לכבוד ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, שלום.

ברצוני לומר לך שלאור כל הכתבות שנחשפתי עליהן בנושא מתן התרופה – קנביס רפואי, תגובות החולים הסובלים (המקופחים) ממחלות כרוניות שאינך מאשר להם את השימוש במתנת האל לעולמו – הקנביס הרפואי, או שאושר להם בעבר אבל החלטת לעבור למדיניות של צימצום בהתוויות הרפואיות גם על חשבון החולים הסובלים, וכדבריך: "המדיניות שאני קובע לנושא היא להגביל את מספר המשתמשים גם על חשבון אי הכללת אבחנות נוספות שיביאו לפגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית", הפכתי מתוסכל, אחד מבין רבים שזועקים אליך ולשאר הרופאים, אשר אתם בעצמכם, נשבעתם לעזור לחולים הזקוקים לעזרה, וחסרי אונים בלעדיכם, ולהזכירך:

"אתם ניצבים היום כולכם‏‏,‏ בפני מוריכם בדרכי הרפואה וחוקותיה, לעברכם בברית הרפואה.
למען תקיימו את תורתה בכל מאודכם, בשום שכל וביושר לבב למען קום דור רופאים, דרוכי מעש ואמוני יעוד לעזרת האדם הדווי.
וזאת הברית אשר אנכי כורת אתכם היום לאמור: על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה.
ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים.
ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם זר אם נכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד.
והשכלתם להבין לנפש החולה ולשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.
אל תמהרו להוציא משפט ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה בכור הניסיון.
שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם, אל תגלו סודו ואל תהלכו רכיל.
יחכם לבבכם גם לבריאות הרבים, להעלות ארוכה למדווי העם.
תנו כבוד ויקר לרבותיכם, שנחלצו להנחותכם במעגלי הרפואה.
תרבו חכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים.
היזהרו בכבוד חבריכם, כי בכבודם הם תכובדו גם אתם.
דברי הברית האלה קרובים אליכם מאוד בפיכם ובלבבכם לעשותם. ועניתם כולכם אמן, אמן כן נעשה.
יהיה רצון שישגא פועלכם להאדרת מורשת הרפואה".

(התאפקתי מאוד לא להדגיש את הכל מכיוון שכל מילה ומילה בעלת עוצמה שאין לתאר).

במדינת ישראל קיים חוק הנקרא: "חוק זכויות החולה", בפרק ג' מדובר על "הזכות לטיפול רפואי" ובו איסור אפליה, והחובה לתת טיפול שוויוני לכל אדם באשר הוא אדם, או במילים אחרות, במדינת ישראל צריכה להתקיים שוויוניות בין כל חולה וחולה.

הכוונה היא שאם קיים אישור, ואפילו אישור אחד בודד, לחולה כגון פוסט טראומה (וזאתי סתם דוגמא אחת שנתתי כי אני עצמי סובל ממנה, הכוונה שלי היא לכל סוג של מחלה שכבר ניתנה לה התוויה רפואית אי פעם בעבר)- אסורה בשום פנים ואופן אפליה בין חולה אחד לאחר.

כמובן שאינני מתכוון לכך שאם אסרת לרוב, ורק לחלק קטן הוחלט להשאיר אז שיילקח מהם, נהפוכו, אם לאחד יש- לכולם יש.

התסכול והאכזבה שאנחנו, החולים, מרגישים כעת בעקבות תליית תקוותנו ברופאים, אשר איננו בטוחים (בצער רב אני כותב את זה) שעושים את עבודתם נאמנה ואשר קיים חשד כי הם כפופים "ללחץ" שמפעילות עליהם חברות התרופות, גורמים לנו לאבד תקווה ולהגיע למצב המסוכן ביותר עבור כל אדם- הייאוש.

כאשר שומעים על מקרה של אדם שכבר אושר לו הטיפול אבל הוא נאלץ לבחור בין רישיון הנהיגה שלו לבין הרישיון לתרופה, שעוזרת לו לחזור לחיות חיים נורמלים, זה קשה מאוד ובלתי נסבל.

כמובן שבעת השימוש בתרופה חלה על החולה האחריות לא לנהוג ברכב בזמן ההשפעה ועד שהיא חולפת, אבל להעמיד אותו במצב של בחירה בין יד ימין ליד שמאל – בין רישיון הנהיגה שלו לרישיון לתרופה, זוהי בחירה קשה ולא הוגנת.

לכל מי שקורא את הנ"ל וחושב לעצמו שאני, ואלו שחושבים כמוני, כפויי טובה ומזלזלים באלו שמנסים לעזור לנו, זאת לא הייתה כוונתי, כל הנ"ל נכתב עקב תסכול של הצורה בה עובדת המערכת, תסכול בשל העובדה שאין לי עם מי לדבר פרט למסך המחשב שעליו אני מטביע את יגוני, מהסיבה הפשוטה שהגעתי למצב שאינני סומך על אף אדם שאוכל לשתף אותו במה שעובר עליי מאז התאונה הארורה.

ד"ר גמזו, "הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" (אבות ב, ה), הנני משוכנע שהנך עושה עבודת קודש ומשקיע ומקדיש את חייך במתן עזרה לזולת, וכל הכתוב למעלה לא נכתב במטרה לפגוע, להעליב, או להכפיש את שמך, המטרה הייתה לנסות לגרום לשקול שנית את מתן התרופה לכל הזקוק לה ולהוציא אותו מהייאוש בחזרה לתקווה.

משה.

בכתבה הבאה, ננסה לסקור את ההיתר לשימוש בקנביס לצרכים רפואיים, ונתייחס מעט לשאלות של רשלנות רפואית בכל הנוגע להצעת הקנביס הרפואי כאופציה טיפולית על פני תרופות אחרות שגורמות לחולים סבל ומכאוב. האם השימוש בתרופה חוקי ? האם אי הצעת השימוש בתרופה לחולים קשים עולה כדי רשלנות רפואית בשל אי פירוט מלוא הטיפולים הרפואיים העומדים לרשות החולה ? או להיפך, האם הצעת שימוש בתרופה מקום בו היה צורך במתן טיפול תרופתי אחר, עולה כדי התרשלות מצד הצוות הרפואי ? ועוד.

רקע כללי

תחילה, מהו הקנביס וכיצד התפתח השימוש בו במדינתנו. נמחיש בעזרת דוג' מהמציאות.

לאחרונה הואשם אחד הסלבריטאים בחשד כי נהג לאחר עישון חשיש. הוא עוכב על ידי שוטרים והתבקש למסור דגימת שתן לבדיקת מעבדה, ובבדיקה עלה כי בגופו מצויות שאריות של סם מסוכן מסוג חשיש. התברר שהוא צרך את החומר 20 דק' לפני שעוכב על ידי השוטרים. לא זו בלבד שעישן חשיש שאסור לשימוש על פי החוק, אלא שגם נהג בסמוך לאחר השימוש בסם מה שמוגדר כנהיגה בשכרות, שכן שיכור מוגדר בין היתר כ- "מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן" (סעיף 64ב לפקודת הסמים המסוכנים). טענתו של הסלבריטאי כנגד החשדות שהועלו באישומים בעניינו הייתה כי ברשותו אישור לשימוש בסם לצרכים רפואיים ולכן לא עבר עבירה כלשהי עת עישן את הסם. פקודת הסמים מאפשרת לגורמים מוסמכים שונים להתיר שימוש בסם מסוכן למטרות רפואיות. מכאן שלא עבר עבירה בעצם השימוש בסם, ואולם לעניין הנהיגה תחת השפעת הסם נקבע במפורש כי ההיתר לשימוש בסם לצרכים רפואיים מוגבל והוא אסור בעת ביצוע פעולות הדורשות ריכוז לרבות נהיגה.

רקע רפואי – יישום תביעות רשלנות רפואית

שימוש בסם לצרכים רפואיים מבוסס על שימוש בצמח הקנביס, והתפתח במשך שנים ארוכות. בשנים האחרונות הוצא צמח הקנביס אל מחוץ לחוק ונקבע כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים עקב הגדרתו כמשתייך למשפחת הסמים הקלים. הוצאתו מחוץ לחוק למרות התועלת הרפואית בשימוש בו מצריכה קבלת אישור על מנת לעשות בו שימוש לצרכים רפואיים.

הקנביס הרפואי מסייע להקלה על מגוון תופעות הנובעות ממחלות והפרעות שונות, בין השאר הפרעות דחק פוסט טראומטיות – הלומי קרב, נפגעות תקיפה מינית ועוד. ההקלה על הפרעות פוסט טראומטיות באמצעות שימוש בקנביס רפואי מביאה את החולים לשכוח אירועים טראומטיים מעברם ולהתמודד עם הקשיים הנפשיים שמלווים אותם, מה שמאפשר להם להמשיך בחייהם למרות האירוע שחוו.

השימוש בקנביס מותר גם לחולים הסובלים מכאבים בשל המחלה או הטיפול בה ומתופעות לוואי שונות, כגון חולי סרטן, אפילפסיה איידס, דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון ועוד. החולים מדווחים על הקלה משמעותית בכאבים ובתופעות לוואי של תרופות שהם נוטלים דרך קבע בעקבות השימוש בקנביס הרפואי.

כיצד בא לידי ביטוי השימוש בקנביס בתביעות רשלנות רפואית ?

כיום במדינת ישראל, על מנת לקבל אישור לשימוש בקנביס רפואי דרושה המלצת רופא ונדרש אישור מיוחד לרכישת קנביס באופן חוקי הניתן רק לאחר הוכחה שתרופות מרשם אחרות לא סייעו לחולה. האישורים ניתנים במשורה ובאופן מצומצם מאוד כדי לא לאבד שליטה ופיקוח על מתן האישורים ועל תופעת השימוש בסמים גם אם לצרכים רפואיים.

אחת התביעות של רשלנות רפואית הנפוצות עוסקת במצב בו לא הוצעו לחולה אלטרנטיבות טיפוליות אחרות מלבד זו שקיבל בפועל. פעמים רבות, ניתן לומר אף רבות מידי, ממליצים רופאים על פרוצדורה רפואית מסוימת כאופציה אחת ויחידה. במקרים רבים כאשר מגיעה סוגיה של רשלנות רפואית לפתחו של בית המשפט, נקבע בבית המשפט כי הרופאים אומנם פעלו כשורה בסיטואציה הרפואית שהייתה לפניהם, אולם מושמעת ביקורת על פגיעה באוטונומיה של המטופל כאשר לא ניתנה לו הזכות לדעת על האופציות העומדות לפניו ולבחור לו עצמו את הטיפול הראוי מבין כלל האפשרויות הקיימות וזוהי למעשה רשלנות רפואית בעניינו הספציפי. רשלנות רפואית אם כן, יכולה להתרחש בצורות שונות, לרבות אי יידוע באשר לתרופה מומלצת שקיימת ועדיפה על פני תרופה אחרת שניתנה למטופל ועוד.

בהקשר של קנביס רפואי, קשה להגדיר את הטיפול הקונבנציונאלי ללא מתן אפשרות או יידוע בנוגע לאפשרות של הגשת בקשה לאישור שימוש בקנביס רפואי כמצב של רשלנות רפואית שכן בדרך כלל השימוש בקנביס מאושר כאשר התרופות הקונבנציונאליות עבור המחלה או ההפרעה אינן משפיעות או שהפסיקו להשפיע בשלב מסוים. כמו כן לרוב ניתן אישור כאשר תופעות הלוואי של התרופות הרגילות הינן בלתי נסבלות. עם זאת, ישנם מקרים בהם מלבד הקנביס אין תרופות אחרות שיכולות לשפר את מצב החולים והרופאים אמורים להציע אופציה זו כאחת האפשרויות להתמודדות של המטופל עם חוליו.

פסיקת בתי המשפט בתביעות רשלנות רפואית:

מקרה נדיר אירע כאשר קטינה בת 14 בלבד אשר טופלה במרפאת המטו-אונקולוגיה ילדים, קיבלה אישור לעשות שימוש בצמח הקנביס הרפואי. הילדה עוברת טיפול כימותרפי קשה ביותר וסבלה מכאבים ותופעות לוואי של הטיפול. רופאיה המליצו על שימוש בקנביס כטיפול. הרופאים בבית החולים מסרו כי בשל גילה הצעיר של הילדה, עולה בעיית העישון אצל ילדים ונבחנות דרכים אחרות למתן הטיפול.

הפסיקה בישראל מכירה בתועלת שמביא השימוש בקנביס רפואי להקלה על סבלם של חולים רבים. בתפ 4283/01 מדינת ישראל נ' דיין אשר צוטט הפסיכיאטר המטפל בנאשם תוך צידוד בעמדתו כי מדובר במקרה קלאסי שבו לצריכת המריחואנה יש הצדקה רפואית, המונעת שימוש בחומרים חוקיים המזיקים במקרה זה, הרבה יותר.

גם בית המשפט העליון נדרש לסוגיה של השימוש בקנביס רפואי כחלק מהסדרת הרישיונות הניתנים למגדלים את הצמח, ואומר מפורשות בבג"ץ 4036/10 תיקון עולם נ' משרד הבריאות כי לצמח הקנאביס קיימים יתרונות בהקלה על הסבל הרב שחווים חולים במחלות קשות, וכי כבר לפני למעלה מעשור החל אחד הרופאים הבכירים של בית חולים אברבנאל להעניק רישיון לשימוש בסם הקנביס לצרכים רפואיים. כיום ישנם כ-5,000 בעלי רישיון, ולמעלה מ- 10 מתחמי גידול בעלי רישיון על-ידי מגדלים שונים. עוד נאמר על ידי בית המשפט העליון כי במקרים בהם השימוש בצמח מתאים, הוא מקל על החולה בצורה משמעותית, ואף לו אפקטיביות טובה יותר מאשר טיפולים תרופתיים אחרים, להן תופעות והשפעות לוואי רבות.

עם זאת, באותה נשימה עמד בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק על הסכנה הטמונה בשימוש בצמח, וזאת לצד היתרונות הרבים שבו, בהיותו סם על פי חוק וכי הדבר מהווה מקור לצרה מצד גורמים עבריינים. על כן נקבע כי חשוב שאינו יגיע לידיו של מי שאינו זקוק לו.

נושאים שיש לתת עליהם את הדעת בהקשר של רשלנות רפואית:

אחת הבעיות העיקריות באישור לשימוש בקנביס רפואי היא בעיית המינון. האם מינון שגוי עשוי להעלות כדי רשלנות רפואית ? אין אפשרות לקבוע מינון אישי ביחס למכאוביו או קשייו של המטופל הספציפי. אמנם מדובר בתרופה מן הטבע אולם היא איננה נטולת סכנות והיא מומלצת לטיפול רק כאשר מוצו כל האפשרויות. לפיכך, סביר כי כאשר ניתן הטיפול בטרם מוצו כלל האפשרויות האחרות והדבר הסב למטופל נזק רפואי, עשוי אותו מטופל להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הנזק שהדבר הסב לו.

בהקשר זה בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית, ניתן לומר כי מן הרצוי שחולה יקבל את מלוא המידע הרלוונטי לעניין הטיפול בו והאפשרויות העומדות לפניו, לרבות שימוש בקנביס רפואי להקלה על סבלו, אולם בהקשר זה לא ברורה האפשרות לביסוס טענה של רשלנות רפואית בהיעדר יידוע בנוגע לאופציה זו כאפשרות טיפול.

הערה: האמור לעיל הינו לצרכי הידע הכללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי
רפאל אלמוג, עו"ד
אלמוג-שפירא, משרד עורכי דין

מחקר שפורסם ע"י אוניברסיטת קולורדו דנוור ב-29.11.2011 מציין שלגליזציה (מתן היתר חוקי) של קנאביס רפואי מצמצמת צריכת אלכוהול, וכתוצאה מכך נרשמת גם ירידה במספר תאונות הדרכים הקטלניות הנגרמות ע"י נהגים שיכורים.

מחקר זה, שהאוניברסיטה שיבחה אותו כ"פורץ דרך", הוא הראשון לבחון את השפעתה של לגליזציה של קנאביס רפואי על השכיחות של תאונות דרכים קטלניות. החוקרים ניתחו נתונים של תאונות דרכים קטלניות ממאגרי מידע ארציים, והם מצאו שבאותן מדינות בהן קיימת לגליזציה של קנאביס רפואי ירדה צריכת האלכוהול בקרב בני 20-29, דבר שהביא לירידה בקטל בדרכים.

המחקר ציין עבודות קודמות אשר רמזו על כך, שגם נהגים תחת השפעת אלכוהול וגם נהגים תחת השפעת מריחואנה חווים ירידה במיומנות הנהיגה, וזמני התגובה שלהם איטיים יותר – אך אלה הנוהגים תחת השפעת אלכוהול אינם מודעים לפגיעה במיומנות, ולמעשה נוהגים במהירות ובפזיזות רבה יותר מאשר כשהם פיכחים. לעומת זאת, נראה שנהגים אשר נוהגים תחת השפעת מריחואנה מודעים לעובדה שהם "מסטולים" והם מאטים, מגדילים את המרחק בינם לבין הרכב שלפניהם, ונזהרים מתמרונים מסוכנים. המחקר גם הצביע על כך שאנשים תחת השפעת מריחואנה נוטים פחות לצאת לנהוג בכלל, לעומת כאלה ששיכורים מאלכוהול.

מתוך המחקר :

עד היום, 16 מדינות (בארה"ב) חוקקו חוקים בנוגע לקנאביס רפואי, אבל מעט מאד ידוע על ההשלכות של חוקים אלה. ע"י שימוש במידע מכל מדינה, אנו בחנו את היחס בין חוקי הקנאביס הרפואי לבין חלק מהתוצאות שלהם. לגליזציה של קנאביס רפואי בדרך כלל קשורה לעליה בצריכת מריחואנה בקרב מבוגרים, אך לא בקרב קטינים. בנוסף, לגליזציה קשורה לירידה של כמעט 9 אחוזים בתאונות דרכים קטלניות, הנובעת, סביר להניח, מהשפעתה על צריכת אלכוהול. הערכותינו מספקות הוכחה חזקה לכך שמריחואנה ואלכוהול משמשים כתחליפים אחד לשני.

"כל מחקר אובייקטיבי על מריחואנה הגיע למסקנה, שהמריחואנה היא הרבה יותר בטוחה מאשר אלכוהול בשביל המשתמש והחברה", אמר מייסון טברט, מנהל האירגון "אלטרנטיבה בטוחה לפנאי מהנה" (Safer Alternative for Enjoyable Recreation) , ואחד ממחברי הספר : "Marijuana is Safer : So why are we driving people to drink?"
"זה לא צריך להפתיע אותנו שכאשר מתירים למבוגרים לבחור באפשרות הבטוחה יותר של מריחואנה, התוצאה היא פחות שתיית אלכוהול ופחות בעיות הקשורות לצריכת אלכוהול", הוא אמר בהודעה לעיתונות.

טברט הוא אחד משני יוזמי מערכה במדינת קולורדו, אשר מטרתה הפיכת השימוש במריחואנה לחוקית במדינה זו, תוך בקרה ומיסוי, בדומה לאלכוהול.

מתוך ההודעה של אוניברסיטת קולורדו :

מחקר חדש ו"פורץ דרך" מראה כי חוקים להיתר השימוש בקנאביס רפואי הביאו לירידה של כמעט תשעה אחוזים במקרי המוות בכבישים ולירידה של חמישה אחוזים במכירת בירה.

"המחקר שלנו רומז על כך שלגליזציה של קנאביס רפואי מקטינה את מספר מקרי המוות בכבישים ע"י צימצום צריכת האלכוהול של צעירים", אמר דניאל ריס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולורדו, אשר חיבר את המחקר יחד עם ד. מרק אנדרסון, עוזר-פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מונטנה סטייט.

המחקר אסף מידע ממקורות מגוונים, כולל "הסקר הלאומי של שימוש בסמים ובריאות", "מערכת המעקב לגורמי סיכון התנהגותיים", וה"מערכת לדיווח ניתוחי תמותה".

המחקר הוא הראשון שבחן את הקשר בין לגליזציה של קנאביס רפואי לבין תאונות דרכים קטלניות.

"נדהמנו מחוסר הידע הקיים בקשר להשלכות של לגליזציה של קנאביס רפואי", אמר ריס."הסתכלנו בנתונים של מקרי המוות בדרכים מפני שקיים מידע טוב, ומידע זה איפשר לנו לבחון האם אלכוהול הוא גורם."

אנדרסון ציין שמקרי מוות מתאונות דרכים הם בעלי משמעות מנקודת מבט של קביעת מדיניות.

"מקרי מוות מתאונות דרכים הם תוצאה חשובה מבחינת קביעת מדיניות, מפני שהם מייצגים את הגורם הראשי למוות בקרב אמריקאים בני 5 עד 34 ", הוא אמר.

הכלכלנים ניתחו נתוני הקטל בדרכים ברמה ארצית, כולל בשלוש עשרה המדינות שבהן הותר השימוש בקנאביס רפואי בין 1990 ל-2009. במדינות אלה הם מצאו שצריכת האלכוהול בקרב בני 20-29 ירדה, דבר שהביא לפחות מקרי מוות בתאונות דרכים.

הכלכלנים ציינו שעבודות קודמות, שנעשה בהן שימוש בסימולטורים, מצביעות על כך שנהגים הנמצאים תחת השפעת אלכוהול אינם מעריכים נכון את המידה שבה כישורי הנהיגה שלהם נפגעים. הם נוהגים יותר מהר ולוקחים יותר סיכונים. להבדיל מנהגים אלה, עבודות אלה מראות שנהגים תחת השפעת מריחואנה נוטים להימנע מלקיחת סיכונים. אולם, ריס ואנדרסון הזהירו כי יש גם אפשרות שלגליזציה של קנאביס רפואי גורמת לירידה בקטל בדרכים כי השימוש בו נעשה בפרטיות, ואילו אלכוהול נצרך בפאבים ומסעדות.

"אני סבור שזהו מחקר בעתו, בהתחשב בכמות החוקים הנחקקים או הנשקלים כעת בקשר לקנאביס רפואי", אמר אנדרסון. "המדיניות מאחורי החקיקה לא התבססה עד כה על מחקרים, והמחקרים שלנו מראים חלק מההשלכות החברתיות של חוקים אלו. התוצאות שלנו מרמזות על קשר ישיר בין צריכת מריחואנה וצריכת אלכוהול."

העבודה גם בחנה את השימוש במריחואנה בשלוש מדינות שהתירו את השימוש בה באמצע העשור האחרון – מונטנה, רוד איילנד וורמונט. השימוש במריחואנה במונטנה ורוד איילנד גדל בקרב מבוגרים לאחר הלגליזציה, אך לא בוורמונט. לא היתה הוכחה לכך שהשימוש במריחואנה בקרב קטינים גדל.

המתנגדים לקנאביס רפואי מאמינים שלגליזציה מביאה לצריכה מוגברת של מריחואנה בקרב קטינים.

לפי ריס ואנדרסון, רוב המשתמשים הרשומים של קנאביס רפואי במדינות אריזונה וקולורדו הם גברים. באריזונה – 75 אחוזים הם גברים; בקולורדו – 68 אחוזים. הרבה מהם מתחת לגיל 40. למשל, 48 אחוזים מהמשתמשים הרשומים במונטנה הם מתחת לגיל 40.

"למרות שאיננו נותנים המלצות לקביעת מדיניות, יש רושם ודאי כאילו חוקי הקנאביס הרפואי הופכים את הכבישים לבטוחים יותר", אמר ריס.

טברט אמר שהוא אינו סבור שאנשים צריכים לנהוג תחת השפעת חומר כל שהוא, אבל מתן בחירה לאנשים להעדיף מריחואנה במקום אלכוהול היה מציל חיים.

"הסיפור האמיתי הוא, שפשוט ע"י התרת השימוש במריחואנה לחתך קטן בחברה, יש ירידה משמעותית בצריכת אלכוהול וירידה בתמותה הקשורה לאלכוהול", טברט אמר.

הוא אמר ששימוש לרעה באלכוהול ממית 80,000 אמריקאים בשנה, לא כולל אנשים הנהרגים ע"י נהגים שיכורים או אלימות הקשורה לאלכוהול.

"יש כמות עצומה של ראיות המצביעות על כך, שאלכוהול תורם לאלימות, החל מקטטות בפאבים ואלימות בבית ועד להתפרעויות גדולות ומהומות באירועים ציבוריים. אין הוכחה לכך שמריחואנה תרמה אי-פעם לאלימות או למקרה מוות אחד", טברט אמר.

הוא ציין כי תאונות הדרכים הן הגורם הראשי למקרי מוות אקראיים, אבל במדינת קולורדו הגורם המוביל הוא מנות יתר של תרופות מרשם. הוא הציע שככל שהשימוש בקנאביס רפואי יהפוך לחוקי וזמין יותר, כך יקטן הסיכוי למוות ממנות יתר של תרופות מרשם – סברה שנתמכת ע"י מחקרים.

ערכה הטיפולי של המריחואנה אומנם לא יסולא מפז אך הדרכים לניצול תכונותיה הטיפוליות נותרו שנויות במחלוקת. מרבית הממשלות בעולם המערבי אינן מתירות לחולים לקבל טיפול רפואי הכולל את ניצול תכונותיה של המריחואנה מזן ה -"סאטיבה".

התומכים במריחואנה כאמצעי טיפולי לחולים מדגישים את השפעתה החיובית של המריחואנה על מגוון מחלות ותסמינים. לצורך ביסוס טענותיהם הם מסתמכים על ממצאי מחקרים רבים שהעלו מסקנות דומות – "למריחואנה יעילות מובהקת ביחס לתרופות הנפוצות כיום בשוק". על פי מחקרים אלו למריחואנה השפעה חיובית ביותר עבור תסמינים רבים ושונים כגון תסמיני בחילה, הקאה ואובדן התיאבון הנפוצים בקרב חולי סרטן המטופלים באמצעות כימותרפיה וכן בקרב חולי איידס. יחד עם זאת יעילותה הרבה של המריחואנה אינה מסתכמת אך ורק בהקלת סבלם של החולים הסופניים, אלא צריכתה עשויה להוביל גם להקלה משמעותית עבור אנשים הסובלים מלחץ תוך עיני, הפרעות בדרכי העיכול, כמו כן גם יעילותה כמשכך כאבים רב עוצמה – אינה מוטלת בספק.

אמצעי צריכת המריחואנה אינה מוגבלת לעישונה בלבד, ישנן מספר שיטות שונות המאפשרות לחולה לצרוך אותה באופן יעיל ולהנות מהשפעותיה הטיפוליות.

השיטות לצריכת המריחואנה הן:

* אידוי
* שתייה
* אכילה
* בליעה באמצעות קפסולות וכו'

מידת האפקטיביות היחסית של כל אחת מבין שיטות הצריכה האלו עדיין נתונה תחת בחינה דקדקנית , כחלק מהמחקר הנערך בימים אלו במרכז האמריקאי לבריאות National Institutes of Health.

אמצעי נוסף לצריכת החומר הפעיל המצוי במריחואנה הרפואית ה- THC, ניתן כיום לחולים בצורה של כדורי קאנביס סינטטי-מלאכותי.

חברות התרופות מייצרות אותן תחת שם המותג Marinol , Cesamet ומשווקות אותן לרכישה חוקית בבתי מרקחת. את הקאנביס
הסינטטי ניתן לרכוש במדינות ארצות הברית, קנדה, מקסיקו ובריטניה.

בעוד במרבית מדינות העולם המריחואנה מפורסמת בניצולה לצורכי הנאה בלבד, מתפתחת לה המגמה של ניצול המריחואנה לצורכי
טיפול רפואי. מגמה זו בסימן עלייה אודות למודעות והלחץ שמפעילים החולים הזקוקים למריחואנה הרפואית על הממשלות, כתוצאה
מהלחצים שמפעילים החולים, יותר ויותר ממשלות מסכימות להעתר לבקשתם ולראות את המריחואנה כאמצעי טיפולי לגיטימי ומקובל.

ישנן מדינות המפותחות יותר מאחרות בפיתוח חקיקה מתקדמת ונאורה בסוגיית המריחואנה הרפואית, המדינות המובילות בתחומי
המחקר, חקיקה ומתן ההיתרים לשימוש במריחואנה כאמצעי טיפולי הן:

* קנדה
*אוסטריה
* גרמניה
* הולנד
* ספרד
* איטליה
* פינלנד
* פורטוגל
* ישראל

לעומת מדינות אלו בהם החקיקה בנושא המריחואנה הרפואית הינה מתקדמת וברורה, החקיקה המתקיימת בארצות הברית
בנושא מתן ההיתרים לשימוש במריחואנה הרפואית – הינה מעורפלת בהחלט.

אזרחי ארצות הברית נתונים תחת משטרם של החוקים הפדרליים הנקבעים בידי הממשל וחלים על תושבי כל המדינות שבה, חוקים
פדרליים אלו אוסרים על כל שימוש בצמח המריחואנה, ובכללם גם לצרכים רפואיים. עם זאת מדיניות הממשל והחקיקה הייחודית המתקיימת בארצות הברית מאפשרת לכל אחת מבין חמישים המדינות שבה לקבוע לעצמה מערכת חוקים ותקנות המתקיימים בגבולותיה בלבד.

המדינות השונות נבדלות אחת מן השנייה בליברליות כלפי השימוש בצמח המריחואנה ולפיכך ישנם מדינות הרואות את השימוש
במריחואנה לצורכי מרפא – כמקובלת חברתית וחוקית כאחד. שונות זו במידת הקבלה של המריחואנה הרפואית פתחה פתח
למציאות מורכבת של האזרחים האמריקאים תושבי המדינות הליברליות, על פי הם נדרשים לציית לחוקי הפדרציה האוסרים באופן נחרץ על השימוש במריחואנה אך מאידך גיסא חקיקה במדינתם מאפשרת להם לצרוך אותה באורך חוקי בהחלט.

למרות הסתירה החדה במדיניות החקיקה המתירה או האוסרת על הניצול הרפואי הגלום בצמח, מגמת הקבלה של המריחואנה הרפואית המתרחשת בכל רחבי העולם המערבי, נצפית גם במדינות ארצות הברית ובראשם מדינת קליפורניה. לאחרונה יותר ויותר מדינות אמריקאיות מאמצות לחיקן את המריחואנה הרפואית יחד עם הפוטנציאל הטיפולי האדיר הגלום בה וזאת תוך תמיכה בחולים וברווחת חייהם. בספירה אחרונה כיום ארבע עשר מדינות מתירות לתושביהם לעשות שימוש במריחואנה הרפואית לצורך טיפול במצבם ובזמן הקרוב צפויות עוד שני מדינות נוספות אילינוי וניו ג'רסי להצטרף אליהן ובכך לתרום לאיכות חייהם של אמריקאים חולים נוספים.

למרות המגמה הצוברת פופלריות רבה ותומכת בשימוש המריחואנה הרפואית על ידי חולים הזקוקים לה , ולמרות ממצאי המחקרים הרבים שנמצאו התומכים ביעילותה של המריחואנה כאמצעי טיפול יעיל במחלות ושיכוך תסמינים – יש גורמי ממשל רבי עוצמה הנוטים להתעלם מכך.

על פי פסיקתו של בית המשפט העליון בארצות הברית לממשל הפדרלי הסמכות לבצע שימוש בגורמי האכיפה, משפט וענישה כנגד אזרחי כל המדינות שעברו על חוקי הפדרציה האוסרים על צריכת המריחואנה, בית המשפט העליון המשיך ופסק כי חוקי המשטר הפדראלי חלים באותה המידה גם כנגד האזרחים חולים אשר צורכים את המריחואנה יחד עם היתר רפואי, על האנשים חולים שצורכים מריחואנה באישור רפואי להשפט ולהענש בהתאם לחוקי המשטר הפדראלי.

עבור איזה מחלות נמצאה המריחואנה הרפואית כיעילה לנו?

סקירה ספרותית שנערכה בשנת 2002 בידי צמד החוקרים ד"ר פרנג'ו וד"ר גרונהמן בנושא המריחואנה והטיפול במחלות, מעלה תמונה חד משמעית וברורה בדבר השפעותיה החיובית של צריכת מריחואנה על גוף האדם בהקשר של תסמינים לא נעימים שונים כגון :

* בחילה
* הקאה
* תסמונת קדם וויסתית PMS
* אובדן תיאבון ומשקל
* נדודי שינה
* עוויתות שרירים, ספאזם, טיקים ועוד.

בסקירתם נמצא כי במספר רב של מחקרים ותיאורי מקרה השפעתה של המריחואנה היתה חיובית באופן מובהק בהחלט, וזאת גם עבור המחלות הבאות:

* הפרעות כאב שונות כדוגמת פיברומאלגיה
* מגוון הפרעות תנועה כדוגמת פרקינסון
* אסטמה
* גלאוקומה – לחץ תוך עיני מוגבר .
* הפרעות גסטרולוגיות ( דרכי עיכול ) שונות .

ממחקרים מקדימים שנערכו בעת האחרונה , עולה תמונה דומה על פיה המריחואנה הרפואית נרשמה כיעילה מאוד בשיפור איכות
חייהם של אנשים המתמודדים עם המחלות הבאות :

* פיברומאלגיה
* מחלת המעי הדלקתי
* מגרנה

המריחואנה מכילה בתוכה חומרים אגוניסטיים לחומרים המצויים באופן טיבעי בגופנו שמטרתם להרפות שרירים (כלומר החומר המצוי
במריחואנה מעודד וממריץ את פעולתם של החומרים הפועלים להרפיית השרירים המצויים בגופנו). אנשים הסובלים מ:

* טרשת נפוצה
* פגועי עמוד שדרה

עשויים להנות במיוחד מסגולה זו של המריחואנה , עקב היותה כזכור מרפה שרירים טיבעי. עבור אנשים אלו עשויה צריכת המריחואנה לשפר באופן ניכר את התסמינים מהם הם סובלים וכתוצאה גם את רווחתם ואיכות חייהם.

חוקרים נוספים בתחום חקר השפעותיה של המריחואנה הרפואית גורסים פה אחד כי בהתאם למסקנות העולות ממחקריהם המריחואנה
או לחילופין תחליפיה המלאכותיים (הקאנביס הסינטטי) היא אמצעי מוצלח מאוד בטיפול עבור מגוון רחב של מחלות \ מצבים המחייבים טיפול רפואי, לטענתם יעילותה של המריחואנה נחקרה ונמצאה כבעלת השפעה חיובית מובהקת בין היתר כטיפול במצבים הבאים:

* התמכרות לאלכוהול
* ניוון שרירים עצבי Amyotrophic Lateral Sclerosis
* חסימת עורקים Collagen Induced Arthritis
* אסטמה
* טרשת עורקים
* הפרעה בי פולרית ( מאניה-דיפרסיה )
* סרטן המעי
* כשל תחושתי נוירופטי ( תסמין המלווה לעיתים קרובות את מחלת האיידס )
* דיכאון
* דיסטוניה ( הפרעת תנועה נוירולוגית )
* אפילפסיה
* הפרעות עיכול שונות
* גליאומה ( סרטן שידרתי )
* הפטיטיס C ( צהבת )
* תסמונת הנטינגטון
* לוקמיה ( סרטן הדם )
* גידולי עור ממאירים
* נפגעי חיידק ה- MRSA סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין ( וכתוצאה מפגיעה זו אינם יכולים ליטול אנטיביוטיקה )
* פרקינגסון
* הסובלים מתחושות גירוד ועקצוץ כרוניים על פני העור .
* תסמונת פוסט טראומתית PTSD ( הלם קרב )
* פסוריאזיס ( ספחת )
* אנמיה חרמשית SCA
* הפרעה נשימתית חסימתית בשינה ( דום נשימה בזמן השינה )
* אנורקסיה נרבוזה

מחקרים קליניים על נבדקים הסובלים מתסמונת טורט מראים כי לאחר טיפול באמצעות מריחואנה מלאכותית (קאנביס סינטטי)
הנבדקים דיווחו על הפחתה ניכרת בתגובת "הטיקים" המאפיינת את התסמונת, יחד עם זאת הנבדקים לא דיווחו על כל תופעות
לוואי חמורות שליוו את הטיפול בקאנביס הסינטטי . מחקר המשך שנערך בעקבות המחקר המקורי מטיח ביקורת נוקבת בממצאים
שפורסמו, לטענת מבקריו לקאנביס הסינטטי לא היתה כל השפעה על שיכוך והפחתת תסמיני ה-"טיק". בניגוד לביקורת שהוטחה
בו, המחקר המקורי נתמך על ידם של אינספור דיווחים ותיאורי מקרה אישיים של אנשים הסובלים מתסמונת הטורט, לטענתם
צריכת המריחואנה הרפואית אכן הפחיתה באופן ניכר את תסמיני ה- " טיק" מהם הם סובלים וכתוצאה מכך נמצאה צריכת המריחואנה
כבעלת השפעה חיובית במיוחד על איכות חייהם.

מרבית המחקרים שנערכו עד כה מצדדים באופן גורף ביעילותה של המריחואנה הרפואית כמטפלת ומשפרת את איכות חייהם של
חולים רבים הסובלים מכלל הקשיים הגופניים שתוארו עד כה, אך למרות זאת נדרשים לנו מחקרי המשך רבים יותר על מדגמי נבדקים
רחבי היקף הרבה יותר לצורך ביסוס תוקפם של מסקנות המחקרים הקיימים כיום. למרות הצורך במחקרי המשך נוספים התמונה
העולה ממצאי עולם המדע והרפואה תומכת באופן רב הרבה יותר בטענותיהם של התומכים בטיפול באמצעות המריחואנה הרפואית –
הרבה יותר מאשר בטענותיהם של אלו המתנגדים לאמצעי טיפול חשוב זה.

**אזהרה!!! האפקט הפסיכואקטיבי הנגרם מאכילת מוצרי קנביס הוא שונה מהאפקט הנגרם מעישון הקנביס. הזמן החולף עד ההשפעה הוא ארוך יותר ומשך ההשפעה ארוך יותר ומתיש יותר. מומלץ מאוד להתחיל במינונים נמוכים למי שאינו מורגל באכילת קנביס.

GHEE גהי הוא השמן הטהור של החלב, ונחשב כשמן הטוב ביותר לבישול ובכלל לשימוש פנימי. הוא מזין, מחזק עיכול ומשפר יכולות מנטליות. ניתן להשיג גהי בחנויות המתמחות במוצרים מהודו, אך ניתן גם להכין גהי די בקלות:

זמן ההכנה הוא ארוך יחסית וכולל שני שלבים די דומים כאשר כל שלב לוקח בערך 30-45 דקות,
כמובן עם הפסקת עישון באמצע, באישור רופא כמובן!

שלב ראשון הכנת הגהי GHEE – אופן ההכנה:

שמים חבילה וחצי של חמאה רגילה 150 גרם (לא מומלחת) בסיר בן מארי ומחממים על אש נמוכה.
לאחר מספר דקות יופיע קצף, יש להסיר את הקצף ולערבב (ניתן לשמור על הקצף לשימוש להקרמת תבשילים).
חשוב לערבב בשלב זה.
נדע שהגהי מוכן כשהנוזל יהפוך לצלול, יקבל צבע מוזהב, ובמקום צליל פקפוק של בועות נשמע רק רחש, ויופיע ריח גהי אופייני. (למי שמכיר את הריח כמובן).
מסירים מהאש ומאפשרים לגהי להתקרר. מסננים בעזרת מסננת דקה \ בנדנה \ בד כותנה צפוף לתוך מיכל זכוכית. אם נותרו "פרורים" לבנים, יש לסנן שוב.
ניתן (ואף מומלץ) לשמור את הגהי מחוץ למקרר. חשוב לשמור עליו טהור, כלומר להכניס אל הצנצנת רק כפיות יבשות ונקיות.

לאחר ההתמצקות של הגהי GHEE במקרר וקבלת צבע צהבהב ומרקם קרמי:

מגיע שלב 2……..

CANNAGHEE / גהי חמאת קנביס

לשלב זה יש צורך בכ 100 גרם של GHEE (כדי להכין 100 גרם נקי מומלץ להכין גהי מחבילה וחצי של חמאה)
כמו כן יש צורך בכ-14-28 גרם של עלי קנביס, פרחים וענפים אותם יש לטחון, ניתן לעשות זאת בעזרת מטחנת קפה/תבלינים למי שיש.
שימו לב – חוזק הגהי ייקבע על ידי כמות הקנביס שתכניסו לתוכו.

* למתקדמים ולמתחזקים אפשר להוסיף Pollen = כלומר את אבקני הקנביס, מומלץ ביותר למי שרוצה לקבל איכות משופרת.

**אזהרה!!! האפקט הפסיכואקטיבי הנגרם מאכילת מוצרי קנביס הוא שונה מהאפקט הנגרם מעישון הקנביס. הזמן החולף עד ההשפעה הוא ארוך יותר ומשך ההשפעה ארוך יותר ומתיש יותר. מומלץ מאוד להתחיל במינונים נמוכים למי שאינו מורגל באכילת קנביס.

הכנת הגהי:
1. מרתיחים את הגהי המוכן והמוקשה בסיר עד להמסתו והפיכתו לנוזל.

2. מוסיפים לאט את הקנביס ומערבבים בעיקביות ובאיטיות.

3. את הנוזל יש לבשל במשך שעה בערך.

4. לאחר מכן, יש לסנן את הנוזל בעזרת פד גזה או מסננת רשת דקה על מנת להוציא את שאריות הקנביס הצמחיות למיכל, ולאחר מכן להכניס את הנוזל למקרר.

כשהגהיי יתקרר ויתקשה שוב אז זהו – הכל מוכן ויש לכם חמאת קנביס איכותית!

המתכון נכתב במקור בקבוצה למטופלי קנביס רפואי בפייסבוק לבעלי אישורים בלבד:

http://tinyurl.com/ctyuthq

קרדיט לג'קי 

הכתבה הבאה מהווה סקירה תמציתית של השימוש במריחואנה הרפואית במדינות ארצות הברית.

שרלין גדיהו לא עישנה מריחואנה במהלך גיל ההתבגרות או לאחריו, אך לפני כשנה לאחר שמשככי כאבים מסוגים שונים
נכשלו בשיכוך הכאב ממנו היא סובלת בשתי רגליה, הציע לה הרופא המטפל לנסות ולהשתמש בסוג שונה של
תרופה – "המריחואנה הרפואית".

בהצעתו של הרופא, בחרה שרלין בת ה-69 לנסות את המריחואנה הרפואית וגילתה להפתעתה כי הכאבים העצביים מהם
סבלה מזה שנים פחתו בצורה דרסטית. כיום היא היא צורכת את ה "תרופה הקבועה" שלה באמצעות בליעה, ומדווחת על
שיפור משמעותי באיכות חייה. לאחר שהתנסתה בסוגים שונים של תרופות כגון: "Neurontin" ו- "Lidocaine"
- ללא כל שיפור משמעותי, טענה שרלין בפני "זה לא שאני משתמשת במריחואנה בכדי להתמסטל ולהנות – זו התרופה שלי".

בזכות המדיניות שהופכת לליברלית יותר במספק הולך וגדל של מדינות בארצות הברית, נהיה זה קל יותר לקבל היתר לצריכת מריחואנה רפואית במסגרת הטיפולית. בדומה למקרה של שרלין לחולים מתאפשרת גישה לסוג תרופה שעשוי לשפר את איכות חייהם ואף להצילם ממוות .

כחלק ממגמת קבלת המריחואנה כאמצעי טיפולי, הודיע משרד המשפטים האמריקאי כי לא ירשיע אנשים חולים שנמצאו צורכים מריחואנה כל עוד הם עושים זאת תחת השגחתו של רופא ובמסגרת חוקי המדינה. מדינת ניו ג'רסי הופכת להיות בקרוב המדינה ה-14 במספר בקבוצת המדינות שמכירות בצריכת המריחואנה כאמצעי טיפולי . גם מדינות נוספות כגון אילינוי ונוי יורק שוקלות ללכת בעקבותיה של מדינת נוי ג'רסי ולאפשר לחולים שבתושביה להתנסות בשימוש במריחואנה רפואית כאמצעי טיפול במחלתם.

למרות מגמת ההתבהרות של חקיקה בנושא מתן ההיתרים לצריכת המריחואנה הרפואית, יחסה של הרפואה נותר מעורפל לגבי סוג טיפול זה. הסיבה המרכזית לכך היא מספרם המועט של המחקרים הקליניים הבוחנים את השפעותיה ונזקיה של המריחואנה.

בסקירה של הספרות הרפואית בארצות הברית , נמצאו לא יותר מ- 20 מחקרים קליניים הבוחנים את השפעותיה של המריחואנה על התסמינים השונים של מחלות.
אחד המחקרים המובילים ומפורסמים שנערכו בעת האחרונה עוסק בשיכוך כאב שמקורו במחלת האיידס בעזרת צריכת מריחואנה. המחקר כלל 50 נבדקים חולי איידס, ממצאיו עולה כי בקרב קבוצת הניסוי שנבדקיו צרכו מריחואנה דווח על הקלה משמעותית ברמת הכאב בקרב % 30 מהנבדקים, וזאת לעומת אחוז נמוך משמעותית בדיווח על ירידה בסף הכאב בקרב נבדקי קבוצת הביקורת שצרכה פלצבו.

מחקר נוסף מן השנים האחרונות , בדק את השפעת צריכת המריחואנה על תסמיני הבחילה הנובעים מטיפול כימותרפי לסרטן . המחקר כלל 43 נבדקים הסובלים מבחילה שמקורה בטיפול כימותרפי. גם במחקר זה נמצאו ראיות מובהקות ליעילותה של צריכת המריחואנה כנגד תחושת הבחילה, מרבית הנבדקים שצרכו מריחואנה דיווחו על שיכוך תחושת הבחילה וחלקם אף דיווחו על העלמות הבחילה לגמרי.

גם בקרב ממצאיו של מחקר נוסף נמצאו ממצאים דומים בדבר יעילותה של המריחואנה בהעלאת התיאבון בקרב חולי איידס , קבוצות הניסוי שעישנו מריחואנה דיווחו על תחושת תיאבון רבה יותר מבעבר וכן נמצאה עלייה משמעותית במשקלם של חולים אלו לאחר צריכתה. זאת לעומת חולי האיידס שבקבוצת הביקורת שלא עישנו מריחואנה ודיווחו על רמת תיאבון ירודה האופיינית למחלה .

למרות שהמחקרים הספורים שנעשו בתחום מצביעים על מגמה דומה שלפיה למריחואנה יש השפעה חיובית על תסמינים ומחלות שונות, לטענת חוקרים רבים, ישנו קושי רב בקבלת סבסוד פרטי וממשלתי וקבלת אישורים לצורך עריכת מחקרים בתחום זה. לטענתם, מחסור זה בממצאים גורם לכך שרופאים אינם ששים לטפל במטופליהם במריחואנה רפואית. מחסור במידע על דבר יעילותה של המריחואנה על פני תרופות המרשם מקשה על חייהם של חולים שעבורם תרופות המרשם הקיימות אינן נמצאו יעילות. לפיכך, רבים מן החוקרים טוענים כי צורך נואש לביצוע מחקרים נוספים לאישור יעילותה של המריחואנה כתרופה.

על פי טענתם של רופאים התומכים בטיפול במריחואנה, צריכתה עשויה להועיל מאוד לאנשים הסובלים מכאב עצבי שמקורו לא ידוע או ממקור פגיעה עצבית. בנוסף על כך רופאים אונקולוגיים רבים מכירים ביעילותה של המריחואנה בשיכוך תופעות הלוואי הלא נעימות הנגרמות לחולי סרטן בעקבות הטיפולים הכימותרפיים.

"הממצאים המעידים על שיפור בתסמינים אלו הם חד-משמעיים" – טוען איגור גרנט מנהל המרכז לחקר המריחואנה שבסן דייגו קליפורניה. ד"ר גרנט הינו חסיד גדול של הטיפול במריחואנה בקרב חולי סרטן. אך בד בבד הוא טוען גם כי עבור מחלות אנטי-אימיוניות כגון זאבת להם לא נמצאו די ממצאים חד משמעותיים לאפקטיביות של המריחואנה. לטענתו הגורם לכך שעבור מחלות אלו יעילותה של המריחואנה נותרה בספק היא כתוצאה ממספר המחקרים המצומצם מכדי לטעון טענה חד משמעית בדבר יעילות המריחואנה.

התומכים בשימוש במריחואנה כתרופה, רופאים וחוקרים כאחד, גורסים כי עבור אנשים החולים במחלות הפוגעות באיכות חייהם וברווחתם , הגישה החופשית לתרופה שיעילה עבורם – הינה חיונית ביותר. לטענת התומכים, ישנם מספר רב של חולים שיכולים להנות משיפור ניכר במצבם , כתוצאה מטיפול במריחואנה, וזאת לעומת טיפול בתרופות מרשם קונבנציונאליות שלא אחת הן נמצאות כלא יעילות.

לעומת טענת התומכים בטיפול באמצעות מריחואנה, המתנגדים לטיפול זה טוענים כי מריחואנה עשויה לגרום להתמכרות וסבילות גופנית. כנגד טענה זו יוצאת פרופסור מרגרט האני ואומרת: "למרות תופעת הסבילות שאכן קיימת עבור כל תרופות המרשם הקיימות היום בשוק , המריחואנה אינה ממכרת בהשוואה לסמים חוקיים אחרים כגון סיגריות ואלכוהול , אחת על פי וכמה לא נצפה מקרה מוות אחד שנגרם משימוש במריחואנה, וזאת בהשוואה לתמותה ותחלואה הנגרמת משימוש ממושך בסמים החוקיים".

לדבריה סימוכין לכך ניתן למצוא באין ספור ממצאי מחקרים המלמדים על כך שהתמכרות גופנית למריחואנה אינ קיימת. "אני יכולה להסכים עם הפוטנציאל להתמכרות נפשית – אך פוטנציאל זה קיים גם בניקיון, מין וקניות כפי שאנו למדים ממספר רב של התמכרויות, אך אין שולל את ביצוע התנהגויות אלו כאשר קיים צורך לכך".

טענה נוספת שמעלים המתנגדים לטיפול סובבת סביב ההשערה כי עישון מריחואנה לגרום לסרטן ריאות, אך גם השערה זו נמצאה לא מבוססת דיה. במחקר שנערך לאחרונה במרכז האמריקאי לסרטן הריאה לא נמצא כל קשר סיבתי בין צריכת המריחואנה בעישון לבין הסבירות להתפתחות סרטן ריאות . גם מחקרים נוספים שנעשו למציאת קשר זה אלו ממצאים דומים.

פרופסור דונלד אברהם מרצה לאונקולוגיה באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו הגדיש את חייו לתחקר השפעתה של המריחואנה על תסמיני המחלות השונות . לדבריו , הוא ממליץ לחולים מסוימים שתחת טיפולו לצרוך מריחואנה כחלק מהטיפול במחלתם. פרופסור אברהם מספר, כי מטופלים שמתנסים לראשונה בחייהם במריחואנה נדהמים לגלות את השיפור ברווחת חייהם כתוצאה מהקלה במצבם , השיפור הרב ביותר ניכר בעיקר אצל החולים הסובלים מבחילות עזות ואובדן משקל.

גם פרופסור גרגורי קרטר מאוניברסיטת וושינגטון , הוא תומך נלהב בטיפול באמצעות מריחואנה . פרופסור קרטר מספר לנו על שיטה ייחודית שהמציא לצריכת המריחואנה המיועדת לחולים שמקבלים אותה על פי היתר רפואי , על פיה על החולה לשאוף שאיפות בודדות וקצרות ממריחואנה שחוממה במאייד ולחכות כ- 10 דקות ובמידת הצורך לשוב על התהליך
*המאייד הוא מנגנון חימום שמחמם את השמן המצוי בפרחי הצמח ומכיל את החומר הפעיל , תהליך החימום הופך את השמן לאדים שמאפשרים את שאיפת החומר הפעיל ה- THC.
לטענתו, שיטה זו מיועדת בעיקר לאנשים שמתנסים במריחואנה בפעם הראשונה ואנשים המעוניינים להימנע משאיפת עשן מזיק.

למרות שהמריחואנה מוגדרת כסוג של טאבו בחברה המערבית של היום, קשה להתעלם מתרומתה הפוטנציאלית לעולם הרפואה ולעולמם הפרטי של החולים במחלות השונות . קשה להבין את ההתנגדות של הממשל והרפואה השמרנית לאור התנגדותם במתן טיפול נאות לחולים , אך התנגדות זו נוטה להתרכך ויחד עם מגמה הולכת וגוברת של מתן היתרים לחולים צפוי למצוא מספר הולך וגדל של חולים המוצאים מזור ומרפא בצמח המריחואנה.

מקור:

http://online.wsj.com/article/SB10001424052748703626604575011223512854284.html

Jay R. Cavanaugh, Ph.D.
AAMC, National Director

מטופלים רבים המשתמשים ומפיקים תועלת ממריחואנה רפואית אינם מעונינים לעשן אותה בגלל הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בעישון. מטופלים אלה מוצאים את עצמם בסוג של בעיה. עישון הקנביס משחרר את הקנאבינואידים האקטיבים בתוך שניות. התרופה נספגת בריאות ועוברת באופן מיידי למערכת ולמחזור הדם. את אותו האפקט ניתן להשיג ע"י שימוש במאייד הבריא יותר מעישון חומר צמחי בוער. כיוון שההשפעות של שאיפת קנביס מהירות כל כך, קל למטופלים לכייל את המנה המומלצת להם פשוט על ידי המתנה של דקה שתיים בין השאיפות.

קנביס הנצרך (נאכל) בצורה אוראלית כמו לדוגמא חמאת הקנביס שלנו (better bud butter), נספג באופן שונה מאוד מעישון או אינהלציה. מערכת העיכול סופגת קנאבינואידים בהדרגה במשך כשעה שעתיים. התרופה מעובדת קודם כל על ידי הכבד הממיר גרסאות של THCבחלק מהקנאבינואידים כגון: דלתא 9 לדלתא 11. בצריכת קנביס אוראלית נדרשת כמות של פי 4 עד 10 מזו הנדרשת לעישון, בכדי להגיע לאותו האפקט. נטילת הקנביס באופן אוראלי עלולה ליצר בעייתיות בכיול קבוע של המנה הרצויה.

טינקטורה (תמצית), עונה על הצורך של ספיגה מהירה ומינון קבוע. את רוב הטינקטורות שמים מתחת ללשון. חברות תרופות אנגליות עובדות כרגע על פיתוח של תרסיס תמצית קנביס, אותו שמים באותו האופן מתחת ללשון. אין לצפות שתרסיסים אלה יאושרו לשימוש בארה"ב במשך שנים רבות, וגם אם כן מחירם יהיה מאוד גבוה. מתחת ללשון, הספיגה על ידי אספקת הדם העורקית קורית בתוך מספר שניות. אחד הטריקים הוא לא לבלוע את המנה, שכן אם נבלעת, הספיגה תתבצע במערכת העיכול. עם זאת, מטופלים רבים מוסיפים את הטינקטורה לכוס תה או מיץ חמוציות לבליעה קלה יותר. כשהטינקטורה מעורבבת במשקה הספיגה תהיה איטית יותר מהספיגה תחת הלשון. בעוד שספיגת הטינקטורה על קיבה ריקה מתבצעת בתוך דקות ספורות, עדיין קימת ההמרה בכבד וכן הקושי בכיול המנה. מנת הטינקטורה נמדדת בדרך כלל בעזרת טפטפת או כפית. כלל אצבע למינון הוא שהמטופלים חווים אפקט החל מ- 3-4 טיפות ועד למספר טפטפות מלאות. תלוי בעצמת הטינקטורה, דרישותיו היחודיות של המטופל וגורמים נוספים.

הטכניקות הרשומות מטה מפרטות שתי שיטות עיקריות להכנת טינקטורות. על אף שמטרת השיטות היא להשיג את התוצאה האופטימלית מבחינת טוהר ועצמה, בסופו של דבר זה יקבע על פי טוהרו ועצמתו של הקנביס ממנו נעשית הטינקטורה. גורם נוסף המשפיע על הטינקטורה הינו בחירת הזן . בחלוקה גסה, עבור התכווצויות ועוויתות שרירים יש לבחור זנים שהם אינדיקה דומיננטים. ולהקלה על כאבים, יש לבחור בזנים שהם סאטיבה דומיננטים. על אף שבפועל, לעיתים קרובות הזן לא ידוע או לא מאופיין היטב. בדרך כלל נדרשים ניסוי וטעייה על מנת לגלות מהו הזן והמינון המומלצים.

חוקים כלליים:
טינקטורה הינה מיצוי של קנאבינואידים פעילים מהחומר הצמחי. הקנביס מכיל כימיקלים רבים העלולים להרגיז את הקיבה או להיות בעלי טעם נבזי. אחת המטרות של תהליך המיצוי, היא להגן על הקנאבינואידים ולהשאיר כמה שיותר טרפנים וכלורופילים. חום ואור משפיעים שניהם באופן מזיק על הקנאבינואידים ולכן יש להימנע מהם או להקטין את השפעתם. את הטינקטורות יש לאחסן בכלי זכוכית כהה ואטום בטמפרטורת החדר ומטה. הימנעו מקופסאות פלסטיק. האתנול שבטינקטורה עלול להגביר את מסיסות הפוליאתילן ויניל החופשי שבפלסטיק.

מיצוי חם:

זהו תהליך פשוט ויעיל בארבעה שלבים.
המרכיבים:
כ-3.5 גרם (1/8 אונקיה) קנביס מאיכות מעולה
כ-57 גרם (2 אונקיות) בקרדי רום 151
סיכום תהליך ההכנה:
1. לקצוץ דק את הקנביס (מטחנת קפה תעשה את העבודה)
2. להניח במחבת נמוכה (גם תבנית פאי מצופה בנייר אלומיניום תעבוד) ולאפות בחום של כ-160 מעלות צלסיוס (325 פרנהייט) למשך 4-5 דקות.
3. להוציא מהתנור ולהניח את הקנביס ברום (השתמשו בצנצנת זכוכית קטנה עם פתח רחב)
4. לבשל על אש קטנה בתוך אמבט מים למשך 20 דקות. יש לשמור על טמפרטורה של 65-74 מעלות צלסיוס (150-165 פרנהייט).
5. לסנן את התערובת ולאחסן.
 
מינון:
טיפה אחת – מאוד נחמדה. שתיים שמות אותך ב"ספייס". אבל עליך לכייל את המנה בעצמך. ההשפעה מתחילה בערך אחרי שעה וחצי (לפחות במקרה שלי) ומתמשכת חמש שעות (טיפה אחת) ושבע עד שמונה שעות (שתי טיפות)
פרטי התהליך – סימוכין ורציונליזציות:
1. יש לקצוץ את הקנביס – יותר שטח פנים מאפשר מיצוי מהיר ויעיל יותר.
2. יש לאפות את הקנביס.

בצמח הקנביס השלם, תכולת ה- THC מבוטאת כ- THCA (tetrahydrocannabolic acid) לפני שעברה דקרבוקסילציה על מנת להפוך ל- THC, תהליך זה קורה כשהקנביס מחומם בבישול, כשמעשנים אותו וכשבולעים את האדים. THCA הינו משכך כאבים עדין ואנטי דלקתי, אך אין לו היקשרות טובה עם רצפטורי ה-1CB שלנו. ולכן, כדי להכין טינקטורה העשירה ב-THC בעלת איכויות מרפאות רבות כמו שקורה בעישון (ספיגה מהירה, הקלה מהירה וכיול עצמי קל ומדויק של מנה), עלינו להמיר את ה-THCA שבצמח ל-THC בטרם המיצוי במרתח אלכוהול.
THC מתאדה בטמפרטורה של 193 מעלות צלסיוס (380 מעלות פרנהייט). אנחנו רוצים לחמם את הקנביס בכדי להפוך את ה- THCA ל-THC אך עלינו לדאוג שהטמפרטורה לא תעלה על 193 מעלות צלסיוס. לכן מחממים לחום של כ-162 מעלות צלסיוס (325 פרנהייט). בתוך 4-5 דקות התנור שלכם (וגם הבית) יתחיל להפיץ ריח מאוד חזק, זה הזמן להוציא את הקנביס מהתנור.

לתשומת ליבכם ישנה הטעיה נירחבת בנוגע לחימום הקנביס. זה נכון שלא חייבים לחמם אותו בכדי למצות את ה-THC ואת ה-THCA , אך כמות ה-THC בהכנת הצמח השלם קטנה באופן יחסי בהשוואה למה שקורה אחרי דקרבוקסילציה של ה-THCA. ולכן, אם אתם רוצים למקסם את עצמת הטינקטורה שלכם עליכם לחמם את הקנביס לפני המיצוי.

3. כדאי להשתמש באלכוהול בעל האחוז הגבוה ביותר שבנמצא. בסביבה שלי זה היה בקרדי 151. ככל שיש יותר אחוזי אלכוהול המיצוי יהיה יעיל יותר.
4. בשלו את התערובת באיטיות על אש קטנה.
 
זהו אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת. מתכונים רבים דורשים להניח את הקנביס (לא אפוי כמובן) באלכוהול ולחכות 2-6 שבועות. הדאגה העיקרית בחימום האלכוהול היא שהוא הופך נפיץ (זה לא בדיוק נכון…אבל הוא כן דליק).
 
מטרת הבישול האיטי, על אש קטנה, היא חימום האלכוהול בכדי לשפר את רמות המיצוי ובכדי להיות יעילים יותר. חימום במהלך המיצוי מעלה את תנועת המולקולות (פיזיקה/כימיה בסיסית) ומפחית באופן דרסטי את זמן המיצוי. נקודת הרתיחה של אתנול טהור היא כ- 78 מעלות צלסיוס (173 מעלות פרנהייט). נשתמש באמבט המים לחימום תערובת הרום/קנביס עד לממש מתחת לנקודת הרתיחה של אתנול.
 
חימום תערובת האלכוהול יכולה להיעשות בצורה מאוד בטיחותית על ידי שימוש באמבט מים חמים. תצטרכו טרמומטר מדוייק. במחבת בעלת שפה מאונכת (רוחב 22ס"מ X גובה 7ס"מ) שימו כ-2.5 ס"מ (אינצ' 1) גובה מים. הביאו את המים לרתיחה בביעבוע עדין. על תערובת הרום/קנביס להיות בצנצנת זכוכית קטנה (כ-400 מ"ל) בעלת פתח רחב. אין לכסות את הצינצנת.

יש להכניס את הטרמומטר לתוך הצנצנת, ואת הצנצנת לתוך אמבט המים. הביאו את תערובת הרום/קנביס לחום של כ- 74 מעלות צלסיוס (אני דואג שהחום יהיה בין 65 ל-74 מעלות צלסיוס). אתם רוצים שתערובת האלכוהול תזוז בקושי (לא רותחת, אך מראה סימני זרימה בנוזל התערובת). אם התערובת מתחילה לבעבע יותר מידיי, הנמיכו את החום של אמבט המים.
 
יש להפעיל את קולט האדים על העצמה המקסימלית. תוכלו לראות שאדי האלכוהול מתערבבים עם אדי המים העולים מן האמבט ומאווררים על ידי קולט האדים. זאת בצירוף העובדה שאתם מנסים להרתיח את האתנול הופכת את התהליך לבטיחותי.
 
5. סננו, מידדו ואחסנו.
 
לכשיסתיים תהליך המיצוי תישארו עם כ-29 גרם (1 OZ) של טינקטורת דרקון ירוק. שימו לב ש-29 גרם אלכוהול התאדו.
 
כעת כדאי לכם לבדוק את הטפטפת שלכם. בבדיקה שלי, 34 טפטפות מלאות הן 29 גרם נוזל (כל טפטפת שוקלת קצת פחות מגרם כיוון ש-29 גרם=1OZ).
 
על הנוזל להיות בצבע ירוק כהה ולהריח כמו קנביס.

6. מינון.
מן הסתם כל אחד שונה. לי לוקח כשעה וחצי להרגיש את האפקט של אכילת קנביס. באופן דומה גם לטינקטורה הזו לוקח כשעה וחצי להשפיע. ניסיתי טינקטורה שמישהו הכין בשיטת המיצוי הקר, עם אותה כמות קנביס וגיליתי שחמש טפטפות לא השפיעו עלי כלל.
 
מהשימוש בטכניקת הדרקון הירוק שלי, אני מוצא שטפטפת אחת תשפיע בתוך שעה וחצי, למשך חמש שעות בתוספת כשעה וחצי של תופעות לוואי מושהות.
 
שתי טפטפות העניקו לי "מנה רוחנית" (חזק כמו אכילת בראוני). ההשפעות נמשכו 7-8 שעות בתוספת תופעות לוואי מושהות של כשעתיים.
 
זאת אומרת, ש-3.5 גרם (1/8 OZ) של קנביס מאיכות טובה מניב כ- 30-34 מנות של טינקטורה (טפטפת אחת באמת מספיקה). זה הרבה יותר נעים מלעשן והרבה יותר בריא.

השיטה הקרה עם אתנול:
הכנת טינקטורה קרה משמרת את שלמות הקנאבינואידים. כדי שהמיצוי יהיה רב עצמה, שיטה זו דורשת שהחומר ההתחלתי יהיה עשיר בתכולת קנאבינואידים. למשל פרחים או "כיף" העשוי מגזם ומעלים. על החומר להיות יבש וללא עובש. ניתן לייבשו במקפיא (4- עד 10- מעלות צלסיוס) אך עדיף לשים את החומר בשקית אטומה לנוזלים ואותה בתוך אמבט של קרח יבש/אתנול (70- מעלות צלסיוס). ברגע שמרחיקים את המים, פני השטח של החומר ההתחלתי מבקש להתרחב. את זה ניתן להשיג במספר דרכים אך ישנן שתיים בולטות:

שימוש בפריחה – שימו פרחים מיובשים במטחנת קפה והפעילו בפולסים עד שהחומר טחון לגמרי אך לא אבקתי.
הכנת "כיף" – שפשפו גזם ועלים יבשים מעל מסננת משי. אספו את האבקה העוברת דרך המסננת. עליה להיות בצבע ירוק חיוור. הכנת "כיף" היא שיטה עתיקה למיצוי טריכומים (קריסטלים) מהחומר הצמחי.

בין אם משתמשים ב"כיף" או בפרחים טחונים, עליהם להיות קרים כקרח לצורך הכנה זו. באופן דומה, אם נעשה שימוש באתנול עליו להיות קר כקרח במשך התהליך.
 
סוג האלכוהול המתאים לשימוש בני אדם הוא אלכוהול-אתנול, או אתיל אלכוהול. הפרופ (מידת חסינות אלכוהולית =proof) המופיע על בקבוקי האלכוהול המסחרי מתיחס לאחוזי האתנול שהמשקה מכיל. פרופ שווה לאחוז האתנול כפול שתיים. ולכן 80 "פרופ" אומר, שהתערובת מכילה 40% אתנול. ככל שתכולת האלכוהול גבוהה יותר, המיצוי יהיה מוצלח יותר. באופן אידיאלי, 200 פרופ אתנול יהיה הכי טוב, אלא שאי אפשר לזקק אתנול לפרופ כזה ולכן משתמשים בבנזין כדי להסיר את שריד המים האחרון. תהליך זה הופך אתנול "טהור" לרעיל.

רבים משתמשים ב- "Everclear", העומד על 190 פרופ או 95% אתנול. "Everclear" הוא חסר טעם, אך מסתבר שהוא אינו זמין בכל מדינה. אופציה שניה וטובה גם כן היא רום 151 פרופ. זהו נוזל בצבע ענבר בהיר, בעל 75% אתנול בטעם מתוק. אחת המטפלות שלנו כותבת שהוא משתמשת אך ורק בברנדי קורבל בגלל הטעם. אחרים משתמשים בוודקה רוסית קפואה. משקאות מזוקקים "נורמליים" אלה מכילים 40%-50% אתנול. ישנם מטופלים המוצאים שרמות גבוהות של אתנול כמו ב- Everclear וברום 151, גורמות לתחושת בעירה מתחת ללשון. אם תחושת בעירה הינה שיקול השתמשו בוודקה מאיכות 90-100 פרופ.

מיצוי וטיהור קר:
השתמשו בלפחות 28 גרם (אונקיה 1) של החומר ההתחלתי לכל 400 מ"ל (פיינט1) אתנול. שימו אבקת כיף קרה או פרחי קנביס טחונים יחד עם האתנול בצנצנת ערבוב מזכוכית בנפח ליטר. סיגרו את הצנצנת היטב ונערו נמרצות במשך חמש דקות, החזירו למקפיא. המשיכו ל"הטריד" את התערובת כל כמה שעות והקפיאו מחדש. המשיכו כך למשך יומיים שלושה.
 
העבירו את התערובת הקרה דרך שתי שכבות של בד גבינה סטרילי. שימרו את "כדור" בד הגבינה לשימוש מקומי, או ברגע שיתייבש, השתמשו בבד כדי להכין חמאת פרחים. את הנוזל שעבר דרך בד הגבינה יש לסנן פעמיים דרך נייר לסינון קפה. השתמשו בכפפות כיוון שיש לסחוט את בד הגבינה ונייר הסינון בכדי לסייע לתהליך המיצוי. ללא כפפות, חלק מהחומרים יספגו דרך העור.

אם משתמשים ב- Everclear, תתקבל טינקטורה בצבע ירוק חיוור עד זהוב. אם משתמשים ברום 151, תוצאות המיצוי יהיו בצבע ענברי. משמעה של טינקטורה בצבע ירוק כהה, היא שיש עודף חומר צמחי. זה לא אומר שהטינקטורה לא תהיה עצמתית, רק טעמה יהיה נבזי. כשמשתמשים ב- Everclear ניתן להוסיף תמציות טעם שונות (וניל, פטל וכו'). הקפידו להשתמש בלא יותר ממספר טיפות של תמצית הטעם.

בתסמונת פיברומיאלגיה יש כל מיני כאבים כמו שכבר הסברתי, בגלל שיש שיבוש במנגנון ויסות הכאב במוח, יש כאבים סתם ! לפעמים הם מפחידים אבל בתסמונת הזאת הם לרוב סתם.., סתם כאבים …!
האזעקה של הכאב שבדרך כלל מתריע שמשהו לא בסדר, מקולקלת אצל מי שסובל מהתסמונת ואז יש ,"אזעקת שווא"…כלומר יש כאבים אבל הם לא בגלל שיש איזו שהיא בעיה, הם סתם…ולפעמים זה מלחיץ כי אי אפשר לדעת אם יש בעיה או שזה סתם כאבים למשל כאבים בחזה כמו לפני התקף לב אופייניים לתסמונת (כבר פעמיים עשו לי בגללם א.ק.ג שהיה תקין…) בסוף מתרגלים לכאבים המתעתעים הללו ולומדים לחיות איתם …

לרוב (אם לא נוטלים תרופות), קמים בבוקר עם קשיון שרירים בשכמות ובצוואר שמשתחרר במשך היום, ברוב הכאבים יש הטבה לאחר התעמלות מתונה כמו הליכה של 45 דקות, מתיחות עדינות אבל מאז שאני מעשנת קנביס רפואי שכחתי מכל הכאבים האלו שהם כאבי שרירים כמו בשפעת וגם לרוב אני קמה משוחררת לגמרי ולא תפוסה, רק נשארה מלחמה אחת קשה, כואבת ומתישה ביותר… במיגרנה….!!!

 
מוזר… אבל מה שגיליתי זה שכשאני אוכלת פירות וירקות, שקדים, אגוזים ועוד רשימה ארוכה של מזון שמכיל הרבה ויטמינים בערב, השינה שלי נפגעת ואני קמה עם כאבים בחצי גוף שזה הכאבים שקשורים לפיברו' שלי ומיגרנה נוראית שלא עוברת כל היום… שמתי לב שההשפעה של הקנביס בעישון מושפעת מאוד ממה שאני אוכלת שלא כמו כדורים רגילים שבולעים. למשל אם אכלתי פרי ביום ההשפעה פוחתת וזה יכול לגרום לכאבים ולחרדות ולפעמים לא בא לי לקח עוד שאיפה כי אז זה אומר להיות ב"בועה " לעוד שעתיים בלי יכולת לנהוג אז קורה שאני מוותרת על פירות…

מבין כל הכאבים שיש לי מיגרנה זה הכאב הכי גרוע, מפחיד ומגעיל, היא גורמת לחוסר תפקוד מוחלט, השבתה כללית ולפעמים התקף נמשך מספר ימים ( לדוגמא בעקבות אנמיה שמשנית למחזור חודשי).

זה מלווה בבחילה ורצון להקיא, רגישות לרעש ואור וזה כמו פטיש בצד של הראש, אצלי זה מופיע גם עם חרדות שזה אומר הרגשה שתכף אני מתעלפת.. וכשהכאב ממש חזק זה ניהיה מאוד מפחיד, זו הרגשה של חוסר אונים, חוסר שליטה ומחשבה שתכף אני מגיע לחדר מיון מרוב שהכאב חזק….ואז כל מה שאני עושה זה לשכב בחושך בשקט במיטה ולהתפלל שהכאב יעבור וככה יכול לעבור יום שלם במלחמה מתישה …

 
ואז… בין כל הנסיונות שעשיתי…. גיליתי שהקלונקס הכדור הורוד והחמוד שהיה הכי ידידותי לפיברומיאלגיה מאלו שקבלתי עד היום, בולם את המיגרנה בשילוב עם הקנביס, ממש נס רפואי! הקנביס מעביר את הבחילות ואת הכאב באופן זמני ואז אפשר לאכול משהו וביחד עם הקלונקס זה שילוב מנצח למיגרנה !!!

 
בביטוח לאומי קיבלתי אחוז נכות נמוך ביותר על הפיברומיאלגיה, לא משהו שמזכה בקיצבה למרות שלא יכולתי כבר שנתיים לחזור לעבודה שלי שבה אני מקצועית…

כן, חשוב שכולם ידעו, במדינת ישראל 2011 לא מכירים בחולי תסמונת פיברומיאלגיה (תסמונת שיכולה לגרום לחוסר תפקוד מוחלט ואובדן מלא של כושר עבודה), כנראה מרוב שיש תחמנים ומתחזים וקשה להוכיח את המחלה הזו אז היא לא נחשבת ברשימת המחלות הקשות בביטוח לאומי (כרגע העניין בטיפול של עו"ד של העמותה של חולי הפיברו' ונמצא בהליך משפטי).
"הפירגון והעזרה" לחולים ממשיכים בכך שגם הורידו את ההתוויה לקנביס רפואי לפני יותר מחצי שנה ולא מאשרים יותר לחולים חדשים עם פיברו' טיפול בקנביס רפואי, שוב מהסיבה שקשה לאבחן ולהוכיח את המחלה ולא רואים אותה בבדיקות מעבדה וכנראה שפוחדים ממתחזים שיוציאו רשיון לקנביס בשביל הסבבה…

ככה שנראה שבמדינת ישראל 2011 התסמונת הזו עדיין נחשבת לדמיונית והחולים למתחזים במחלה דמיונית שגרמה להם לחוסר תפקוד וחוסר יכולת לעבוד… למרות שבמדינות מתקדמות ונאורות בעולם, מכירים בתסמונת כמחלה שפוגעת בתפקוד ואף מאשרים וממליצים על טיפול בקנביס רפואי בחולים אלו שרגישים במיוחד לתרופות וכימיקלים.

ככה זה בארץ… נראה שלאף אחד לא אכפת אם בנאדם נפל קשה במחלה שלו ולא יכול לחזור לעבודה שהייתה לו, שבשבילה למד הרבה שנים ושכל התרופות לא משפיעות עליו,
אם קשה אז קשה… ומה שלא הורג, מחשל!!!
עשיתם צבא…??? אז תתמודדו גם עם זה….
ואבא תודה ענקית על התמיכה כי אחרת הייתי גרה היום ברחוב…
****
חדר ההמתנה היה מלא באנשים כרגיל…, ישבתי בשקט בסבלנות וחיכיתי לתורי.

בשנה שעברה כשהתחלתי את הטיפול בקנביס הרפואי כמעט חטפתי התקף חרדה כשהמתנתי בקליניקה של הראומטולוג שלי ד"ר לב-טוב בקשתי אז מהמזכירה שלו שתבקש ממנו שיקבל אותי דחוף כי אני תכף חוטפת התקף חרדה, והוא באמת קיבל אותי לפני הזמן ולא נתן לי ל"התייבש" בחוץ עם כל האנשים ולחכות לתורי, הוא ממש הבין את המצב שלי.

אבל עכשיו הייתי חזקה יותר כבר הייתי מטופלת שנה וחצי בקנביס הרפואי, הלכתי לעשרה מפגשים בהיפנוזה וגם המשכתי את הפגישות עם סיגל הפסיכולוגית שלי במרפאת החרדה. עבדתי על הרפיה ונשימות מרגיעות וחשיפה הדרגתית לפעולות שעשיתי בעבר.
עכשיו היו לי יותר כלים לשלוט בחרדה ובאובדן שליטה על הגוף שבא בגלל הפיברו' שזה התקפים של כאבים ותשישות.

התור שלי הגיע נכנסתי, ד"ר לב-טוב חייך אלי חיוך רחב " הקנביס עשה אותך בנאדם, אה? … אין בכלל להשוות לאיך שהיית לפני שנה וחצי כשבאת לבקש את ההמלצה" וחיכה אותי כפי שהייתי בעיניו אז בקול ובישיבה דיכאוניים.

"זה נכון ד"ר אבל עדיין, לא חזרתי לתפקוד שהיה לי קודם, לא חזרתי לעבודה שלי אבל כבר התחלתי ללכת לראיונות עבודה, יש לי לפעמים מיגרנות קשות הן באות כשאני אוכלת אוכל ש"מתנגש" עם הקנביס לפני השינה למשל ירקות אם אני משלבת עם קלונקס אני מתעוררת בבוקר בלי מיגרנה".

"אני ממליץ לך להוסיף קלונקס כל יום בשביל הכאבים" אמר ד"ר לב-טוב שמתמצא בפיברומיאלגיה ומטפל בחולי פיברו' רבים.
"בשביל הכאבים של הפיברו' אני חושב שצריך כל יום, חצי קלונקס לפני השינה"
"איזה תרופות משלבים החולים האחרים של הפיברו' עם הקנביס הרפואי?" שאלתי
"זה מאוד אינדבידואלי יש כאלה שממשיכים עם התרופות שהיו להם קודם כמו סרוקסט ויש גם כאלה שמוסיפים קלונקס כל אחד מה שמתאים לו.

לך מתאים הקלונקס, אני מאמין בקנביס הרפואי כתרופה לפיברומיאלגיה וראיתי כבר שיפור עצום אצל המטופלים שלי בזכות הקנביס, התרופות מרשם הרגילות שנותנים היום לחולי הפיברומיאלגיה לא מספיק חזקות בשבילם".

הוא נתן לי שני מרשמים לקלונקס במינון הכי נמוך שיש. "תוסיפי חצי כדור לפני השינה"
"אני לא אתמכר לזה ד"ר?" שאלתי בחשש.

"לא, את לא טיפוס שמתמכר…" ענה ד"ר לב-טוב וחייך.
"מה החליטו ביטוח לאומי?" שאל
"לא, הם לא הכירו בי וכל המכתבים לא עזרו" עניתי
"תראי לי את הסיכום של הועדה" אמר ד"ר לב-טוב
הראתי לו את סיכום הועדה,
"נו באמת…. בדיחה גרועה לתת 10% נכות על הפיברו' שלך" אמר
"לצערי זה המצב של חולי הפיברו' בביטוח לאומי, בכל עיר מחליטים אחרת" אמר ולא הוסיף…

****
ליאת בני אמרה לי שאם אני אוכלת מהדברים שסותרים שזו רשימה גדולה אז שאני אקח שאיפה מהג'וינט כבר שעתיים לפני השינה," לחלק את המנות" ככה היא קראה לזה.

( לקחת הרבה בבת אחת זה מסוכן בשבילי, זה חזק מידי ויכול לגרום להגברת חרדה…).
איתן הפסיכיאטר שלי אמר "תיעזרי בקלונקס לפי הצורך".

ממה שבדקתי עכשיו, אם לא אכלתי מהאוכל ש"מתנגש" אז אני יכולה לישון רק עם קנביס אבל אם עשיתי טעות (שזה ממש קל כי הרשימה של המזון ה"מתנגש" היא גדולה) רק הקלונקס יציל אותי מהתקפת הכאבים והמיגרנה שאיתה אתעורר בבוקר…וזו משימה קשה לא לאכול הרבה דברים משעה שש בערב ומרוב ההקפדה על הדיאטה החדשה כבר ירדתי במשקל… כך שלפעמים אני מעדיפה כבר להוסיף את חצי הקלונקס ולא להסתכן במלחמה מתישה במיגרנה למחרת כי כשהיא כבר שם…אז היא שם…נוכחת במלוא עוצמתה וכיעורה…

והעישון של הקנביס לבד לרוב מעצים לי את הכאבים ולא מעביר אותם ואז אני מבלה את היום במלחמה במיגרנה עם רבעים של קלונקס שבולמים אותה ולא נותנים לה להתעצם.

מה שמצויין בקנביס שבמיגרנה יש בחילה וכשלוקחים שאיפה הבחילה עוברת ואז מוסיפים קלונקס ואפשר לאכול ובסוף הסיוט עובר..
שמתי לב שגם העישון פחות מושפע מהאוכל שאני אוכלת במשך היום אם לקחתי בלילה קלונקס,יש פחות התקפות כאבים מהאוכל שאני אוכלת במהלך היום.

בזמן האחרון אני כבר לא נלחמת במיגרנה כל היום אם אני קמה איתה אני לוקחת את החצי קלונקס וחוזרת לישון לכמה שעות ואז זה עובר וזהו!

עדיף לי לבזבז עוד כמה שעות בשינה מיום שלם במלחמה מתישה בכאבים וחוסר תפקוד…

אח"כ אני מתעוררת חדשה ורעננה, אוכלת ארוחת בוקר ולוקחת שאיפה מהג'וינט עם הקפה ויש לי אחלה יום !!!

הרפואה הסינית מניחה שהטבע פועל באמצעות כוחות מנוגדים שמשלימים זה את זה. הסינים כינו כוחות אילו בשמות יין ויאנג, כאשר יאנג מתייחס לתופעות הכוללות אור, גובה, תופעות חיצוניות וחום. אילו הן תכונות אנרגטיות בעוד שהיין מתייחס לתופעות חשוכות, עמוקות, פנימיות וקרות הנחשבות לתכונות יותר חומריות. חסראיזון בין המערכות הייניות ליאנגיות בגוף עלול להביא או להחמיר מחלה.

גם מזונות או צמחי מרפא נתפסים ברפואה הסינית כבעלי איכות חומרית (יין) ואיכות אנרגטית (יאנג). את האיכות החומרית אנו מודדים בקלוריות, בהרכב המזון ובחומרים פעילים שיש בו (למשל חומרים אנטיביוטיים בצמח). האיכות האנרגטית מתייחסת לתפיסה סינית עתיקה המחלקת את כל דבר בטבע (ובכללו בגוף האדם) לתופעות ייניות ויאנגיות.

לפי הרפואה הסינית כל צמח או מזון כולל אנרגיה יינית מקררת או אנרגיה יאנגית מחממת. למשל גם אבקת פילפלת (צ'ילי שהונחה במקפא מספר ימיםתגרום בבליעה לצריבה, תחושת חום, סומק וקצב לב מהיר. מכאן שלפילפלת יש אנרגיה יאנגית – חמה, ללא קשרלטמפרטורת ההגשה.

בדומה לכך אנו יכולים למצוא מזונות, תבלינים או צמחי מרפא קרים כמו מנתה ואגסים, או צמחים ניטראליים כמו אורז ושקדים.

לימודי רפואה סינית מכשירים את המטפל לאבחן תופעות של עודף או חסר יאנג. למשל במטופל עם עודף יאנג נראה אדם הנוטה להזיע, לסבול מחום מרובה ונוח להתרגז. אך תופעה זו יכולה להתרחש לא רק בשל "עודף חום", כלומר מצב הנוטה ליתר יאנגיות, אלא גם בשל "חסר קור" , כלומר מצב של חוסר יין. בשני המקרים, ההמלצה היא לקרר או למנוע מהגוף חומרים אשר יכולים "לחמם" אותו יותר.

חשוב לציין שמצבי חום אינם מתייחסים לטמפרטורה של האדם (fever) אלא לתחושת החום (Heat). למשל אצל מטופל הסובל מעודף יאנג נראה תופעות של אי נוחות מירבית מחום, סומק, העדפה ללבוש בגדים קלים גם בימים קרים, העדפה לסביבה ממוזגת במיוחד, נטייה להזעה ונטייה לאימפולסיביות (חם מזג).

כיוון שמתן צמחי מרפא שקולה להתערבות תרופתית ואנרגטית באדם, יש לגבש אבחנה מדויקת ככל שניתן, במקביל לשיקולים הנובעים ממתן הצמח עצמו. תהליך זה צריך להתחיל לאחר בירור יסודי ותוך כדי ניתור. מתן הצמח מבוסס לא רק על פי האבחנה אלא גם לפי תגובות המטופל. טיפול שאינו מתקדם באופן הרצוי או אינו מספק את התוצאות המקוות דורש התאמות ושינויים.

לשם מתן צמח מרפא כדוגמת קנאביס רפואי, יש להעריך לא רק את השפעותיו הכימיות (על היתרונות ועל המגבלות שלו) אלא גם את השפעותיו האנרגטיות. האם צמח זה מחמם או מקרר? האם הוא יותר יאנגי או יותר ייני? מהן השפעותיו ארוכות הטווח על האנרגטיקה בגוף?

הקנאביס הוא צמח המוכר ברוב תרבויות העולם, אם כי במפתיע,הרפואה הסינית העדיפה להשתמש בזרעים שמשלשלים ואינם משפיעים נפשית. קביעת האנרגטיקה מבוססת על ההתוויות, תופעות הלוואי במינון יתר ונסיון קליני. לא ננתח את כל התופעות הנלוות ודי אם נציין שעלייה בקצב פעולת הלב, יובש בפה, שיפור התאבון ותופעות פסיכו אקטיביות נחשבות כמחממות ו"מעלות את היאנג".

מכאן שאצל אנשים הנוטים לתסמיני "חום" – יאנג מלכתחילה, ההשפעה של הקנאביס עשויה להיות מהירה ויעילה יותר ולכן נדרש מינון נמוך מאנשים הנוטים לתופעות "קור" – יין. על פי מודל זה, יש להניח שאנשים הסובלים מתופעות "חום" יהיו בעלי נטייה לתגובות פסיכוטיות יותר מאנשים אחרים. האם באמצעות הרפואה הסינית ניתן לחזות תגובות לא רצויות ובהתאם לכך להתאים מינון? הרפואה הסינית נוהגת לשלב צמחים שונים כדי לאזן בין התגובות. האם ניתן לנטרל תגובות לא רצויות (כמו סחרור או חוסר מיקוד) כדי לשפר את ההשפעה הרפואית המיטיבה? אני מקווה שמחקרים עתידיים יתנו לנו תשובות ובכך ישפרו את התועלת שצמח מרפא חשוב זה יכול להעניק.

כותב המאמר הוא ד"ר ניר עמיר M.D , מומחה לרפואה סינית, מנהל תמורות – בית הספר לרפואה סינית, שיאצו וטווינא ומנהל מרפאה משלימה לילדים במרכז רפואי וולפסון.

משרד הבריאות הוציא תיקון להודעתו בה נאמר שמעתה ייגבו 120 ש"ח עבור הדרכות אשר ייעשו בבית הלקוח – התיקון אומר שניתן לגבות את 120 השקלים גם עבור הדרכות אשר נעשות במרכז החלוקה עצמו , להלן ההודעה לחצו להגדלה: