השפעותיו השונות של קנביס רפואי בזנים השונים ואופן היישום שלהם -מבחן תצפיות בן 3 שנים

השפעותיו השונות של קנביס רפואי בזנים השונים ואופן היישום שלהם, מבחן תצפיות בן 3 שנים.

תקציר
קנביס מפגין יעילות ניכרת בהשפעתו על מגוון של סימפטומים רפואיים. 77 מטופלים השתתפו במחקר שנערך בקליפורניה בכדי להעריך יעילות מריחואנה, קנביס סטיבה (C. Sativa) ו/או אינדיקה (C.Indica), בטיפול במספר מצבים רפואיים שונים, באמצעות אינהלציה או באופן אוראלי. איידס (HIV) היה המקרה רפואי הנפוץ ביותר. 1892 שאלונים סטנדרטיים היוו בסיס לאנליזה סטטיסטית של הנתונים. התוצעות הצביעו על כך שבמקרים של בחילה או עווית, השינויים בתחושת הסימפטום מושפעים ע”י אופן השימוש בקנביס. למרות זאת, בזמן שזני האינדיקה העלו אנרגטיות והגבירו תיאבון, חשוב לציין שבטיפול בבחילה בחולי איידס ובמקרים אורטופדיים זני קנביס סטיבה ואינדיקה הראו תוצאות דומות.

הקדמה
מריחואנה, בין אם קנביס סטיבה או אינדיקה, מפיקה את ההשפעות הרפואיות שלה באמצעות ריכוז ואיזון מספר חומרים פעילים הנמצאים בה. הקבוצה העיקרית היא הקנבינואידים – הנמצאת רק במריחואנה, אך בנוסף ישנו מגוון רחב של טרפנואידים ופלבונואידים. טרפנואידים אחראיים בעיקר לריחו האופייני של הקנביס. ריכוז החומרים והפרופורציה בינהם תלויים במטען הגנטי של הצמח ובטכניקות הכלאה וגידול, ולכן ניתן לקבל תוצרים שונים אחד מהשני באופן ניכר.

מעט ידוע כיצד השוני בפרופיל המרכיבים (החומרים הפעילים הנ”ל) מתורגם להבדלים ביעילות הטיפולית. טווח רחב של השפעות מיוחס ל-THC (המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי במריחואנה) ו-CBD (תרכובת הקשורה ל- THC) כאשר ניתנו בצורתם הטהורה. חסר מידע לגבי מגוון ההשפעות הקליניות המתקבלות בעקבות שימוש ב”תפריטים” מגוונים של חומרים פעילים הנלקחים יחד באופן הוליסטי.

פקטור נוסף משפיע על תוצאות המריחואנה ויעילותו הוא אופן היישום. יישום אוראלי מביא לספיגה איטית יותר מאשר יישום סיסטמי באינהלציה (דרך עישון או באיוד). יתרה מכך, הכבד מביא למטבוליזם של מריחואנה ביישום אוראלי, ונוצר קנבינואיד (11-Hydroxy-THC) חזק ובעל השפעה ארוכת טווח המשרה תגובות מגוונות במטופלי קנביס רפואי, השפעות שלא תמיד נעימות ונסבלות.

ארגון WAMM הוא קולקטיב של מטופלים ומטפלים שמטרתו ליצור קהילה, לבנות תקווה, להסיר מחסומים ולתת תמיכה ומריחואנה רפואית לחברים המחזיקים בהמלצה חתומה ומאושרת ע”י רופא בעל רישיון עבודה במדינת קליפורניה. הארגון החל במחקר בשנת 1993 שמטרתו להתיחס לשאלה הקשורה למגוון ההשפעות הקליניות המתקבלות משימוש בקנביס סטיבה, אינדיקה ומהכלאות בינהם, וגם לבחון את ההשפעה של אופן היישום, סיסטמי (דרך הריאות) או אוראלי (דרך מערכת העיכול).

חומרים ושיטות
האבחנה לגבי זהות זן הקנביס התבססה על ארץ המקור של זני הזרעים ועל מאפיינים פיזיים של של כל זן. “טוהר” הזנים הובטח באמצעות שיטות הכלאה מבוקרות, תוך כדי אימות ע”י 25 שנות ניסיון בטיפוח, רבייה והכלאות של צמחי קנביס.

שאלון הערכה סופק בתדירות שבועית למטופלים המשתתפים. המטופל הניח תווית מהאספקה השבועית על הטופס בן 7 ימים בו הוא סימן את הזן ואת אופן השימוש בו (עישון או אכילה), מספר ה”שכטות” שלקח (במקרה שהיישום היה דרך עישון), הכמות והמשקל שהתשמש בהם. כל המטופלים הונחו בשיטה מיוחדת לעישון. מטופלים נדרשו לציין את המינונים בהקשר לתחושת ההקלה על סימפטום ספציפי. המשתתפים העריכו ודרגו את חומרת סימפטומים לפני ואחרי השימוש בקנביס. זה נעשה בשעת הקימה בבוקר (חוץ מבמקרים של אינסומניה) ולפני (ואחרי) כל שימוש בקנביס. הטפסים מולאו באופן שבועי כדרישה מינמלית, ועד שבע פעמים בשבוע, במטרה לאמוד יעילות של הזנים השונים על סימפטום המטרה.

ממצאים נלקחו מנתונים שנאספו בתקופה שבין יוני 1993 ועד לתחילת 1997. אנליזה סטטיסטית הכילה אנליזה של תדירות, מבחני T צמודים של ציוני “לפני” ו- “אחרי” של כל אחד מהסימפטומים או המצבים שנבדקו, וסדרה של ‘One Way ANOVA’ על אופן היישום, זן הקנביס ודיאגנוזה.

בגלל שההשפעות הרפואיות של קנביס משויכות לעיתים להשפעה על שינוי מצב הרוח, בוצעה גם אנליזה של קורלציה בין ציוני שינוי מצב הרוח לבין משתנים אחרים שנבחנו.

שיטות האינהלציה של הקנביס היו בעיקר עישון ומעט מקרים של שימוש באידוי, למרות שמטופלים ציינו שהיעילות בשיטה זו נמוכה באופן ניכר, דבר שיתכן כי תלויבאיכות ובעיצוב המאייד.

אופני הבליעה היו מאפים ו”חלב אם” – נוזל על בסיס סויה, ותמצית קנביס באלכוהול שיוצרה מעלים או מעלים משולבים בפרחים. זני המריחואנה היו קנביס סטיבה ואינדיקה ומכלואים שלהם. האבחנה המורפולוגית בינהם נעשתה בידי מגדלי קנביס מנוסים הקשורים ל- WAMM, בהתבסס על מאפיינים של שני תתי-המין, זנים ומכלואים.

הזנים שסופקו השתנו משבוע לשבוע והכילו את הזנים ה”טהורים” הבאים וזני המכלוא:
קנביס סטיבה ואינדיקה, כמו גם מכלואים שלהם בהם האמא סטיבה X אבא אינדיקה וגם את ההכלאה ההפוכה. שיטת אנליזת התכולה כימית של החומר הנבחן נשמרה, למרות שאנו מאמינים שיש סיכוי לשגיאה בממצאים. תוצאות מעבדת הסמים הצביעו על כך שבקנביס סטיבה נמדדו 23.7% THC, פחות מ-0.1% CBD, ופחות מ-0.1% CBN. בקנביס אינדיקה נמדדו 19.6% THC, פחות מ-0.2% CBD, ופחות מ-0.5% CBN. עוצמת מבחני הקנביס שנערכו ע”י מעבדת ‘ELSohly’ לאותה הדוגמא של קנביס סטיבה אך לאחר שמונה חודשים של אחסון נתנו תוצאה של 17.6% THC.

תוצאות
77 מטופלים השלימו 1892 טפסים לאורך המחקר בן שלוש השנים. מתוכם, 43 היו זכרים (56%) 22 נקבות ו-12 לא הוגדרו במגדר כלשהו. 39 מטופלים היו חולי איידס, 14 היו חולים במחלות נוירולוגיות, ו-7 היו חולים בסרטן.

בכדי למנוע הסתה של התוצאות בעקבות כך שמספר גבוה של טפסים מולאו ע”י מספר נמוך של משתתפים בוצע תיקנון של הנתונים ע”י בדיקת מקסימום 8 טפסים, שנבחרו באקראי מכל משתתף. בהתאם, האנליזה בוצעה על 432 רשומות. מתוכם, 261 (61%) התיחסו לקנביס סטיבה, 65 לאינדיקה, ו-105 סומנו כ”אחרים” (צמחים שנתרמו או שלא היה הבסיס הגנטי שלהם).

מבחני T צמודים לפני ואחרי השימוש הראו כי במקרים הבאים היתה הקלה בשיעור משמעותי על הסימפטומים בעקבות השימוש במריחואנה (ללא קשר לזן או אופן היישום): כאב, מצב אנרגטי, מצב רוח, בחילה, תיאבון, עירנות. בשאר הסימפטומים לא נצפתה הקלה בשיעור מובהק. ההקלה על סימפטום מסויים לא היתה תלויה בדיאגנוזה הקלינית, חוץ מבמקרה של בחילה שם היתה השפעה חזקה יותר על חולי איידס מאשר על חולים עם בעיות אורטופדיות.

לגבי זני המריחואנה והשפעתם, ברוב המקרים לא היו הבדלים משמעותיים חוץ מאשר במקרים של אנרגטיות ותיאבון בהם היה יתרון מובהק לקנביס אינדיקה על פני סטיבה ו”אחרים”.

לגבי אופן יישום המריחואנה, ברוב המקרים, אינהלציה ובליעה הראו שיעור השפעה דומה. רק במקרה של עוויתות היתה העדפה לעישון על פני בליעה.

דווח שיתכן ו-THC מסוגל להוריד עוויתות הקשורות בהפרעות נוירולוגיות ושאינן נוירולוגיות. מעניין לציין שהקנבינואיד ‘קנבידיאול’ הראה תכונות של סם מונע פרכוסים ועוויתות במחקרים בבעלי חיים.
במקרה של מספר מטופלים דווח שהחומר הפחית ואף מנע התקפים של עווית ופרכוסים כאשר נעשה בו שימוש לבד או כנספח לתרופה אחרת. נראה שיש אתרי רצפטור לקנבינואידים אשר להם השפעות מועילות על התקפים.

לגבי מבחן הקורלציה בין שינוי מצב רוח המטופל לבין השפעה על הסימפטומים נמצא רק פרמטר אחד מובהק סטטיסטית בו ישנה קורלציה והוא מצב רוח ואנרגטיות. לא היתה קורלציה עם אף אחד מהתוצאות האחרות, כולל במקרה של הפחתה בכאבים.

דיון
התוצאות מצביעות על קנביס כיעיל בהקלה על סימפטומים במגוון רחב של קטגוריות. לא נצפו הבדלים ניכרים בין דיווחי המטופלים למרות שהיו חולים במחלות שונות. רק במקרה של בחילה היה השיפור אצל חולי האיידס נחכר יותר.

במספר מקרים, חולים סופניים ציינו תופעה חוזרת שתוארה כ”שינוי תודעתי” או “תפיסתי” אשר אפשר להם לגשת את המוות המתקרב באופן “משוחרר” או “רגוע” יותר. בנוסף, דווח גם על ירידה בחרדה המאפיינת את תהליך המיתה.

קנביס אינדיקה היה טוב יותר מאשר סטיבה (“ואחרים”) בשיפור התיאבון והאנרגטיות. באשר לשאר הקטגוריות לא היו הבדלים בין הזנים. לאופן היישום היה אפקט שולי על התוצאות. במקרים של עווית ובחילה היתה עדיפות לעישון על פני בליעה. בכל המקרים לא היתה עדיפות לבליעה על פני אינהלציה.

שינויים במצב הרוח לא הראו קורלציה עם שאר התוצאות חוץ מאשר עם אנרגטיות. ממצאים אלו מעלים ספקות לגבי התיאוריה שטוענת שהשיפור במצב החולים קשור בעיקר בשיפור במצב הרוח שלהם. הממצאים מצביעים על כך שברוב המקרים מצב הרוח היה בלתי תלוי בביטוי הסימפטום. התוצאות מעניינות משום שהמטופלים כתבו בשאלונים שהם מאמינים שהשינוי במודעות משפיע על הריפוי הכללי.

הממצאים מראים שהבדלים מזעריים נצפו בין זני אינדיקה וסטיבה ואופן יישומם. תוצאות אלו ניתן להסביר על ידי ההבדלים המינוריים בתכולת הקנבינואידים בין הזנים השונים.