאמין בתוצאה הכוללת של ה- CADSS וגם על כל אחד מהפרטים של המדידה בנפרד. השפעה זו התבטאה משמעותית במדידה בפרט על גורם הנתק מן העצמי (depersonalization), וחיזק עוד את התכונות הכמו-אנטי-פסיכוטיות של CBD.

טבלה 2: http://www.scielo.br/img/revistas/bjmbr/v39n4/html/6164i02.htm

תוצאות הפרט על גורם הנתק מן העצמי מה- CADSS עבור כל מתנדב בריא במשך עירוי תוך-וורידי של קטאמין, לאחר מתן אוראלי של פלאסיבו או CBD (מינון 600 מ"ג). …

לאור הפרופיל הבטוח במתן CBD לבני-אדם ולחיות מעבדה, החלטנו לערוך ניסויים קליניים במספר מועט של מטופלים. ב-1995, CBD נבדק במחקר מקרה של מטופלת סכיזופרנית בת 19 שהגיבה בתופעות-לוואי חמורות לתרופות אנטי-פסיכוטיות קונוונציונליות. לאחר תקופת נקיון של 4 ימים מטופלת זו קיבלה מנות אוראליות גדלות והולכות של CBD מומס בשמן, עד למינון 1500 מ"ג ליום, למשך 4 שבועות. לאחר תקופה זו, מתן CBD הופסק והוחלף בפלאסיבו למשך 4 ימים. לבסוף, הטיפול הועבר למנות גדלות והולכות של האלופרידול עד למינון 12.5 מ"ג ליום. הראיונות הפסיכיאטריים צולמו בווידאו והסימפטומים נותחו על ידי פסיכיאטר-'עיוור' שהשתמש בסולם להערכה פסיכיאטרית המקוצר (Brief Psychiatric Rating Scale BPRS). שיפור משמעותי נראה במשך זמן הטיפול ב- CBD, בעוד החמרה נראתה כשהטיפול הופסק. השיפור שהושג עם CBD לא גדל עם האלופרידול (טבלה 3, מטופלת א). כחיזוק נוסף לפרופיל הבטוח של CBD, לא נצפו תופעות-לוואי, כפי שאובחן באמצעות סולם ה- Ugvalg for Kliniske Undersgelser (UKU).

טבלה 3: http://www.scielo.br/img/revistas/bjmbr/v39n4/html/6164i03.htm

תוצאות הסולם להערכה פסיכיאטרית המקוצר (Brief Psychiatric Rating Scale BPRS) עבור 4 מטופלים סכיזופרניים שטופלו ב- CBD. מטופלת א קיבל עד 1500 מ"ג CBD ליום ומטופלים ב, ג ו-ד קיבלו עד 1280 מ"ג ליום. העמודות מראות תוצאות BPRS לכל מטופל סכיזופרן בגמר הטיפול לאחר מתן פלאסיבו, CBD ותרופה אנטי-פסיכוטית לשם פיקוח (האלופרידול למטופלת א ואולנזפין (olanzapine) למטופלים ב, ג ו-ד). פלאסיבו ניתן לפני ואחרי טיפול ב- CBD. מטופלת א היא אישה שהציגה תופעות-לוואי חמורות עם תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות. מטופלים ב,ג ו-ד הינם גברים שטופלו בעבר עם תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות ללא תגובה.

לאחרונה, CBD ניתן לשלושה מטופלים גברים בגילאים 22-23 שאובחנו בסכיזופרניה ולא הגיבו לתרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות. הם קיבלו פלאסיבו למשך 5 ימים בבית חולים ואחר כך קיבלו CBD מהיום ה-6 עד היום ה-35. לאחר תקופה זו, הם קיבלו פלאסיבו למשך 5 ימים נוספים, ואחר כך אולנזפין למשך 15 יום לפחות. המינון של CBD גדל בהדרגה מ- 40 עד 1280 מ"ג ליום. המטופלים אובחנו על ידי שני פסיכיאטרים, שלא ידעו על המינונים שניתנו, תוך שימוש בסולמות ה- BPRS ו- UKU. לא נצפו תופעות-לוואי כלשהם בזמן הטיפול ב- CBD, אפילו במינון הגבוה של 1280 מ"ג ליום. שיפור חלקי נצפה במטופל אחד (טבלה 3, מטופל ב) בעוד שיפור קל והעדר שיפור כלל נצפו בשני המטופלים הנוספים (טבלה 3, מטופלים ג ו-ד). אולם, המטופלים (ג ו-ד) נחשבו חסינים לתרופה, מכיוון שלא הגיבו אפילו לקלוזאפין, עובדה שיכולה להסביר את היעדר ההשפעה של CBD. טבלה 3 מראה את התוצאות שהתקבלו עם 4 המטופלים הסכיזופרניים שטופלו עד כה ב- CBD. מחקרים אלה מציעים, לכן, כי ל- CBD פרופיל כמו-אנטי-פסיכוטי במתנדבים בריאים ועשוי להכיל תכונות אנטי-פסיכוטיות במטופלים סכיזופרניים, אבל לא במטופלים חסינים לתרופות.

בהתאם להצעה זו, דיווח מקדמי מניסוי קפדני-עיוור (double-blind) שארך 4 שבועות, שנעשה על מספר מספק של מטופלים והשווה את ההשפעות של CBD עם ההשפעות של אמיסולפרייד (amisulpride) על סכיזופרניה חמורה ועל פסיכוזות בצורת-סכיזופרניה (schizophreniform psychosis), הראה כי CBD הפחית בצורה משמעותית סימפטומים פסיכוטיים חריפים לאחר 2 עד 4 שבועות של טיפול בהשוואה למצב הבסיסי. בניסוי זה CBD לא היה שונה מאמיסולפרייד פרט לכמות מועטת יותר של תופעות-לוואי.

לסיכום, תוצאות ממחקרים פרה-קליניים וממחקרים קליניים מציעות כי CBD מהווה חלופה טיפולית יעילה, בטוחה ונסבלת בקלות בשביל חולים סכיזופרניים. ניסויים עתידיים של קנאבינויד זה בתנאים פסיכוטיים אחרים כגון בהפרעה דו-קוטבית, ומחקרים השוואתיים אודות השפעותיו האנטי-פסיכוטיים ביחס לאלה של קלוזאפין במטופלים סכיזופרניים, נחוצים בהחלט.


אהבתם את הפוסט? שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!

תגובות

7 תגובות למאמר “קאנאבידיול, רכיב בצמח הקנביס המעובד, כתרופה אנטי-פסיכוטית”

  1. מוטי
    יוני 11, 2010

    תודה! העשרת אותי מאוד! אפשר אולי קישור למחקר המקורי (באנגלית)?

  2. צוות קנביסה
    ינואר 14, 2011
  3. דני
    מרץ 1, 2011

    שלום אפשר בבקשה שתי מחקרים שטוענים ש הקנאביס הרופאי עוזר ל סכיזופרניה אם אפשר שתי קישורים אני מודה לכם מאד גם אם באנגלית זה טוב תודה :-)

  4. צוות קנביסה
    מרץ 1, 2011

    רוב המחקרים שיש לנו מדברים על הנושא שקנביס לא גורם לסכיזופרניה
    אבל מחקרים על טיפול בקנביס יותר מהמחקר הזה מאוד קשה לאתר.


    Cannabidiol as an antipsychotic. A double-blind, controlled clinical trial on cannabidiol vs. amisulpride in acute schizophrenia.
    http://www.cannabis-med.org/studies/ww_en_db_study_show.php?s_id=213&&search_pattern=ANXIOLYTIC


    מחפש עוד ואשמח לראות במידה ומישהו אחר מוצא משהו רציני.

  5. דני
    מרץ 2, 2011

    אני עושה את כל המאמצים לאתר מחקרים כאלה שעוזרות לסכיזרופיה כי אני לוקה בסכיזרופניה ואני מעיד שהפסקתי עם הכדורים אחרי תקופה ניסיתי ופשוט נפלאות מעשי ה' החומר עשה מה שהכדורים לא עושים וזה פותר לי את הבעיה לכן אני לא ינוח עד שאני ימצא מחקרים שמעדים על זה ואני יחזור לפה לתת לכם קישורים כי אני יודע כמה שהמחלה הזאת קשה ועוד אין פטרון בשבילה כל הכדורים הם לא נותנים את המיטב ולא מעבירים את זה רק חלקית ומכניסים אותך לדברים אחרים אנחנו נלחם על זה אני חושב לפתוח אתר גדול שבוא יכנסו כל מי שניסה בכל מני מצבים נפשיים ויפרטו ואנחנו נעשה רעש גדול שזה יגיעה לחדשות לכל מקום אנחנו נדרוש את מה שמגיע לנו המדינה מתאצלת בלעשות מחקרים כי מדובר פה במלחמה בין חברות התרופות שהוציאו מאות מליוני דולרים כדאי לפתח תרופות ואם יעברו לטיפולים בצמח של הקנאביס הרפואי חברות התרופות יפסידו מליוני דולרים בחודש אז הם נלחמים אנחנו לא נשתוק ונעורר מאומה בכל מקום יש לי מלא קשרים זה יגיע לעיתונות לחדשות לכל מקום הגיע הזמן שמשרד הבריאות יתחלו באמת לדאג לבריאות של החולה ולא כסף שלו זה פשוט מזעזע אותי שקראתי ושמעתי מהמון מקורות שחברת התרופות תעשה הכל כדאי שלא יעברו לטיפול בקנאביס למצב נפשי וזה יותר מזעזע אותי שמשרד הבריאות נותנת להם יד לכל זה ולא תומכים או משקעים מזמן כדי לפתח מחקרים על הקנאביס והעזרה שלו על הנפש משרד הבריאות תתכוננו למלחמה אנחנו עומדים על שלנו.

  6. דראל
    מרץ 17, 2011

    דני אני מוריד בפניך את הכובע,מסכים איתך במאה אחוז בושה וחרפה.אני מרגיש שהולך לחול שינוי גדול בנוגע לקנאביס בשנים הקרובות,העולם לאט לאט מבין מה קורה,יותר ויותר שמועות הופכות לעובדות מוצקות! אנחנו נצליח לשנות את העולם בעיניין הזה!

  7. דובר העם
    מאי 8, 2012

    חשוב לציין שיש לרכוש זן מריחואנה שהוא עשיר בקנאבידיול (CBD).
    חפשו בגוגל CBD CREW יש להם מבחר זנים זולים עשירים בקנבידיול.

    חוץ מסכיזופרניה, זה גם מועיל לכאב בצורה מיוחדת מאד. כמו כן לאפילפסיה, פרקינגסון וכל מיני מחלות של עוויתות ואוטו-אימיוניות ודלקתיות.

    שווה לבדוק.


evetopics